חלון ידע: על הערכה ומדידה

מתוך מתנ״ה תשע״ח
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


עקרונות מרכזיים במדידה:

מדידה בשירות החינוך: תהליכי המדידה וההערכה נועדו לחיזוק המקצועיות, האפקטיביות והאחריותיות. המדידה יוצרת בסיס עובדתי רחב ומוסמך של "מה עשינו" ומהווה מצע להערכה מושכלת לצורך ביצוע שינויים והתאמות. יש להימנע ממצב שבו המערכת "עובדת בשירות המדידה" ולזכור כי ההיפך הוא הנכון: המדידה נועדה לשרת את ליבת עשייתנו החינוכית ולשפרה.

מדידה בשירות הניהול והאפקטיביות: מכיוון שהמדידה היא כלי בלבד, עיקר יעילותה מיוחסת למשתמשיה ולמנהליה. ככל שכלי זה ינותב לבחינת האפקטיביות והיעילות של תכניות ופעולות קיימות במוסד החינוכי, במחוז או במטה - כך יורחב המצע העובדתי שבידי המנהל, אשר יאפשר לו לקבל החלטות מושכלות.

שימוש במדידה לשם המדידה אינו משרת את הניהול או את העשייה, להיפך  - הוא יוצר אנטגוניזם ופגיעה באוטונומיה. לכן קיימת חשיבות רבה לשימוש ראוי ונכון בכלים אלו.

מעגל ההערכה והמדידה כולל ארבעה שלבים:

  1. הגדרת מדדים להצלחה במשימה
  2. איסוף נתונים המעידים על מידת ההצלחה במשימה
  3. ניתוח תוצאות המאפשר הסקת מסקנות מתמונת המצב שהתקבלה
  4. שינויים במקרה הצורך.

מושגי יסוד במדידה

מדדי תפוקה:

מדדי תפוקה הם תוצרי הפעילות היחידתית, המשקפים את ליבת עשייתה. לכל משימה של היחידה יותאמו מדדי תפוקה, הבוחנים את קיומה. בהתאם, ישקפו מדדי התפוקה בדרך כלל את העשייה המשרדית באופן ישיר, יהיו ניתנים למדידה על-ידי היחידה עצמה ויהוו אבן דרך לקראת השגת המטרה של המשימה היחידתית.

מדדי תוצאה:

מדדי תוצאה מציגים את השינויים בסביבה החיצונית, המשקפים את הערך שיצרה מערכת החינוך ומהווים את התכלית לפעילותה. מדדי התוצאה מושפעים מהעשייה החינוכית, אך גם נתונים להשפעות חיצוניות.

מדדי המערכת, כפי שיוצגו תחת כל מטרה בתכנית האסטרטגית, הם מדדי תוצאה, אשר נועדו לשקף תמונת מצב מערכתית וכוללת על-מנת לשרת את מנהלי מערכת החינוך ומוביליה בקבלת החלטות מבוססות נתונים. מדדים אלו יחולו על כלל רמות העשייה במשרד - החל מרמת המוסד החינוכי, דרך רמת המחוז, וכלה ברמת יחידות המטה – כל רמה על-פי הרלוונטיות וההתאמות הנדרשות.

מערכת מדדי התוצאה הארצית נועדה לשקף את תמונת המצב של מערכת החינוך ולבחון את אפקטיביות צעדיה באופן מערכתי. כמערכת מדדים, ולא מדדים פרטניים, בא לידי ביטוי עיקרון משמעותי ומהותי שבו יהיו המדדים כלי בשירות החינוך והעשייה החינוכית (ולא להיפך).

אנו ממליצים שהמדדים:

  • יהיו פשוטים למדידה ולמעקב ללא צורך בכלים סטטיסטיים
  • ישקפו גם היבט כמותי וגם היבט איכותי.

נהוג להגדיר גם מדדים כמותיים וגם מדדים איכותניים: הניסוח המקובל למדדים כמותיים יהיה: אחוז ה... / מספר ה... / שיעור ה... / יחס ה... אל מול (דוגמאות: "מספר המורים המשלבים פעילות של עבודת צוות בתכנית הלימודים"; "מספר המנהלים שיצרו מסמך מדיניות לשילוב הורים בשגרות הבית-ספריות"), בעוד שמדדים איכותניים יוגדרו סביב עמדות ותפיסות של מושא המדידה (דוגמאות: "מספר המורים המעידים על תחושת המסוגלות שלהם בהוראה, המשלבת עבודות צוות"; שיעור המנהלים שתופסים את תפקידם כאחראים לחיזוק הקשר עם ההורים").

תהליך כתיבת המדדים הוא הזדמנות מעולה לחשיבה על "מה ייחשב כהצלחה" בתכנית. חשיבה מסוג זה גורמת להתכוונות מדויקת יותר, וזהו תרגול מצוין לצוות.

חזרה לשלב 1: גיבוש תמונת מצב

חזרה לשלב 3: גיבוש תפיסת שינוי ותכנית פעולה