חלון ידע: על הערכה ומדידה

מתוך מתנ״ה תשע״ט
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


עקרונות מרכזיים במדידה:

מדידה בשירות החינוך: תהליכי המדידה וההערכה נועדו לחיזוק המקצועיות, האפקטיביות והאחריותיות. המדידה יוצרת בסיס עובדתי רחב ומוסמך של "מה עשינו" ומהווה מצע להערכה מושכלת לצורך ביצוע שינויים והתאמות. יש להימנע ממצב שבו המערכת "עובדת בשירות המדידה" ולזכור כי ההפך הוא הנכון: המדידה נועדה לשרת את ליבת עשייתנו החינוכית ולשפרהּ.

מדידה בשירות הניהול והאפקטיביות: מכיוון שהמדידה היא כלי בלבד, עיקר יעילותה מיוחסת למשתמשיה ולמנהליה. ככל שכלי זה ינותב לבחינת האפקטיביות והיעילות של תוכניות ופעולות קיימות בבית הספר, במחוז או במטה, כך יורחב המצע העובדתי שבידי המנהל, אשר יאפשר לו לקבל החלטות מושכלות.

שימוש במדידה לשם המדידה אינו משרת את הניהול או את העשייה. להפך - הוא יוצר אנטגוניזם ופגיעה באוטונומיה. לכן שימוש ראוי ונכון בכלים אלו חשוב ביותר.

מעגל ההערכה והמדידה כולל ארבעה שלבים:

  1. הגדרת מדדים להצלחה במשימה
  2. איסוף נתונים המעידים על מידת ההצלחה במשימה
  3. ניתוח תוצאות המאפשר הסקת מסקנות מתמונת המצב שהתקבלה
  4. שינויים במקרה הצורך.

מושגי יסוד במדידה

מדדי תפוקה

מדדי תפוקה הם תוצרי הפעילות הבית ספרית, המשקפים את ליבת העשייה. לכל משימה של בית הספר יותאמו מדדי תפוקה הבוחנים את קיומה. בהתאם, ישקפו מדדי התפוקה בדרך כלל את העשייה הבית ספרית באופן ישיר, יהיו ניתנים למדידה על ידי בית הספר עצמו ויהוו אבן דרך לקראת השגת המטרה של המשימה הבית ספרית.

מדדי תוצאה

מדדי תוצאה מציגים את השינויים בסביבה החיצונית, המשקפים את הערך שיצר בית הספר ומהווים את התכלית לפעילותו. מדדי התוצאה מושפעים מהעשייה החינוכית, אך גם נתונים להשפעות חיצוניות.

תחת כל אחד מיעדי המתנ"ה ליסודי ולעל-יסודי מופיעה רשימה של מדדי תוצאה שיוכלו לסייע לכם לבחון את ההתקדמות שלכם ביעד. בחינת המדדים יכולה לסייע לכם גם בהחלטה באילו מהיעדים תרצו להתמקד.

מומלץ שהמדדים:

  • יהיו פשוטים למדידה ולמעקב ללא צורך בכלים סטטיסטיים.
  • ישקפו גם היבט כמותי וגם היבט איכותי.

הניסוח המקובל למדדים כמותיים יהיה: אחוז ה... / מספר ה... / שיעור ה... / יחס ה... אל מול (דוגמאות: "מספר המורים המשלבים פעילות של עבודת צוות בתוכנית הלימודים"; "מספר המנהלים שיצרו מסמך מדיניות לשילוב הורים בשגרות הבית ספריות"), ואילו מדדים איכותניים יוגדרו סביב עמדות ותפיסות של מושא המדידה (דוגמאות: "מספר המורים המעידים על תחושת המסוגלות שלהם בהוראה, המשלבת עבודות צוות"; שיעור המנהלים שתופסים את תפקידם כאחראים לחיזוק הקשר עם ההורים").

תהליך כתיבת המדדים הוא הזדמנות מעולה לחשיבה על "מה ייחשב כהצלחה" בתוכנית. חשיבה מסוג זה גורמת להתכוונות מדויקת יותר, וזהו תרגול מצוין לצוות.

מדדי מערכת החינוך

במקביל למדדים במתנ"ה, מדדי התוצאה מופיעים גם תחת כל מטרה בתוכנית הרב-שנתית המשרדית. אלה הם מדדי תוצאה שנועדו לשקף תמונת מצב מערכתית וכוללת כדי לשרת את מנהלי מערכת החינוך ומוביליה בקבלת החלטות מבוססות נתונים. מדדים אלו יחולו על כלל רמות העשייה במשרד - החל מרמת המוסד החינוכי, דרך רמת המחוז, וכלה ברמת יחידות המטה – כל רמה על פי הרלוונטיות וההתאמות הנדרשות.

מערכת מדדי התוצאה הארצית נועדה לשקף את תמונת המצב של מערכת החינוך ולבחון את אפקטיביות צעדיה באופן מערכתי. כמערכת מדדים, ולא מדדים פרטניים, בא לידי ביטוי עיקרון משמעותי ומהותי שבו יהיו המדדים כלי בשירות החינוך והעשייה החינוכית (ולא להפך).

מדדים מערכתיים אלו מתפרסמים בתמונה החינוכית לחטיבות העליונות הכוללת ארבעה אשכולות: ערכים ואקלים חינוכי, נשירה והתמדה, הצוות החינוכי ולמידה והישגים. בכל אשכול מוצגים הערכים הרלוונטיים לאשכול בראייה רב-שנתית. התמונה החינוכית היא כלי עבודה בידי מנהל בית הספר וצוותו, שכן היא פורסת בפניהם תמונה רחבה של העשייה הבית ספרית.