מתוך מתנ״ה תשע״ח
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


תוכן עניינים

יעדי חובה


יעד בית-ספרי 01: הוראה-למידה-הערכה לקידום תפקודי לומד

מטרה א': קידום למידה משמעותית ואיכותית שתוביל להישגים לימודיים, למימוש עצמי ולמצוינות

יעד בית-ספרי

1 הוראה-למידה-הערכה לקידום תפקודי לומד

חובה

קידום תהליכי הוראה-למידה-הערכה איכותיים ומגוונים המפתחים והמטמיעים תפקודי לומד ואסטרטגיות למידה

  • המוסד החינוכי משלב מגוון מרחבי למידה פיזיים ווירטואליים, המאפשרים למידה משמעותית.
  • המוסד החינוכי מקיים תרבות של למידה והתפתחות, הכוללת פיתוח מקצועי פנים-בית-ספרי מגוון. ואיכותי, פיתוח תפיסות פדגוגיות חדשניות ותהליכי הערכה עצמית על-אודות האיכות והאפקטיביות של תהליכי ההוראה והלמידה ועבודת הצוות החינוכי.
  • צוות החינוך חש שותף לתפיסת הלמידה המשמעותית, שולט ברכיביה ומשתמש בה.
  • צוות החינוך מטפח סביבה לימודית דינמית, מאתגרת אינטלקטואלית ומסקרנת תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות.
  • צוות החינוך מומחה בתחום הדעת ובפדגוגיה גנרית ומחויב להתפתחותו המקצועית, המתמקדת בשיפור תהליכי הוראה אפקטיביים.
  • צוות החינוך מאמין ביכולותיהם של תלמידיו ולוקח אחריות אישית לקידומם כפרטים וכקבוצה תוך קיום קשר משמעותי ודיאלוג מתמיד עם התלמידים.
  • התלמיד מתנסה בכלל תפקודי הלמידה המותאמים למאה ה-21 ומציג שיפור משמעותי בשלושה מהם לפחות.
  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש בפרקטיקות הוראה, למידה והערכה איכותיות בבית-הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש באסטרטגיות ללמידה עצמית, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • תפיסת התרומה של הפיתוח המקצועי לדרכי הוראה-למידה-הערכה, מיצ״ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • עד כמה תפיסת הלמידה המשמעותית ברורה לצוות? באיזו מידה הצוות חש שותף ומזדהה עם התפיסה ונכון ליישמה? האם יש צוות מוביל לקידום הנושא?
  • מהי תחושת המסוגלות ורמת הידע והמיומנויות של הצוות המקצועי בגיוון דרכי הוראה חדשניות?
  • באיזו מידה מערכת השעות הבית-ספרית ושאר הסדירויות הבית-ספריות פורצות זמן ומקום ומותאמות לתפיסת הלמידה המשמעותית?
  • באילו דרכי הערכה חלופיות משתמשים בבית-הספר? מהי איכות ההערכה החלופית? עד כמה הצוות בקיא במגוון דרכי ההערכה (לרבות מתוקשבות) ומיומן ביישום איכותי שלהן?
  • עד כמה שותפים התלמידים בהערכת הלמידה ותוצריה?
  • באיזו מידה ההערכה מייצרת שיח מעמיק ומשוב מקדם בין המורים לתלמידים? באיזו מידה ממצאי ההערכה משפיעים על הפעילות הבית-ספרית?

תרבות ארגונית

  • להתאים את הסדירויות לקידום למידה משמעותית ולתפיסה החינוכית
  • להקים צוות בית-ספרי מוביל בעל יכולות גבוהות בהובלה של תהליכי הוראה–למידה-הערכה משמעותיים.
  • למנות רכז הערכה בית-ספרי, שיקדם תהליכי הערכה, תכנון ויישום של תהליכי הוראה-למידה-הערכה, תפקודי לומד ואסטרטגיות למידה
  • למסד שגרות ומנגנונים, המאפשרים לצוותי המורים התבוננות על פרקטיקות ההוראה-למידה-הערכה שלהם.

הוראה-למידה-הערכה

  • לפתח מרחבי למידה פיזיים ווירטואליים, המאפשרים שיתופיות ויחסים בין-אישיים, פיתוח מיומנויות חקר ולמידה עצמית.
  • לעדכן את תכניות ההוראה למידה בהתבסס על ממצאי הערכה ונתונים בית-ספריים.
  • לפתח וליישם יחידות הוראה, המכוונות לפיתוח תפקודי לומד וע.מ.ר בכל תחומי הדעת.
  • לגבש בשיתוף התלמידים מגוון דרכים להשגת יעדים אישיים וקבוצתיים תוך מעקב והערכה.
  • לבנות ולפתח מסד נתוני הערכה תוך דגש על ע.מ.ר במבחנים ובחלופות בהערכה.
  • לשתף את התלמידים בכלים ובקריטריונים להערכה, כולל הערכת עמיתים, ולאפשר להם בחירה.
  • לוודא ששיעורי הבית (סוג המטלות, הזמן הנדרש) מתאימים ללומדים. מומלץ לאמץ את כלל 10 הדקות (כיתה א' - 10 דקות, כיתה ב' - 20 דקות, וכן הלאה). זאת בהתבסס על כך שלא נמצא קשר בין כמות שיעורי הבית להישגים הלימודיים.
  • להתאים בין דרכי ההערכה לדרכי ההוראה בתחומי הדעת השונים תוך שילוב חלופות בהערכה (לרבות משימות היבחנות מתוקשבות בכיתות ג-ד)
  • לשלב ערכים בתחומי הדעת

פיתוח מקצועי

  • למסד שגרות ומנגנונים במרחב, המאפשרים לצוותי המורים התבוננות על פרקטיקות ההוראה-למידה-הערכה שלהם.
  • להעמיק את הידע המקצועי של צוות החינוך בפיתוח וביישום כלים מגוונים להערכה, לרבות הערכה דיגיטלית.
  • לבנות גרעין בית-ספרי בעל יכולות גבוהות בהובלה של תהליכי הוראה-למידה-הערכה משמעותיים, המהווה סוכן שינוי מעורר השראה.

תרבות ארגונית

  • לקדם את תחום ההערכה בבית-הספר להובלת תהליכים של הערכת תכנון ההוראה-למידה ויישומה והערכת תפקוד התלמיד והישגיו

הוראה-למידה-הערכה

  • לאפיין את הדרך שבה יבואו לידי ביטוי תפקודי הלומד במהלך ההוראה בשיעורים ובתהליך הלמידה בכל רמות התפקוד בכלל הלקויות.
  • לקדם את תפקודי הלומד בקרב כלל התלמידים בדגש על התפקודים: מטה-קוגניטיבי, תוך-אישי, הכוונה עצמית וניהולה, לצד תחומי התפקוד בתכנית האישית.
  • להשתמש במגוון כלי הערכה - כלי מדף סטנדרטיים, לרבות מיצ"ב פנימי, משימות הערכה חלופית וכלים מותאמים.
  • קדם תלמידים המיועדים לגשת לבחינות הבגרות לקראת בגרות מלאה או חלקית, תוך הוראה מותאמת.
  • לפתח וליישם תהליכי הערכה מותאמים לתפיסת הלמידה המשמעותית ברוח "לב לדעת" כמבססת זהות ציונית דתית.
  • אין בנמצא משימות מומלצות עבור יעד זה
  • גיוון בדרכי הוראה-למידה-הערכה, המכוונות לפיתוח תפקודי לומד.
  • מרחבי למידה מגוונים (לרבות וירטואליים) פורצי זמן ומקום, הנותנים מענה למגוון תפקודי הלומד.
  • יחידות הוראה, הכוללות מטרות הקשורות לתפקודי לומד, למיומנויות, לתחום הדעת ולתחום הרגשי-חברתי-ערכי.
  • ניצול שעות השהייה ושעות תומכות הוראה ללמידה ולצפיית עמיתים.
  • מורים נותנים משוב מקדם ומלווים תהליכי הערכת עמיתים, תהליכים רפלקטיביים ופרזנטציה.
  • תלמידים מוערכים בדרכי הערכה חלופיות ותוצרי ההערכה החלופית מוצגים במרחבי הלמידה הפיזיים והווירטואליים.
  • פיתוח מקצועי ממוקד בדרכי הוראה מגוונות, חדשניות ואיכותיות, תוך הישענות על כוחות פנים-בית-ספריים.
  • תוצרי תלמידים, המבטאים רמות שונות של חשיבה ויצירה, במגוון ייצוגים של תנועה, צליל, צבע וצורה.
  • מתן אפשרויות בחירה וביטוי אישי לתלמידים בנוגע לתכנים לימודיים, ללמידה, פעילויות, מסגרת חברתית, מקום, זמן ודרכים לייצוג הלמידה.
  • חינוך מיוחד: יעדים המתייחסים לכלל תפקודי הלומד בתכניות האישיות של התלמידים.
  • מבדק קריאה וכתיבה בשפה העברית - המבדק מאפשר מעקב כתוב ומתועד של התפתחות השליטה במיומנויות הקריאה והכתיבה של תלמידי כיתות א'; ממצאי המבדק משמשים את המורים לבניית תכניות התערבות מתאימות עבור תלמידים מתקשים
  • מבדק קריאה וכתיבה בשפה הערבית - תכנית מבדק קריאה וכתיבה בשפה הערבית הינה תכנית המאפשרת מעקב כתוב ומתועד של התפתחות השליטה במיומנויות הקריאה והכתיבה של תלמידי כיתות א' דוברי הערבית. ממצאי המבדק משמשים את המורים לבניית תוכניות התערבות מתאימות עבור תלמידים מתקשים
  • דור טכנולוגי - לימוד רעיונות מפתח, חשיבה מיחשובית וטיפוח מצוינות תוך הקניית כלים ומיומנויות באמצעות התנסות ביישומי המחשב השונים
  • רבדים - תכנית הוליסטית ייישובית המציעה מערך תמיכה כוללני לבתי ספר בפריפריה; התכנית מציעה מערך תמיכה פדגוגי, חברתי וארגוני לבתי ספר בפריפריה הגיאוגרפית או החברתית
  • למידה ניידת - סדרת השתלמויות הלכה למעשה המתמקדות בשילוב התקשוב בהוראה בכיתה עתירת טכנולוגיה בדגש על הקניית מיומנויות ההוראה של מחר
  • FCL כיתת העתיד - ששה אזורי למידה דרכם יכולים המבקרים לחקור את המרכיבים החיוניים בלמידה במאה ה -21: כישורים, סגנונות למידה, עיצוב סביבה, טכנולוגיה עכשווית ועתידית ומגמות חברתיות המשפיעות על חינוך.
  • אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית - פיתוח אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית, משתלבת בתכניות הלימודים בתחומי הדעת ומשתמשת בטכנולוגיות מתקדמות הזמינות לבתי-הספר.
  • קרב למעורבות בחינוך - תכנית להרחבת האופקים וחשיפה למגוון תחומי ידע ומיומנויות באמצעות מגוון תכניות העשרה ומיזמים מגוונים
  • מקפצה - תכנית מערכתית לעבודה כוללת עם תלמידים במצבי סיכון במטרה להביאם להישגים ולצמצם התנהגויות סיכוניות. התכנית נועדה לאפשר קידום לימודי, אישי וחברתי ומיצוי יכולותיהם ומתקיימת בשלושה מישורים מקבילים: לימודי, חברתי ואישי-רגשי.
  • עידוד יוזמות חינוכיות - תכנית עידוד יוזמות חינוכיות הינה תכנית לעידוד צמיחתן של יוזמות חינוכיות בקרב אנשי חינוך וליישומן במערכת החינוך. התכנית מטפחת יצירתיות וחדשנות בחינוך ומעודדת פיתוח שיטות חדשניות, רעיונות חדשים או חומרי לימוד לא שגרתיים המקדמים את המעשה החינוכי ועונים על צורך ייחודי של ילדי הגנים.
  • מאיצים בחינוך - תכנית הפונה לעובדי הוראה יזמים במערכת החינוך. התכנית מתקיימת במספר מרכזי פסג"ה שבתוכם פועלת חממה. תכנית זו הינה מסלול אישי לפיתוח מקצועי בו עובדי-הוראה מתרגמים את הידע והניסיון הרב שצברו להובלת מוצרים פדגוגיים חדשניים.
  • PBL-STEM ACADEMY - למידה מבוססת פרויקטים. שיטה זו מחברת את הלמידה לחיי היום-יום וממצה את הפוטנציאל של כל תלמיד ותלמיד. תוכנית חינוכית-טכנולוגית אשר הופכת את בית הספר למוביל בתחום ה-PBL ואת הלמידה לחווייתית יותר.
  • איחוד מול ייחוד - פיתוח מקצועי מקוון בחלופות בהערכה - מודל מקוון ללמידה משמעותית של נושאים רוחביים, המותאמים לכל תחומי הדעת. המודל מכוון ליישום מגוון רחב של דרכי הוראה-למידה-הערכה [ה.ל.ה]

כללי

חינוך מיוחד

חינוך ממלכתי-דתי


יעד בית-ספרי 02: הישגים לימודיים

מטרה א': קידום למידה משמעותית ואיכותית שתוביל להישגים לימודיים, למימוש עצמי ולמצוינות

יעד בית-ספרי

2 הישגים לימודיים

חובה

קידום התלמידים לשליטה בבסיס הידע הנדרש בתכניות הלימודים לשם שיפור הישגיהם, בדגש על שפת אם, מתמטיקה ואנגלית

  • המוסד החינוכי מקיים תרבות של למידה והתפתחות, הכוללת פיתוח מקצועי פנים-בית-ספרי מגוון ואיכותי, פיתוח תפיסות פדגוגיות חדשניות ותהליכי הערכה עצמית על-אודות האיכות והאפקטיביות של תהליכי ההוראה והלמידה ועבודת הצוות החינוכי.
  • צוות החינוך מומחה בתחום הדעת ובפדגוגיה גנרית ומחויב להתפתחותו המקצועית, המתמקדת בשיפור תהליכי הוראה אפקטיביים.
  • צוות החינוך מטפח סביבה לימודית דינמית, מאתגרת אינטלקטואלית ומסקרנת תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות.
  • התלמיד רואה בהשכלה ערך, הוא רחב אופקים ובעל בסיס ידע בתחומי הדעת הנלמדים ובמושגי יסוד תרבותיים והיסטוריים.
  • התלמיד מממש את כישוריו ואת הישגיו הלימודיים והחברתיים בצורה מיטבית.
  • התלמיד חדור תחושת סיפוק ושייכות חברתית ואקדמית למוסד החינוכי ורואה בו מקום הנותן מענה הוליסטי ומותאם לצרכיו המגוונים ומשמעות לחייו.
  • הישגים לימודיים בשפת אם: מיצ"ב ה', מיצ"ב ח' (עברית וערבית).
  • הישגים לימודיים במתמטיקה: מיצ"ב ה', מיצ"ב ח'.
  • הישגים לימודיים באנגלית: מיצ"ב ה', מיצ"ב ח'.
  • הישגים לימודיים במדעים: מיצ"ב ח'.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על תפיסת ההוראה כמעניינת וברורה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגודגית.
  • שיעור המורים המדווחים על למידת מורים מבוססת נתונים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • מה מצב שליטת התלמידים במקצועות הליבה? האם מתקיים מעקב מסודר אחר התקדמות התלמידים?
  • האם יש מקצוע מסוים, שכבת גיל או קבוצת אוכלוסיה מסוימות, שדורשים מיקוד?
  • עד כמה תהליכי הפיתוח המקצועי של המורים משמשים כמשאב להשגת היעדים בתחומי הדעת?
  • האם המורים בקיאים בתכניות הלימודים החדשות ומיומנים בהוראתן?

תרבות ארגונית

  • לגבש מסד נתונים מדויק של תלמידים בשפה, מתמטיקה ואנגלית על-מנת להבנות תכניות התערבות לקידום הישגים.
  • להקפיד על נוכחות מרובה של המחנך הכולל בכיתתו, בעיקר עד כיתה ג'.
  • להקפיד לשלב בכיתות ד'-ו' מורים בעלי התמחות מקצועית מתאימה, בעיקר בתחומים: מתמטיקה, אנגלית, מדעים, אמנויות וחינוך גופני.

הוראה-למידה- הערכה

  • להכיר את תכנית הלימודים וההישגים המצופים בכל אחד מתחומי הדעת.
  • לקבוע צומתי הערכה למעקב אחר התקדמות התלמידים ביחס ליעדים שהוגדרו בתכנית העבודה (בהתאם לחוזר מנכ"ל מבחנים).
  • למסד תהליכים של למידה שיתופית והערכת עמיתים.
  • לבסס מיומנויות הדרושות ללומד עצמאי.
  • לזמן התנסויות לרכישת מיומנויות קריאה, כתיבה ושיח בסביבות למידה מגוונות בשפת אם ובאנגלית.
  • להבנות תכניות התערבות, המבוססות על משימות הערכה, על מיפוי ומסד נתונים של כל תלמיד ברמה פרטנית, קבוצתית וכיתתית.
  • להשתמש באופן מותאם ביחידות הוראה שפיתח ופרסם משרד החינוך כדגמים להוראת אסטרטגיות ומיומנויות לקידום השליטה בשפת אם.
  • לעודד את הקריאה ואהבת-הספר באמצעות מצעד-הספרים (א'-ו') וספריית פיג'מה (בכיתות א'-ב' בבתי-הספר שבהם התכנית פועלת).
  • לוודא ששיעורי הבית (סוג המטלות, הזמן הנדרש) מתאימים ללומדים. מומלץ לאמץ את כלל 10 הדקות (כיתה א' - 10 דקות, כיתה ב' - 20 דקות, וכן הלאה). זאת בהתבסס על כך שלא נמצא קשר בין כמות שיעורי הבית להישגים הלימודיים.
  • לזמן לתלמידים התנסויות מתוכננות בפתרון שאלות ברמות חשיבה גבוהות ובמתמטיקה שימושית ולקיים שיח מתמטי.
  • לקיים ימי שיא באנגלית בהם תוצגנה המחזות בנושאי תוכן שונים.
  • לשלב בכיתות ג-ד משימות היבחנות מתוקשבות וחלופות בהערכה בסביבה דיגיטלית

פיתוח מקצועי

  • לבסס קהילות מורים לתכנון משותף של דרכי הוראה-למידה-הערכה איכותיות בתחומי הדעת השונים.
  • לוודא ולקדם ידע מקצועי עדכני של רכזי מקצוע ומורים 'בדגש על קשר בין ידע אקדמי עדכני לבין ידע מעשי וכישורי הנחיה.
  • להעמיק את הידע של הצוות החינוכי בשילוב אוריינות טכנולוגית דיגיטלית בשפה, במתמטיקה ובאנגלית תוך יישום פרקטיקות הוראה בסביבות עתירות טכנולוגיה ובלמידה מרחוק.    

הוראה-למידה-הערכה

  • להקנות ידע ומיומנויות בכל מקצועות הליבה של החינוך המיוחד ובמקצועות נוספים, בהתאם לשכבת הגיל ולמאפייני התלמידים
  • תפקוד תקין-גבולי - לבסס את ההוראה על תכניות ועל הקצאת שעות בחינוך הרגיל לצד תכניות ומסמכי התאמה לחינוך המיוחד.
  • שאר רמות התפקוד - לבנות תכנית מותאמת בהתבסס על תכנית הלימודים.
  • לקדם את רכישת הקריאה בהתמדה, בהלימה לגיל.
  • לטפח מיומנויות כשירות שפתית-תקשורתית, בדגש על שיתוף בין מורות לקלינאיות תקשורת.
  • ללמד מתמטיקה שימושית לצד נושאי תכנית הלימודים, תוך קידום חשיבה מתמטית וחיבור לנושאים מחיי היום-יום.
  • ללמד אנגלית בקרב תלמידים בתפקוד תקין-גבולי.
  • בשאר רמות התפקוד - לבחון הוראת אנגלית בהתאם למאפייני התלמידים.

פיתוח מקצועי

  • לעודד התמחות בהוראת תחומי הדעת לצד ההתמחות בחינוך המיוחד.    

תרבות ארגונית

  • לפתח מיומנויות שפה במקצועות הקודש כבסיס לכלל מקצועות הדעת.
  • לבסס תרבות של מיצוי ומצוינות, התקדמות ועמל לצמיחה.
  • לבסס שגרות עבודה ללמידת עמיתים ולקיים תהליכי פיתוח מקצועי באמצעות "מעגלי חמ"ד - קהילה לומדת".

פיתוח מקצועי

  • ליצור קהילת מורים מדעית בין-תחומית בבית-הספר ומחוצה לו, המטפחת את ההוראה כתשתית ללימודי המדעים (בחמ"ד: פעילות בתכנית "מעגלי חמ"ד - קהילה לומדת").   

הוראה-למידה-הערכה

  • לפתח את מיומנויות השפה בהוראת מקצועות הקודש.    
  • מיפויים של הישגי התלמידים ותכנית עבודה דינמית הנגזרת מהמיפויים.
  • שימוש ביחידות הוראה שפותחו ופורסמו  על-ידי משרד החינוך כדגמים להוראת אסטרטגיות ומיומנויות לקידום השליטה בשפת אם.
  • שימוש במשימות הערכה ובחלופות בהערכה במטרה לבסס שליטה בשפת אם.
  • סביבות למידה מגוונות, המכוונות לשיפור ההישגים במקצועות הליבה.
  • מענים המאפשרים הוראה דיפרנציאלית.
  • מורים משתתפים בקהילה מקצועית, משתפים את עמיתיהם בתכניות ובכלים שפיתחו ובידע שצברו במסגרות הפיתוח המקצועי
  • תלמידים משתתפים בהרצאות מומחים מקוונות (אקדמיה ברשת)
  • תלמידים מיישמים משימות אורייניות מתוקשבות בתחומי הדעת
  • חינוך מיוחד: תכניות בית-ספריות וכיתתיות בכל תחומי הליבה של החינוך המיוחד ובמקצועות נוספים בהלימה מרבית לנלמד בשכבת הגיל בחינוך הרגיל.


מתמטיקה

חינוך מיוחד

חרדי

[[:|ליעד הקודם]]-1 מטרות ויעדים ליעד הבא1


יעד בית-ספרי 09: קידום מעורבות חברתית והתפתחות אישית

מטרה ב':חיזוק החינוך לערכים יהודיים, ציוניים ודמוקרטיים ולערכי מורשת ייחודיים ברוח מגילת העצמאות

יעד בית-ספרי

9 קידום מעורבות חברתית והתפתחות אישית

חובה

פיתוח וביסוס מעורבות חברתית פעילה והתפתחות אישית רגשית בתוך בית-הספר ומחוצה לו

  • המוסד החינוכי מקדם, מעודד ומאפשר מעורבות ויזמות של תלמידים, מורים והורים כך שיוכלו לקחת חלק משמעותי בתכנון מימוש יעדיו ומשימותיו
  • צוות החינוך מקדם יוזמות, מטפח מנהיגות צעירה והשתתפות תלמידיו בחיי בית-הספר והקהילה
  • התלמיד בעל יכולת שיפוט מוסרי ותפיסה ערכית-אזרחית פעילה ומגובשת המחוברת לארץ, למורשת, למדינה יהודית ודמוקרטית המתבססת על מחויבות לערכי מגילת העצמאות (גיבוש זהות עצמית המבוססת על מאפייני כל מגזר) 
  • שיעור התלמידים והמורים המדווחים על מאמצי בית-הספר לעידוד למעורבות חברתית ואזרחית, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים ותלמידים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מאמצי בית הספר לעידוד מוטיבציה וסקרנות בקרב התלמידים -מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית     
  • שיעור המתגייסים לצה"ל או הלוקחים חלק בשירות לאומי או אזרחי מקרב הבוגרים (על-יסודי).      
  • עד כמה מערך המעורבות החברתית מובנה בבית-הספר ומותאם לצורכי התלמידים והקהילה?
  • מהי רמת הידע המקצועי של הצוות החינוכי ותחושת המסוגלות שלו בהנחיית התלמידים במעורבות חברתית ובביצוע תהליכים רפלקטיביים?
  • עד כמה תהליכי המעורבות משולבים בהוויה הבית-ספרית? האם מוקצה די זמן לרפלקציה?
  • האם בית-הספר מקדם חיבור בין תחומי הדעת למעורבות החברתית?
  • באיזו מידה מקצה בית-הספר זמן ומקום להנחיית מורים ותלמידים בהובלת הרכז החברתי-ערכי או רכז מעורבות? עד כמה הרכז עושה שימוש בידע ובכלים עדכניים, שרכש במסגרות הפיתוח המקצועי במחוז?    

תרבות ארגונית

  • להקצות מסגרות זמן לתכנון, ליישום ולהערכת יוזמות ולמעורבות חברתית של מורים, הורים ותלמידים.
  • למנות רכז חינוך חברתי–ערכי, המתמקצע בתחום.

הוראה- למידה-הערכה

  • לנהל שיח ולמידה סביב דילמות וסוגיות, הנקשרות למעורבות חברתית, במסגרות זמן קבועות ובזיקה לסילבוס חשוון-אוקטובר.
  • להפעיל יוזמות של מעורבות חברתית, בהתבסס על מיפוי ואיתור של צרכים, בשיתוף מורים, הורים ותלמידים ובהובלת הרכז החברתי-ערכי.
  • להכשיר את התלמידים וללוות אותם בתכנון, ביישום, ברפלקציה, בהערכה ובמשוב.
  • להעריך ולהוקיר כל תלמיד על תפקודו כמעורב חברתית במגוון ערוצים.
  • להציג במרחבי למידה פיזיים ווירטואליים יוזמות של מעורבות חברתית, תוך מתן ביטוי לתהליך ולתוצר.

פיתוח מקצועי

  • לקיים מפגשי מליאות חדר מורים בהנחיית הרכז החברתי-ערכי בנושאים: יזמות חברתית-ערכית וכלים יישומיים להנחיית התלמידים המעורבים חברתית. 

הוראה- למידה-הערכה

  • לקיים מפגשי תלמידים מהחינוך המיוחד ומהחינוך הרגיל תוך תכנון הזדמנויות לנתינה הדדית ולתרומה משותפת למען הקהילה.
  • תרבות ארגונית
  • לקיים שיח בקרב מורים, תלמידים והורים בנושא מקומו של התלמיד עם הצרכים המיוחדים כשותף פעיל ותורם בבית-הספר ובקהילה.    
  • להבנות ולהפעיל קבוצות מנהיגות תלמידים ותכניות מעורבות ברוח חזון החמ"ד.    
  • עוד אין משימות מומלצות ליעד זה.
  • כל התלמידים והמורים יוזמים ומעורבים חברתית במגוון מסגרות ולאורך זמן, בשלבי התכנון, הביצוע, הרפלקציה, ההערכה והמשוב.
  • כל התלמידים המעורבים חברתית מקבלים ליווי והנחיה, העוסקים בהתפתחותם הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית ומוערכים במגוון ערוצים.
  • המורים מדווחים על תחושת מסוגלות בהנחיית התלמידים במסגרות למעורבות חברתית.
  • במרחבי הלמידה מוצגים תהליכים ותוצרים, המשקפים יוזמות של מורים, הורים ותלמידים, המעורבים חברתית.
  • קיים תיעוד של מהלכי המעורבות החברתית ותוצריה והוא משמש ללמידה ולהתפתחות.
  • רכז חברתי- ערכי (יסודי) בעל תעודת רכז, המתמקצע בתחום ומשתמש בידע ובכלים העדכניים לקידום המעורבות החברתית (באמצעות: מפגשי מליאה, צפיית עמיתים, הדגמה ועוד).
  • רכז המעורבות (על-יסודי) שותף בהנהלת בית-הספר ומשפיע על גיבוש התכנית הבית-ספרית ועל תהליכי הוראה-למידה בתחומי הדעת.
  • חינוך מיוחד: יוזמות של מעורבות חברתית בשיתוף תלמידים מהחינוך הרגיל ומהחינוך המיוחד.
  • מפגשים בגובה העיניים - 780תכנית חברתית-ערכית המזמנת את התלמידים לחשוף בפני חבריהם לכיתה חלומות, כישרונות וחוזקות תוך התמקדות במסר ערכי.
  • שגרירי מפתח הל"ב - 796 תכנית המאפשרת לתלמידים ליזום פעילות חברתית-ערכית ברמה בית-ספרית וקהילתית תוך יישום ההתנהגויות הנגזרות מערכי מפתח הל"ב. במסגרת התכנית משמשים התלמידים כ"שגרירי מפתח הל"ב"
  • תפקיד לכל תלמיד 2819 תכנית חברתית-ערכית, המזמנת לתלמידים התנסות במילוי תפקיד, בהלימה לנטיות לבם, להעדפותיהם ולתחומים בהם הם מגלים עניין. וזאת, תוך התחשבות בהתפתחותם הקוגניטיבית, החברתית והרגשית שלהם.
  • יזמות זה בידיים שלנו - 2820 תכנית ליזמות חברתית-ערכית, המזמנת לתלמידים התנסות בתהליך יזמי שלם, על-פי שלבים מובנים ובחתירה ליצירת מוצר חדשני בתחום החברתי-ערכי.
  • בלב העניין - 2822 תכנית חברתית-ערכית לטיפוח מעורבות חברתית בהקשרים אקטואליים. התכנית מזמנת ללומידים מפגש עם מתנדב מבוגר
  • בין חברים - 752 תכנית המאפשרת תרגול נושאים חברתיים-תקשורתיים במצבים יום-יומיים באמצעות טקסטים וסרטוני וידאו.
  • מזקנים אתבונן - 795 תכנית לחיזוק הקשר הבין דורי בתהליכי למידת חקר ותיעוד מורשתם של האזרחים הוותיקים בכלים דיגיטליים, בתהליכי למידת חקר
  • Schools Onlion - ׳ 1044 - התכנית פועלת על מנת לקיים למידה משותפת של נושא מסוים עם אוכלוסייה ממגזר אחר או מרוחקת כאשר המחשב מהווה פלטפורמה לשיתופיות וליצירת קשר.
  • כחול לבן - 2789 תכנית בין תחומית, שמטרתה, העלאת המודעות בקרב התלמידים לחשיבות צריכת מוצרים ושירותים תוצרת "כחול לבן". התכנית משלבת בתוכה ערכים חברתיים ולאומיים
  • ירושלים - 2798 תכנית מבוססת על מיפוי כל תכניות הלימודים בחטיבות הגיל, תוך דגש על ירושלים בכל אחד מתחומי הדעת
  • תכנית מורשת יהדות אתיופיה - 2804 עוסקת בהיבטים חשובים של מורשת יהדות אתיופיה במטרה לקדם את ההכרה ביהדות זו ובתרבותה כחלק מהתרבות היהודית-ישראלית ולעודד קבלה והכלה כלפי הייחודיות והשונות במורשתה
  • כולנו גיבורי אל- 2859 הערכה מכוונת ליישום כהתערבות כיתתית במסגרת תכנית "כישורי חיים". התערבות המעודדת תלמידים לפעול למען תלמידים ולהיות "גיבורי אל".
  • עמיתים ומשפיעים - 846 תכנית להכשרת תלמידים כעמיתים מנהיגי דעה בנושאי טבק, אלכוהול וסמים ומאפשרת העצמה וחיזוק המנהיגות הצעירה תוך פיתוח אחריות אישית והדדית שתחזק אותם כ"שומרי סף" וכמקדמים אווירה חברתית של אורח חיים בריא.

חינוך מיוחד

חמ״ד

[[:|ליעד הקודם]]-1 מטרות ויעדים ליעד הבא1


יעד בית-ספרי 11: שילוב ערכים בפעילות בית-הספר

מטרה ב':חיזוק החינוך לערכים יהודיים, ציוניים ודמוקרטיים ולערכי מורשת ייחודיים ברוח מגילת העצמאות

יעד בית-ספרי

11 שילוב ערכים בפעילות בית הספר

חובה

שילוב בפעילות המוסד החינוכי של ערכים חברתיים, יהודיים, דמוקרטיים והומניסטיים וערכי מורשת ייחודיים בהתאמה למאפייני כל מגזר

  • המוסד החינוכי מקיים דיאלוג רגשי וערכי פתוח ובונה במרחב הבית-ספרי, הקהילתי והחברתי, המתבסס על סדירויות תומכות קבועות.
  • צוות החינוך מחנך לערכים דמוקרטיים, יהודיים, ציוניים והומניסטיים ומחזק את הזיקה לארץ, למורשת ולמדינה (בהתאמה למאפייני כל מגזר).
  • התלמיד בעל יכולת שיפוט מוסרי ותפיסה ערכית-אזרחית פעילה ומגובשת, המחוברת לארץ, למורשת ולמדינה יהודית ודמוקרטית, והמתבססת על מחויבות לערכי מגילת העצמאות (גיבוש זהות עצמית, המבוססת על מאפייני כל מגזר).
  • שיעור התלמידים המדווחים על מאמצי בית-הספר לקידום סובלנות כלפי האחר והשונה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מעורבות או חשיפה לסוגי אלימות שונים במרחב הבית-ספרי, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על אלימות דיגיטלית ברשתות החברתיות באינטרנט, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על עמדות חיוביות כלפי טיולים או סיורים מטעם בית הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • האם התכנית החינוכית של בית-הספר מביאה לידי ביטוי ערכים המופיעים בחזון בתחומי הדעת ואורח החיים הבית-ספרי?
  • האם משולבים ערכים בהוראת תחומי הדעת במרחבי הלמידה ובאורח החיים הבית-ספרי (טיולים, הפסקות, טקסים, ימי שיא בחיבור לחגים ולימים מיוחדים, מפגשי הורים וקהילה וכו')?
  • האם קיימת מוכנות ומסוגלות של הצוות לקיים דיונים ערכיים ולעסוק בדילמות בחיבור לתוכני הלימוד ולנושאים אקטואליים ואזרחיים?
  • עד כמה הצוות החינוכי מוכשר ומיומן ביצירת חיבורים בין ההיבטים הרגשיים להיבטים החברתיים ובביצוע תהליכים רפלקטיביים?
  • האם תלמידים מוערכים גם בתחום החברתי-ערכי? מהן העדויות לכך?
  • האם התכנית "בשבילי הזיכרון" מופעלת במגוון הקשרים, זמנים ומסגרות, לאורך השנה?
  • האם בית-הספר מתבסס על מסד נתונים בגיבוש תכנית ההכנה לשירות משמעותי?

תרבות ארגונית

  • לשלב ערכים באורח החיים הבית-ספרי בחיבור לחזון הבית-הספרי, לתרבותו וליעדיו.

הוראה-למידה-הערכה

  • לשלב בתכנון ההוראה-למידה בתחומי הדעת ערכים והתנהגויות, הנקשרים לתחום הדעת.
  • ליישם את תכנית "בשבילי הזיכרון" להנחלת זיכרון השואה.
  • לשלב חינוך לסובלנות, לרב-תרבויות ולשמירה על זכויות האדם בהוראת תחומי הדעת ובציון ימי לוח רלוונטיים.
  • לעסוק בדילמות מוסריות-ערכיות בהלימה למאפייני הלומדים ולרלוונטיות לחייהם תוך תרגום לעשייה.
  • לקדם שיח חברתי-ערכי עם תלמידים מהתפוצות באמצעות המרחב הווירטואלי ובמסגרות ללמידה מרחוק.
  • לשלב במרחבי הלמידה תוצרים של למידת ערכים בהוראת תחומי הדעת.
  • להקצות שעות למקצוע תרבות יהודית-ישראלית במערכת השעות הכיתתית.

פיתוח מקצועי

  • להרחיב את הידע המקצועי של כלל הצוות החינוכי בפיתוח מודלים וכלים יישומיים לשילוב ערכים בהוראת תחומי הדעת ובראייה בית-ספרית.
  • לפתח את מיומנות הצוות בניהול שיח רגשי-חברתי-ערכי במסגרות שונות.
  • לקיים מפגשי פיתוח מקצועי מוסדי בתכנית "בשבילי הזיכרון" (3 מפגשי מליאה חובה לבתי-ספר במגזר היהודי - עד תשע"ט).

הוראה-למידה-הערכה

  • ללמד מורשת ומולדת בהתבסס על תכניות לימודים רגילות ומותאמות.
  • לזמן למידה והתנסות ביישום ערכים, בשיעורים ייעודיים ובחיבור לתחומי דעת ולנושאי הכנה לחיים.
  • לעסוק בנושא השואה והגבורה בהתאם למאפייני התפקוד והלקות תוך יישום המתווה המותאם של תכנית "בשבילי הזיכרון" וחומרים נוספים.
  • לקדם השתתפות בפעילות חוץ-בית-ספרית ובטיול שנתי תוך מימוש הזכות לטיול מונגש.
  • לעודד השתלבות של תלמידים עם צרכים מיוחדים בתנועות נוער בשילוב פרטני או קבוצתי
  • לטפח זהות ציונית דתית בתחומי הדעת ובפעילויות חינוכיות.
  • חמ"ד - הטמעת תכנית "יש"י - יחד שבטי ישראל": פעילויות משותפות סביב לוח השנה.    
  • עוד אין משימות מומלצות ליעד זה.
  • בתכניות ההוראה-למידה של תחומי הדעת מודגשים ההיבטים הערכיים של הנושאים הנלמדים, תוך שימוש במודלים ובכלים שפיתחו לצורך זה.
  • יסודי: בשיעורי החינוך ובתחומי הדעת עוסקים בסוגיות ובדילמות מוסריות וחברתיות אזרחיות.
  • בתכנית החינוכית-ערכית משולבים ימי לוח, הידועים לכלל באי בית-הספר.
  • מרחבי הלמידה מזמנים שיח, למידה והתנסות בעקבות ערכים.
  • תכנית "בשבילי הזיכרון" מיושמת הן בשבוע שבו חל יום הזיכרון לשואה ולגבורה והן במגוון הזדמנויות רלוונטיות.
  • הרכז החברתי-ערכי שותף בצוות ההנהלה ומוביל את מהלכי התכנון וההפעלה של התכנית הבית-ספרית.
  • קהילה הוגנת- בניית סדירויות בית ספריות לתרגול ערכי צדק וניהול דילמות מוסריות
  • בשבילי הזיכרון - תכנית חינוכית בנושא השואה במערכת החינוך גני ילדים יסודי ועל יסודי
  • קשר רב דורי - 795
  • מורשת יהדות אתיופיה -  2804 עוסקות בהיבטים חשובים של מורשת יהדות אתיופיה במטרה לקדם את ההכרה ביהדות זו ובתרבותה כחלק מהתרבות היהודית-ישראלית ולעודד קבלה והכלה כלפי הייחודיות והשונות במורשתה
  • נעלה לירושלים -  790 תכנית לחיזוק מורשת, תרבות ומסורת ישראל תוך עידוד הסיורים והטיולים בירושלים

חינוך מיוחד

חמ"ד

חרדי

[[:|ליעד הקודם]]-1 מטרות ויעדים ליעד הבא1



תכניות חובה


בשבילי הזיכרון

מהות המשימה ותיאורה

  • יישום התכנית החינוכית הלימודית, המשותפת למשרד החינוך ולמוסד "יד ושם", "בשבילי הזיכרון" להוראת השואה לכל חטיבות הגיל:
  1. קיום ישיבות מורים להיכרות עם התכנית ופריסתה בראייה רב-שנתית לאורך שנת הלימודים.
  2. בחירת הפעילויות בהיקף של 10-15 שעות לכל שכבת גיל במסגרת תחומי הדעת ושיעורי המחנך ובפעילות החברתית והחינוכית החוץ-כיתתית לאורך השנה.

חומרים וכלים


עברית על הרצף

מהות המשימה ותיאורה

  • מטרת התכנית היא חיזוק ושיפור שליטת התלמידים הערבים בשפה העברית המדוברת – בכל שכבות הגיל – בדגש על טיפוח מיומנויות האזנה ודיבור.
  • החל משנת הלימודים התשע"ו, כלל תלמידי כיתות א'-ב' ילמדו בהיקף של 2 ש"ש את השפה העברית בהתאם לתכנית "טעימות בשפה העברית", שגובשה  על-ידי המפמ"ר לשפה עברית בחברה הערבית באופן חווייתי.
  • החל משנת הלימודים התשע"ז כלל תלמידי כיתות ג'-ט' ילמדו בהיקף של 5 ש"ש את השפה העברית, כאשר שעתיים מתוכן יוקצו לעברית דבורה. שעות העברית יינתנו כשעות בודדות בפריסה על-פני כל ימי השבוע (שעה ליום).

חומרים וכלים


בתי-הספר של החופש הגדול

מהות המשימה ותיאורה

  • הפעלת התכנית "בתי-הספר של החופש הגדול", אחד הביטויים לתפיסה של "מחנכים מסביב לשעון", בשלושת השבועות הראשונים של חודש יולי במטרה לקדם מענה חינוכי איכותי לצורכיהם השונים של הלומדים, ובין היתר להקל בנטל ולעודד השתלבות ההורים בעבודה.
  • התכנית פועלת בפריסה ארצית בכיתות א'-ג' בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד הלומדים בחינוך הרשמי ובמוסדות המוכש"ר.

חומרים וכלים


תכניות במהלך חופשה

מהות המשימה ותיאורה

  • לאפשר מענה חינוכי בזמן חופשה לתלמידים עם צרכים מיוחדים הלומדים בכיתה הרגילה או בכיתות חינוך מיוחד בבתי-הספר הרגילים, ושאינם נכללים במסגרת "הארכת שנה"ל בחינוך המיוחד" (סל חופשות), או נכללים בחלקה, באמצעות התכניות: "מחנכים מסביב לשעון – קיץ מיוחד" ו"בתי-ספר של החופש הגדול".

חומרים וכלים


הדרך החדשה

מהות המשימה ותיאורה

  • התכנית החדשה של משרד החינוך היא חלק מן המדיניות הממשלתית לקידום שילובם של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי בחברה הישראלית.
  • התכנית החדשה מעצבת מחדש את אופני הפעולה של משרד החינוך בטיפול ביוצאי אתיופיה ועוסקת גם בשינויים הארגוניים הנגזרים מהם.
  • התכנית נבנתה בהתאם לאבני היסוד הכלל-ממשלתיים והעקרונות הבאים: שילוב מיטבי, צמצום פערים, חיזוק התא המשפחתי, מענה לחוזקות, מאבק בגזענות והטמעת סיפור קהילת יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית.
  • שנה"ל תשע"ו הוגדרה כשנת מעבר, והחל משנה"ל תשע"ז תיושם התכנית במלואה.

חומרים וכלים

התכנית המלאה של משרד החינוך


הסיפור השלם

מהות המשימה ותיאורה

  • התכנית "הסיפור השלם – משלימים את הפרקים החסרים בסיפור של כולנו" נועדה להעצמה של מורשת יהדות המזרח וספרד. היא מעדכנת, משלימה ומוסיפה לתכניות הלימודים את הפרקים החסרים בסיפור הכולל שלנו כעם אחד.
  • התכנית נבנתה על-ידי צוות המשרד בהתבסס על המלצות ועדת ביטון, והיא מיועדת לכלל הלומדים במערכת מגיל הגן והלאה. היא מלווה באתר הסיפור השלם, המציג את התכנית לצד חומרי הוראה-למידה מגוונים.
  • הנחיות ליישום הנושא במוסד החינוכי
  • על כל מוסדות החינוך לשלב בתכנית המוסדית פעולות מגוונות להעמקת ההיכרות עם העושר התרבותי, החברתי וההיסטורי של קהילות יהדות-ספרד ומזרח.בהתאם להנחיות הבאות:
    • במסגרת תכ"ל הפורמלית: יש לשלב את הנושא בתכניות הלימודים הפורמליות במסגרת שעות הליבה, כחלק בלתי נפרד מתהליך ההוראה-למידה-הערכה.
    • במסגרת תכ"ל הלא פורמלית: יש לשלב את הנושא בתכניות הלימודים הלא פורמליות במסגרת התכנית הכיתתית והחוץ-כיתתית, בשיעורי בחירה ובסיורים, בבית-הספר ובתנועות הנוער, במפגשים ממשיים ובסביבה הווירטואלית.
    • במסגרת ימי לוח: יש לייחד לנושא ימי לוח קבועים, בהתאם ללוח הגאנט הארצי, כמו: "שבוע העליות" ו"יום היציאה והגירוש" וכן במיזמים אחרים, כגון: "תכנית אור ממזרח", "שיר של יום", "קרב" ו"שלום שבת".
    • במסגרת המרחב המוסדי: יש לוודא שבמרחבים הבית-ספריים ובסביבות הלימודיות, כמו: בספרייה, במסדרונות, במרכזי למידה, הנושא יבוא לידי ביטוי בציטטות, בתמונות, במיצגים, בדמויות, באירועים.
    • במסגרת הפיתוח המקצועי: יש להקצות לנושא מפגשים ייחודיים במסגרת הפיתוח המקצועי בקרב הצוות כקבוצה ולוודא שהנושא ישולב במסגרת ההכשרה וההשתלמות בתחום המקצועי.
    • במסגרת הליווי וההדרכה: יש לשלב את הנושא במסגרת ההדרכה וליווי הצוותים.

מדריך למתכנן


מבוא

מהי המתנ״ה?

המתנ"ה היא כלי לניהול אפקטיבי של בית-הספר שלכם. היא עוזרת לכם ולצוות שלכם להגדיר יחד את היעדים שאליהם אתם רוצים להגיע ולאפשר לכם לראות מה הן הפעולות האפקטיביות ביותר כדי להשיג יעדים אלו, החל מבניית תכנית הלימודים, עבור בניהול המשאבים ועד פיתוח צוות ההוראה.

איך מתחילים?

בוחנים את היעדים שהצבתם לעצמכם בשנה שעברה, ועל בסיס הערכת המצב שלכם בוחרים יעד אחד או שניים. סביב היעד אנו מציעים לכם לבצע תהליך חשיבה, שיאפשר לכם להבין מה הם השינויים הנדרשים על-מנת להשיג את התוצאות שהגדרתם. ביעדים הנוספים אנו ממליצים לבצע תהליך של עדכון בלבד.

איך מתכננים?

עקרונות התכנון:

  1. חשיבה תוצאתית. מהו השינוי שאנו רוצים לחולל. אנו מכוונים לעבר יעדים ותוצאות במקום לעסוק בתפוקות ובמשימות היומיומיות. בכל יעד שאתם בוחרים, הגדירו את התוצאה הרצויה שאתם רוצים להגיע אליה ואף את הערך של מדדי התוצאה הרלוונטיים.
  2. מיקוד. כניסה לתהליך תכנון משמעותה ביצוע שינויים להשגת היעדים. על מנת לייצר תהליך תכנון מעמיק נבקש מכם לבחור יעד אחד או שניים, וסביבם לבצע חשיבה בבית-הספר. תהליך החשיבה יסייע לכם למקד את העשיה בפעולות האפקטיביות ביותר לקידום היעדים.
  3. שיתוף. יצירת רשת שותפים והרחבת המעגלים המתכננים יכולות לסייע לכם בפריצת כיווני חשיבה ובהבנה טובה יותר של "מה עובד".     
  4. נתונים. בחינה מתמדת של אפקטיביות הפעילות שלנו, בין היתר בהתבסס על נתונים, תוכל לסייע לנו להגיע ליותר הצלחות.

אוטונומיה בתכנון

  • הגדרת ה"מה" ושחרור ה"איך". בבסיס תפיסת המתנ"ה עומדת ההבנה כי אתם יודעים בצורה הטובה ביותר את הדרך לקדם את בית-הספר שלכם. היעדים במתנ"ה מגדירים לאן מכוונים (ה"מה") ומפרטים כלים שיסייעו לכם לתכנן את ה"איך".
  • מאפשרים מיקוד ביעד מרכזי. יש לכם החופש להחליט באילו יעדים להתמקד, גם בתוך יעדי החובה תוכלו לייצר בחירה במה להתמקד ולייצר תהליך תכנון מחודש ובאילו נדרש עדכון בלבד.
  • התאמת ערכי היעד. הפירוט בכל אחד מיעדי המתנ"ה נועד לסייע לכם וכמובן אינו מחייב. אתם מוזמנים לקבוע את התוצאות אליהן אתם רוצים להגיע ביעד שבחרתם. כך נכון גם לגבי בחירת המשימות וניסוחן. המשימות המומלצות, כשמן כן הן, מומלצות.

שלבי התכנון

כל תהליך תכנון מורכב מכמה חלקים מרכזיים, על-מנת לאפשר לכם להגיע ליעדים שקבעתם. כמובן שניתן לנהל את התהליך במגוון צורות, ראו מודל זה כהמלצה. ככל שתבצעו את התהליך בצורה מלאה יותר כך תוכלו להגיע לפתרונות יצירתיים יותר להשגת יעדיכם.


גיבוש תמונת המצב מטרתו לאפשר לנו להבין מה הן נקודות החוזק שלנו ומה הן נקודות החולשה ומתוכן לקבל החלטה מה הם היעדים שאנחנו רוצים ויכולים לשפר בצורה משמעותית בשנה הקרובה. 3 שאלות פשוטות על בסיס הנתונים הקיימים יכולות לסייע לנו לייצר תמונת מצב טובה.

בשלב זה, נעמיק בלמידת הנתונים הבית-ספריים, משלושה סוגים:

  • מדדי התוצאה של בית-הספר (למשל: מיצ"ב)
  • מדדי תפוקה על העשיה הבית-ספרית (מיפויים ותפוקות)
  • נתונים דמוגרפיים


תמונת המצב שגיבשתם תאפשר לכם לבחור מהו היעד המרכזי שסביבו תבצעו תהליך שינוי משמעותי ובאילו יעדים נדרש עדכון על-מנת לשפר את התוצאות.

לצד יעדי החובה תוכלו לבחור יעד נוסף, שנדרש בו טיפול עומק בבית-הספר שלכם. אתם נדרשים לגבש תכנית עבודה על כל יעדי החובה, אך ההחלטה על היקף התכנון לכל יעד נתונה לבחירתכם בהתאם לצורכי בית-הספר שלכם ובהתאם לתכניות שכתבתם בשנה שעברה.


ביעד שהצבנו לעצמנו נייצר חשיבה משותפת על השינויים האפשריים על-מנת להשיג את התוצאות. תחילה נחדד את התוצאות שאותן נרצה להשיג ואז נגבש תפיסת שינוי, הכוללת בתוכה את עיקרי השינוי שנבקש להוציא לפועל. תפיסת השינוי תסייע לנו בגיבוש תכנית פעולה ובהחלטה על אופן חלוקת המשאבים.


לאחר כתיבת תכנית העבודה ניצב בפנינו האתגר העיקרי: להפוך את תכנית העבודה לכלי עבודה שוטף ונגיש, המשמש את כלל חברי הצוות. לאחר פרק זמן של יישום התכנית שגיבשנו נרצה לעצור ולבחון האם עמדנו במשימות שהצבנו לעצמנו. בפרקי זמן רחבים יותר נחזור לשלב הראשון ונבדוק גם האם הפעולות הללו היו אפקטיביות והשפיעו על מדדי התוצאה שלנו.   

תהליכי חשיבה לרוב אינם ליניאריים, בייחוד בסוגיות מורכבות. אנחנו מזמינים אתכם לדלג קדימה ואחורה בין שלבי החשיבה: לצלול לעומק לסוגיה מסוימת ואז לחזור לראות את התמונה הכללית, לבחון אתגר מרכזי של בית-הספר מכמה נקודות מבט ואז להצליב אותו עם נקודות החוזק, וכו'. 

בהצלחה! 

 


לתכנן את התכנון

תהליך התכנון והבנייה של תכנית עבודה הם כלים משמעותיים וחיוניים להטמעת המטרות החינוכיות ולמימוש ייעודו של המוסד החינוכי, ואין לראות בהם עניין מינהלי או טכני. זו הזדמנות פז לתכנן יחד את המעשה החינוכי, ללבן את הרציונל שעומד מאחורי העשייה, לגייס את כלל השותפים וליצור שפה משותפת, תחושת מסוגלות ומוטיבציה גבוהה. שותפות רחבה ועמוקה של אנשי צוות בתכנון, בהובלה ובמעקב על תכניות העבודה תרחיב את מספר האנשים שמזדהים עם יעדי המוסד החינוכי ושמגלים מחויבות גבוהה יותר ליישמם.

החשיבה התכנונית מסייעת למוסד החינוכי לעבור ממצב של עשייה המגיבה למתרחש לעשייה המכוונת לעיצוב עתיד מיטבי, וזאת על-ידי כך שהיא:  

  • מלבנת את רציונל העשייה החינוכית ומחייבת את המוסד החינוכי לבחון את תפיסת עולמו החינוכית;
  • מדייקת את המושגים והרעיונות הגדולים והמופשטים לכדי עשייה אופרטיבית; 
  • מכוונת להתבוננות על הפער שבין הרצוי למצוי;
  • מחייבת מיקוד ומגדילה את ההסתברות למימוש מוצלח של מטרות המוסד החינוכי ויעדיו;
  • מחייבת ראייה אינטגרטיבית של כלל המטרות בזיקה לכלל המשאבים העומדים לרשות המוסד החינוכי;
  • מאפשרת תהליכי הערכה אפקטיביים.

התכנון הוא תהליך חשוב ומאתגר עבור המוסד החינוכי. היערכות מוקדמת ותכנון נכון יסייעו במיקוד בפעולות הנדרשות, בהקצאת משאבים מיטבית ובזיהוי המפתחות הקריטיים להשגת היעדים ולתכנון השינויים הרצויים.

תהליך תכנון איכותי יוביל לתוצאות אלו:

  • ניהול מבוסס נתונים
  • העמקת השפה המשותפת בארגון
  • רתימה של כלל השותפים הן לחשיבה והן לעשייה
  • למידה ארגונית ויצירת תשתית לצומתי הערכה, מעקב ולמידה.  

לפני שיוצאים לדרך כדאי להיזכר איך התנהל מעגל התכנון הקודם, מי היו השותפים לתכנון, כמה זמן הקדשנו לתכנון, מה איכות התוצר ועוד. חשוב לתכנן מראש איך ייראה תהליך התכנון השנה.

דגשים לתהליך תכנון במוסדות החינוך

  • צרו בעלות ארגונית על התהליך.
  • שתפו גורמים רבים לצורך יצירת מחויבות וקבלת מגוון נקודות מבט.
  • הקפידו על חשיבה "מחוץ לקופסה" על-מנת לא לעשות עוד מאותו הדבר. אתגרו את עצמכם מול הנחות עבודה שאומצו כבר בארגון ומול פתרונות "אוטומטיים" שמקושרים לאתגרים.
  • הזמינו את הצוות המתכנן לחשיבה פתוחה ורחבה ולקבלת השראה ממקורות שונים.
  • הקפידו על חשיבה לוגית: דבר נגזר מדבר.

איך ננהל את תהליך התכנון השנה?

בהתאם להחלטה מה עומק השינוי שנבצע בתכנית העבודה השנה, ולאור למידת תהליכי התכנון הקודמים שהתבצעו בבית-הספר, כדאי לחשוב מראש:

  1. כמה זמן נקדיש לתכנון?

תהליך תכנון דורש זמן - זמן לאיסוף נתונים, זמן לישיבות חשיבה וצוותי היגוי, זמן להיוועצות עם שותפים ויועצים חיצוניים וזמן לכתיבת תכנית עבודה.

תכנון טוב במוסד החינוכי מתחיל מייד לאחר חג הפסח, בגלל ריבוי האירועים וההיערכויות לאירועי סוף השנה בחודשים מאי ויוני. בפועל, מנהלים רבים מוצאים את עצמם מייצרים לבדם תכנית עבודה בחודשי הקיץ. למרות האתגר שבלוח השנה, יש לשאוף לשתף כמה שיותר אנשי צוות.

  1. מי משתתף בתהליך?

אתם לבד? צוות הנהלה מצומצם? חדר המורים כולו? אנחנו ממליצים לשתף את הצוות החינוכי בתהליך. אין זו חובה, אבל מניסיוננו, זה יחזק אתכם כמנהלים ויהפוך את התכנון למקצועי יותר.

חשוב לציין, ששיתוף אינו דיכוטומי, ועל כל מנהל למצוא את המיקום של התהליך הרצוי לו ברצף שבין תהליך ריכוזי לתהליך שיתופי. אנו מציעים להתאים את רמת השיתוף לקהלים השונים ולרמת הבשלות והביטחון של הארגון ושל משאבי הזמן שאותם הוא רוצה ויכול להשקיע בו.

חלון ידע: על שיתוף

  1. אילו משאבים נידרש להשקיע?

משאבי ייעוץ ארגוני-חינוכי, משאבים למערכות ממוחשבות במידת הצורך, משאבים לגופי הערכה חיצוניים במידת הצורך, משאבי דפוס וכיו"ב.

תהליך תכנון מיטבי ניזון בשלב הראשון משלושה מקורות:

  • נתונים ותמונת המצב המצוי;
  • תפיסות עולם חינוכיות ותמונת העתיד הרצוי;
  • מדיניות משרד החינוך והרשות המקומית; 

התכנית צריכה לבטא איזון בין צורכי המוסד החינוכי, רצונותיו והשקפותיו הייחודיות ובין מחויבותו למימוש המדיניות של משרד החינוך.  

שלב 1: גיבוש תמונת מצב


שלב 1 - גיבוש תמונת מצב

תכנית העבודה אמורה לשקף את המיקודים האסטרטגיים של בית-הספר לשנים הקרובות. ההחלטה במה נתמקד צריכה להישען על הערכת המצב הקיים.

מקורות מידע אפשריים:

  • ממצאי מדידה פנימיים (מיפויים, בחינות והערכות חלופיות) וחיצוניים (מיצ"ב ונתוני התמדה ונשירה),
  • רישום ותיעוד של אירועים יוצאי דופן – אירועי משמעת ועוד,
  • מידע סובייקטיבי של מורים, תלמידים והורים, המגיע משיח יומיומי, מסקרים וממעגלי שיח,
  • נתוני ביצוע מצומתי הערכה קודמים של תכנית העבודה.

חלון ידע: על הערכה ומדידה

מומלץ לקיים את המיפוי ביחס לכל יעד בית-ספרי, או לפחות להתמקד ב:

  • יעדים שנבחרו בשנת הלימודים הקודמת, והמוסד החינוכי רוצה להעמיק בהם בשנת הלימודים הנוכחית,
  • יעדים חשובים בתפיסת מנהל המוסד החינוכי וצוותו, או העומדים בלב החזון הבית-ספרי או מאפייניו הייחודיים,
  • יעדים שיש לגביהם אינדיקציה, שבית-הספר נמצא במגמה שלילית, הן מתוך בסיס הנתונים והן מהתחושות והתפיסות של הצוות.

על מנת לסייע בתהליך המיפוי מוצעות שאלות מנחות לגבי כל יעד מוסדי. מטרת השאלות המנחות היא לאסוף את הנתונים והעמדות ולהבהיר את תמונת המצב הנוכחית.

שלב 2: מיקוד - בחירת יעד מרכזי


שלב 2 - מיקוד - בחירת יעד מרכזי

תהליך תכנון מיטבי מתחיל מהסוף. לפני הכל, נגדיר לאן אנחנו רוצים להגיע ורק אז נוכל לחשוב כיצד להגיע לשם. אתם מוזמנים לנסח את היעדים של בית הספר שלכם לפי הצרכים שאתם מזהים, אפשר גם לבחור מתוך מאגר היעדים שמוצע כאן. כמובן שאין חובה להשאיר את ניסוח היעדים כפי שמופיע במתנ"ה, אלא אתם נדרשים לדייק אותם בהתאם לאתגרים בפניהם אתם עומדים וחשוב להציב להם מדדי תוצאה.

חלון ידע: על התכנית האסטרטגית

חלון ידע: על התוצאות הרצויות

לצד כל יעד, הוגדרו משימות מומלצות כמצע לחשיבה. ניתן להיעזר בהן לתרגום היעד למשימות בתכנית העבודה, אך הן אינן מחייבות. בנוסף הוגדרו לכל יעד בית ספרי מדדי תוצאה שיאפשרו לבחון את ההתקדמות ביעד. על מנת לשמור על יציבות והמשכיות נותרו מרבית יעדי מוסדות החינוך כפי שפורסמו במתנ"ה תשע"ו ותשע"ז, בדיוקים המתבקשים.

כיצד תחליטו באילו יעדים תמקדו את העשייה החינוכית?

בשלב הקודם, גיבשתם את תמונת המצב. על בסיס זה, בשלב זה, תידרשו ליצור לעצמכם את המיקודים לפעולה. ההחלטה באילו יעדים להתמקד יכולה להיות כתוצאה מתשובה לשתי שאלות שונות:

  1. מהם הנושאים בהם המצב הוא הבעייתי ביותר ומחייב טיפול ממוקד?
  2. מהו הנושא החזק ביותר שארצה להביא אותו לשיאים חדשים?
  3. מהם הנושאים שאם נטפל בהם יוכלו להוות מנוף לשינוי למגוון רחב של אתגרים בבית הספר?

אנו מאמינים כי ככל שתרחיבו את נקודות המבט המשתתפות בתהליך הבחירה, כך תתקבל החלטה מושכלת יותר. ניתן לשתף את כלל חדר המורים או אף מעבר לכך.

שלב 3: גיבוש תפיסת שינוי ותכנית פעולה


שלב 3 - גיבוש תפיסת שינוי

לאחר שבחרנו יעד, הגדרנו את התוצאה הרצויה וזיהינו את שורש הבעיה בתהליך גיבוש תמונת המצב, נבקש לגבש תפיסת שינוי ותכנית פעולה. תפיסת השינוי מורכבת מ-3 שאלות עיקריות:

מה?

תמלול השינוי ודיוקו – חשבו כיצד תיראה המציאות לאחר השינוי? היעדים אמורים כבר לנסח את המציאות שאליה אנו מכוונים, אך נסו לדייק אותה ככל האפשר. זהו השינוי שאליו אתם מכוונים בבית-ספרכם, כאשר לרוב ייכתבו שם דברים שונים בבתי-ספר שונים. כך, למשל, ביעד אחד, יכוון בית-ספר אחד לראות יותר תלמידים יוצרים וחוקרים מתוך תפיסה כי זהו לב השינוי הנדרש בבית-הספר, ובית-ספר אחר יבקש לראות מורים בטוחים יותר וחשים מסוגלות לגוון בדרכי ההוראה. כל בית-ספר ותפיסת השינוי שלו.

איך?

כדי לנסות ולהגדיר את דרכנו לשינוי אנו מציעים את צורת העבודה הבאה. חשוב לציין, כי יכולות להיות לכך כמה מתודות:

  1. חשבו מה הם הגורמים המשפיעים על השינוי שדייקתם לעיל. ציירו שמש/עצם דג, בו חשבו על כלל הגורמים. במידה שאתם נתקלים בקושי, היעזרו במנהלים עמיתים, ביועצים או במפקחים ובמחקר.
  2. סמנו מתוכם את הגורמים האפקטיביים שמצאתם בתהליך הלמידה של המדד. גם כאן, במידה שאתם חשים שאין בידיכם מידע מספק, פנו למחקר על-מנת לקבל תשובות או הצלחות במקרים דומים. מסע הלמידה יוביל אתכם להגדרת קהל היעד ולערוצי פעולה שתרצו להתמקד בהם.

מי?

  1. חשבו מיהם בעלי התפקידים האפקטיביים, שיסייעו להובלה של תפיסת השינוי שהגדרתם.
  2. לעתים האוכלוסייה המצוינת בתפיסת השינוי היא-היא סוכן השינוי – מצב זה מתקיים כאשר אין מתווך לאותה אוכלוסייה. אולם כאשר יש מתווך וגורם משמעותי, המשפיע על אותה אוכלוסייה, עלי לבחון האם הוא סוכן השינוי המשמעותי. שימו לב, כי גורמים שתפקידם בקרה אינם משמשים כסוכני שינוי.
  3. ניתוח סוכן שינוי אפקטיבי מתייחס לצורך לבחון את החולשות, את החוזקות, את המשאבים, את כלים, את המעמד ואת התנגדויות של אותו סוכן שינוי.
  4. המענה לשאלה כיצד תעבדו בפועל עם כל סוכן שינוי כדי ליישם את תפיסת השינוי – יהוה את הבסיס לכתיבת המשימות.
תפיסת השינוי תוגדר ככזו:

מיקוד ב..........[ציינו את קהל היעד המדויק המוגדר כלקוח השינוי]

על-ידי........[איך תפעלו עם אוכלוסיות אלו, היזהרו, אל תפרטו משימות, אלא דרך/אסטרטגיה כללית]

כדי להוביל ל......[רשמו את השינוי המדויק שהגעתם אליו בשלב הראשון של התהליך – שלב הגדרת השינוי].

בחנו את עצמכם – האם תפיסת השינוי אומרת שאתם עושים עוד מאותו הדבר? במידה שכן - חזרו לתהליך, הרחיבו את הלמידה ושנו את תפיסת השינוי.

בניית תכנית העבודה

תהליך החשיבה המעמיק מתמצה בשלב הראשון בכתיבת תכנית העבודה – מסמך או כלי עזר לניהול התהליכים, שבו יימצאו עיקר הפרטים הנדרשים לניהול התהליכים ולהבנת תמונת ההתקדמות בכל שלב.

קיימים פורמטים שונים לתכניות עבודה – הן בין מחוזות והן בין מוסדות החינוך בגילאים השונים. פורמט תכניות העבודה עבור בתי-ספר היסודיים מתבסס על "תכנית מקושרת משאבים", ואילו בקדם-יסודי ובעל-יסודי ישמש הפורמט לכתיבת תכנית עבודה כפי שנקבע בכל מחוז ומחוז.

הגדרת משימות למוסד החינוכי

בשלב זה המיקוד הוא ב"איך אנחנו רוצים להשיג" את המטרות והיעדים שלנו. כיצד נתרגם את כיווני הפעולה שמיפינו לתכנית סדורה, שנוכל לוודא את ביצועה ולבחון את מידת האפקטיביות שלה.

בתהליך התרגום של היעדים ושל החסמים שמופו עד כה לפעולות יש לשים לב לדגשים הבאים:

  • חשיבה לוגית – אם אכן נצליח בכל כיווני הפעולה שהגדרנו, נצליח להשיג את מטרתנו ואת היעד. אם לא - סימן שעלינו לדייק את כיווני הפעולה.
  • חשיבה לפי עקרון פארטו 20/80-80/20, כלומר: מה הן הפעולות שהשקעה קטנה יחסית בהן תשיג השפעה רחבה יותר?
  • חשיבה "מחוץ לקופסה" – האם חידשנו? האם אנו מתכננים לעשות את מה שנעשה עד כה? יש לזכור, כי אם נעשה את מה שעשינו עד עכשיו לא נצליח לשבור את המעגל.

חשוב לנסח את המשימות באופן ברור ומכוון לפעולה כך שאנשי הצוות שיקראו את המשימה יבינו בדיוק מה מוטל עליהם. בשלב ניסוח המשימות אין מקום לעמימות, אלא יש לנסח באופן מדויק את אופן הפעולה הרצוי. חשוב לנסח באופן ברור את בעלי התפקידים שעליהם מוטלת המשימה או את שלבי ההתארגנות שלה, וכן את לוחות הזמנים לביצוע ואת המשאבים העומדים לצורך ביצוע המשימה.

בכל עמוד יעד במתנ"ה מפורטות משימות מומלצות, שיכולות לסייע לכם בניסוח המשימות המתאימות למוסד החינוכי שלכם, אולם חשוב להדגיש, שאין אלו משימות מחייבות כלל.

לצד כל משימה חשוב להגדיר מדדי תפוקה ואבני דרך, שיסייעו לנו לעקוב אחר ההתקדמות בתכנית העבודה.

לצד כל יעד חשוב להגדיר מדדי תוצאה, שיסייעו לנו לבחון את האפקטיביות של הפעולות שעשינו - האם הן אכן מקדמות אותנו בהשגת היעדים.

חלון ידע: על הערכה ומדידה

הקצאת משאבים

רק לאחר שגיבשנו סדרי עדיפויות והחלטנו על תפיסת השינוי שלנו לקידום היעד, נפנה לחלוקת המשאבים. חשוב שהקצאת המשאבים תשקף את סדרי העדיפויות ואת תפיסת השינוי שגיבשנו. אם בתהליך הלמידה הגענו למסקנה, שיש נושא מסוים או אוכלוסייה מסוימת בבית-הספר הדורשת התייחסות מיוחדת - חשוב שהדבר יבוא לידי ביטוי גם בהקצאת המשאבים. חשוב להתייחס למשאבים מסוגים שונים:

  • ארגון הלמידה: הקצאת שעות תוך התייחסות לגמישויות הקיימות.
  • תוכן ותכניות: הכנסת תכניות תוספתיות ושינויים בתוכנן של תכניות הלימודים.
  • פיתוח יכולות הצוות: משאבי הפיתוח המקצועי וההדרכה.
  • גיוס כח אדם: בהתאם לנוהלי הקליטה.
  • משאבים חומריים: שיפוץ מבנה ייעודי, הכנסת ציוד מחשובי ועוד. 

שלב 4: מתכנון לניהול אפקטיבי


שלב 4 - מתכנון לניהול אפקטיבי

לאחר כתיבת תכנית העבודה ניצב בפני המנהל האתגר העיקרי, והוא: להפוך את תכנית העבודה לכלי עבודה שוטף ונגיש, המשמש את המנהל, את ההנהלה ואת הצוות החינוכי. עד השלב הזה התמקדנו בעיקר בשלבי התכנון. בשלב זה נתמקד בתהליכים של מעקב, הערכה ולמידה. את השלב הזה מבצעים לאחר שיש לכם תכנית עבודה, שפועלים לפיה לפחות כמה חודשים.

חלון ידע: על "ניהול שינוי"

תהליך מעקב והערכה אפקטיבי, מאפשר לנו לבחון את ההתקדמות לעבר היעדים שהצבנו לעצמנו ולהשתפר בטווח הקצר והארוך (התכנון לשנה הבאה). תהליך הערכה אפקטיבי מתבסס על 2 עקרונות מרכזיים:

  • הישענות על נתונים
  • הבניית התהליך כתהליך למידה ארגוני

על תכנית העבודה להיות כלי דינאמי וחי, שאנו מנהלים ומבצעים באמצעותו את עיקרי הפעילויות המוסדיות ובוחנים את האפקטיביות שלהן.

חלון ידע: ארגון לומד וסימפטומים לארגון שאינו לומד

עוגנים למעקב בתרבות המוסדית

1. ניהול צומתי הערכה יזומים

צומתי הערכה המרכזיים נסובים סביב הסטטוס החצי שנתי והסטטוס השנתי. אולם ניתן לקיים צומתי הערכה נוספים בסוגיות שונות וברמות ביצוע שונות. בצורה זו תהפוך ההערכה לתשתית ותרבות קיימת במוסד החינוכי.

קיימת חשיבות גדולה לאופן בו מתקיימים צומתי ההערכה: האם מדובר באירוע בית-ספרי משמעותי? בפני מי הוא מתקיים? מהי רמת ההיערכות לכך? האם מסגרת ההצגה מאפשרת דיון מהותי?

היינו ממליצים כי צומתי ההערכה:

  • יבוססו על נתונים ככל הניתן, לצד מתן אפשרות לביאור ולהרחבה של הפעילות המתקיימת יובילו לדיון מהותי.
  • יאפשרו דיון מהותי העוסק בבחינת אפקטיביות הפעילויות המתקיימות ובפתרון חסמים העולים תוך ביצוע תכנית העבודה.
  • יאפשרו תימרון בין פתיחות לחשיפה אישית להיעדר עמידה ביעדים לבין פורמאליסטיות והצגה מול כלל הצוות או ההנהלה.

חלון ידע: כיצד נהפוך את תהליך ההערכה למשמעותי?

2. קיום הזדמנויות למידה באופן שוטף ומתמשך

כדאי ליזום מפגשים ולבנות תשתיות לקיום דיאלוג שוטף הן עם הסביבה הפנימית (צוות החינוך, הצוות המינהלי, תלמידים) והן עם הסביבה החיצונית (רשות מקומית, הורים, קהילה, מסגרות בלתי פורמליות, ארגוני מגזר שלישי).

אנו ממליצים כי הדיאלוג יבוצע סביב סוגיות שונות, אשר עלו בתהליך החשיבה והניתוח של תהליך התכנון. הדיאלוג השוטף מהווה מצע למשוב, לשיפור, לפתרון חסמים, לגיוס שותפים ולייזום רעיונות לפיתוח.

על-מנת שהדיאלוג ישרת את המוסד החינוכי ואת באיו נדרש תכנון מקדים ומתוחם של מטרות ביצוע הדיאלוג, אופן ביצועו ותדירותו בהתאם. מובן שיש הבדל משמעותי בין הקהלים השונים והסביבות המתוארות לעיל, ועל כן נדרשת חשיבה נפרדת ביחס לכל סביבה.

אין ספק, כי דיאלוג זה הוא חלק מהתנהלותו השוטפת של המוסד החינוכי, אולם הדגש בדברים אלו מיוחס לאופן תכנונו והפיכתו לכלי המקדם ניהול אפקטיבי (זאת בנוסף לקידום השותפות והשקיפות כערכים ועקרונות העומדים בפני עצמם).

כלי חשיבה לתהליך התכנון


שגרות חובה


ועדה מלווה

מהות המשימה ותיאורה

  • התכנסות, פעמיים בשנה, להצגת תכנית עבודה שנתית והאופן בו היא מתקדמת עם השותפים הרלוונטיים: פיקוח, רשות ובעלי עניין נוספים, על-פי בחירת מנהל בית-הספר. בראש הוועדה עומד מנהל בית-הספר

הטמעת אוריינות מתוקשבת במקצועות החובה

מהות המשימה ותיאורה

  • יצירת הזדמנויות ללמידה בתחומי הדעת תוך מכוונות לקידום השילוב בין מטרות תחום הדעת לבין המיומנויות הנדרשות בסביבה המתוקשבת. זאת במטרה לקדם את התלמידים לשליטה באוריינות מתוקשבת.
  • ניתן להיעזר בדגמים שפותחו לכיתות ג'-ה', המשלבים הוראת החינוך הלשוני בסביבה מתוקשבת.

היערכות מערכת החינוך לשעת חירום

מהות המשימה ותיאורה

  1. עדכון מודול ביטחון במנבסנ"ט/תיק הביטחון המוסדי - עד 30 בספטמבר.
  2. הכנת סגלי ההוראה ותלמידי בית-הספר ותרגול להתנהגות בכל אחד ממצבי החירום כמפורט:
    1. עדכון תכנית "הכי מוגן שיש" ותרגול ירי טילים - עד 15 בספטמבר.
    2. עדכון תכנית המילוט "הכי בטוח שטח פתוח" ותרגול רעידת אדמה/שריפה - עד 30 בספטמבר.
    3. תרגיל התגוננות מפני אירוע חומרים מסוכנים - בין החודשים אוקטובר-נובמבר.
    4. הכנות וביצוע תרגיל התגוננות מוס"ח ארצי - ד' אדר תשע"ח, 20 פברואר 2018.
    5. השתלבות בתרגיל החירום הלאומי בהתאם להנחיות המשרד - בין החודשים מאי-יוני 2018.
  3. יישום תכנית החינוך לחירום הרב-גילית על-פי חוזר מנכ"ל שעת חירום:
    1. לקיים שבוע תרבות של מוכנות לחירום בית-ספרי בסיוע של מדריכת אוכלוסייה לשעת חירום (מאלש''ח) מטעם פיקוד העורף. הכנת השבוע תתבסס על דף תיאום מפורט, שיועבר למנהל/ת בית-הספר מבעוד מועד ל-ידי המאלש''ח ויכלול:
      1. לקיים שבוע תרבות של מוכנות לחירום בית-ספרי בסיוע של מדריכת אוכלוסייה לשעת חירום (מאלש''ח) מטעם פיקוד העורף.
      2. הכנת השבוע תתבסס על דף תיאום מפורט, שיועבר למנהל/ת בית-הספר מבעוד מועד ל-ידי המאלש''ח ויכלול:
        1. פגישת תיאום מכינה בראשות מנהל/ת בית-הספר, יועצת ומאלש''ח.
        2. הדרכת סגל המורים הרלוונטי במסגרת חדר מורים בהיקף של שעה וחצי:
          1. על-ידי מדריכת אוכלוסייה לשעת חירום (45 דק').
          2. על-ידי יועצת בית-הספר (45 דק').
        3. הימצאות חוברות לכלל תלמידי הכיתות - "אני ת(ל)מיד מוכן" בצבע כתום (ב'), כחול (ג'), ירוק (ה').
      3. החוברות מופצות בתחילת השנה ישירות לבית-הספר ומונגשות באתר האינטרנט
      4. להלן התכנית הגנרית לשבוע תרבות של מוכנות לחירום, אשר תותאם לכל בית-ספר:
המסגרת יום שעות נדרשות מועבר באחריות
תכנית חינוך לחירום - כיתות ב' ראשון/שני 4-6 מחנכת כיתה
תכנית חינוך לחירום - כיתות ג' ראשון/שני 4-6 מחנכת כיתה
תכנית חינוך לחירום ¬ כיתות ה' ראשון עד חמישי 10 מאלש"ח
הפסקה פעילה ב' שלישי 25 דקות מאלש"ח
הפסקה פעילה ג' רביעי 25 דקות מאלש"ח
הפסקה פעילה ה' חמישי 45 דקות מאלש"ח
  1. צוות לחירום בית-ספרי (צל"ח):
    1. הקמה של צוות החירום הבית-ספרי ועדכונו עד 30 בספטמבר, על-פי הנחיות אגף הביטחון ושפ"י.
    2. תרגול צל"ח במסגרת תרגיל מוס"ח ארצי, ד' אדר תשע"ח - 20 בפברואר 2018.
  2. כלל החוזרים והחומר הרלוונטי להנחיות שלעיל נמצא באתר אגף הביטחון/שעת חירום

קידום בטיחות ילדים

מהות המשימה ותיאורה

היערכות המוסד החינוכי של כללי הבטיחות המתבקשים להגנה על חיי התלמידים וביצועם. חינוך ילדים לכללי בטיחות שעליהם לנקוט בסביבתם.

חומרים וכלים


יישום חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

מהות המשימה ותיאורה

  • יישום ההמלצות של הוועדה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות להנגשת מערכת החינוך בהיבטים הפיזיים, הפדגוגיים והטכנולוגיים.

חומרים וכלים


רכז הערכה

מהות המשימה ותיאורה

  • לפעול למינוי רכז הערכה בית-ספרי בכל בית-ספר. לפעול לאיתור ולעידוד מורה מבית-הספר להתמחות בתחום ברמת תואר שני או התמחות למורים בעלי תואר שני במדידה והערכה חינוכית. על המורה לעמוד בדרישות התפקיד כפי שפורסמו בחוזר מנכ"ל סח/10, להיות בעל כישורים המפורטים בדרישות התפקיד, חבר הנהלה וכפוף ישירות למנהל בית-הספר.
  • קיום פעולות להכשרה אקדמית מקצועית בתחומי מדידה והערכה חינוכית.
  • העלאת המודעות של מפקחים ומנהלי בתי-ספר לפוטנציאל של רכז הערכה לקידום תרבות הערכה בית-ספרית. פיתוח מקצועי מתמשך וליווי לרכזי הערכה מכהנים.

אוכלוסיית היעד

  1. מורים בעלי ותק של חמש שנות הוראה.
  2. מורים בעלי ידע והבנה פדגוגית - הכרת מערך הבחינות החיצוניות והפנימיות, הכרת הנהלים, הסטנדרטים ודרישות תכנית הלימודים (הרלוונטיות למוסד שבו הוא עובד).
  3. איש צוות מן המניין, שהיקף משרתו לפחות 80% בבית-הספר, בעל יושרה ואמינות מקצועית בתחומו.

הישגים מצופים

ידע, כישורים ומיומנויות, מאפיינים התנהגותיים

תחומי הפעולה של רכז הערכה בית-ספרי ייגזרו מיעדי בית-הספר, בהמשך לדיאלוג מתמשך עם מנהל/ת בית-הספר ובהלימה לצורכי בית-הספר ולמאפייניו. במסגרת תפקיד זה יכול רכז ההערכה לעסוק בתחומים האלה:

  • פיתוח של תרבות הערכה פנים-בית-ספרית, שמשמעותה פיתוח מקצועי של צוות המורים הבית-ספרי בתחומי מדידה והערכה כחלק אינטגרלי מתהליכי ההוראה והלמידה, והטמעת התפיסה של "מדידה בשירות הלמידה", המדגישה שיפור והתייעלות לאור הפקת לקחים על בסיס נתונים.
  • בניית מערך ארגוני ומנגנונים בית-ספריים, שמשמעותם פיתוח וניהול של מאגר כלי הערכה פנימיים ובניית מסד נתונים בית-ספרי, סיוע בהגדרת מטרות ויעדים מדידים וסיוע במתן פרשנות ובהפקת תועלת מנתוני ההערכה אל מול תכניות הלימודים והסטנדרטים.
  • ניטור והערכה של הישגי תלמידים, הכוללים הנחיה של הצוות הבית-ספרי בנוגע להערכת הישגי התלמידים והערכת ההתקדמות בהישגים, תוך שימוש בשיטות הערכה מגוונות וחדשניות.
  • הערכה של תכניות בית-ספריות בהתאם לצורכי בית-הספר תוך כדי הובלת תרבות הערכה של איסוף מידע שיטתי, המוביל לדיון ולהפקת לקחים מערכתיים.
  • ניהול ממשקי עבודה ומשא ומתן עם גורמי הערכה חיצוניים, שבמסגרתם רכז ההערכה מסייע בהבנת הממצאים המתקבלים מגורמים חיצוניים, בהשוואה ביניהם לבין הממצאים הפנימיים ובהנעת תהליכים, המאפשרים לבית-הספר לבחון בביקורתיות קריטריונים חיצוניים, להציב מולם קריטריונים בית-ספריים ולשקול את היתרונות היחסיים של כל אחד מהם.

כיוונים למדדי תפוקה ותוצאה אפשריים:

המדדים מיועדים עבור מוסדות החינוך - עד 6 מדדים (יש לבחור מדדים מרכזיים בלבד)

  • מספר הלומדים במסגרות ההכשרה האקדמיות במדידה והערכה חינוכית, המאושרות על-ידי ראמ"ה.
  • מספר קהילות למידה חדשות שנפתחו לרכזי הערכה מכהנים.
  • פתיחת פורום רכזי הערכה בכל מחוז.

חומרים וכלים:

·      על רכז הערכה בית ספרי – אתר ראמ"ה.

הצעות לדיון במפגש מפקח ומנהליו/מנהל וצוותו

  • תפקיד המנהל בקידום תפקידו של רכז הערכה בית-ספרי.
  • דוגמאות לפעולות שהרכז מוביל במסגרת תפקידו.
  • דוגמאות לתהליכי הפקת תועלת מנתונים וקבלת החלטות על בסיס נתונים.

לפרטים נוספים:


מעורבות חברתית

מהות המשימה ותיאורה:

הפעלת תכנית להתפתחות אישית ומעורבות חברתית במעגלים הולכים ומתרחבים בהתאם לגיל הלומדים על הרצף הנע מערנות לסובב, דרך השתתפות ושיתוף ועד לעשייה למען האחר ולמען הסביבה.

חומרים וכלים

מעורבות חברתית - תפקיד לכל תלמיד


הבניית תרבות קליטה מיטבית למתמחים ולמורים חדשים

מהות המשימה ותיאורה

  • מנהל בית-הספר ישקיע מאמצים בקליטה ראויה של עובדי הוראה חדשים, בהכשרת חונכים ותיקים מהצוות ובתהליכי חונכות, ליווי והערכה בשלב הכניסה למקצוע, על-מנת למנוע נשירה של עובדי הוראה איכותיים. התפקידים המצופים ממנהל בית-הספר ושלבי הקליטה המומלצים כוללים מודלים לקליטה מיטבית של מורים וזמינים בחומרים ובכלים המצ״ב:

חומרים וכלים


השאלת ספרי לימוד

מהות המשימה ותיאורה

  • הרחבת התכנית להשאלת ספרי לימוד בהתאם לתיקון מס' 7 לחוק. החל משנת הלימודים התשע"ה מחייבת תכנית ההשאלה את כלל בתי-הספר ולא תהיה מוגדרת כתכנית רשות. המהלך יבוצע באמצעות הרשויות המקומיות, והעלויות תהיינה על בתי-הספר ובסיוע המינהלת להשאלת ספרי לימוד במינהל הפדגוגי, היחידה לתכניות משלימות למידה.
  • התכנית מיועדת לבתי-הספר הרשמיים והמוכרים שאינם רשמיים בכל דרגות הגיל ובכל המגזרים, כיתות א' עד י"ב בהתאם לתנאים האלה:
    • בית-ספר שקיים לפחות שנה אחת.
    • בית-ספר יסודי שבו לפחות 5 שכבות גיל מ-א' עד ה'.
  • בתי-הספר המצטרפים לתכנית לראשונה יקבלו תקציב רכש ותקציב לוגיסטי בהתאם למדד הטיפוח הבית-ספרי ולמספר התלמידים המשתתפים בתכנית.
  • רשימת-הספרים המאושרים מתפרסמת באתר של אגף ספרי לימוד בכתובת המצורפת.
  • פירוט נוסף: חוזר מנכ"ל.

חומרים וכלים:


שיר של יום

מהות המשימה ותיאורה

  • פתיחה משמעותית של יום הלימודים בבתי-הספר היסודיים בכל בוקר, במשך כ-15 דקות. 
  • הפתיחה תכלול:
    • שיר בוקר (או פעילות אחרת)
    • שיחת בוקר
    • ארוחת בוקר קלה ובריאה
  • ניתן לעסוק במהלך השבוע בתכנים העולים מן השירים ולהרחיב את השיח לשיעורי שפה, מוזיקה, תרבות יהודית ישראלית, "מפתח הל"ב" ואמנויות.
  • התוכנית מיועדת לכלל בתי-הספר במגזר היהודי, במגזר הערבי, במגזר הבדואי ובמגזר הדרוזי והצ'רקסי

חומרים וכלים


טיול מונגש לתלמידים עם צרכים מיוחדים

מהות המשימה ותיאורה

  • השתתפות תלמידים עם צרכים מיוחדים הלומדים בכיתה הרגילה או בכיתה לחינוך מיוחד בבית-הספר הרגיל בטיול השנתי של שכבת הגיל המקבילה תוך מימוש הזכות לטיול מונגש.
  • בניית תכנית טיולים מותאמת בבתי-ספר לחינוך מיוחד אשר תאפשר למירב התלמידים לחוות את חוויית הטיול השנתי בהלימה מירבית לנושאים ולעקרונות של שכבת הגיל בחינוך הרגיל.

חומרים וכלים

  • חוזר מנכ"ל תשס"ה/ 9(ג) - טיולים ופעילות חוץ-בית-ספרית - היבטים פדגוגיים-ארגוניים.
  • אתר האגף לחינוך מיוחד - מסמך: טיול שנתי - טיול מונגש.

תכניות לימודים בחינוך המיוחד

תכנית לימודים בית-ספרית בבתי-ספר לחינוך מיוחד

מהות המשימה ותיאורה

  • גיבוש תכנית לימודים בית-ספרית (תלב"ס) רב-שנתית בכל קשת הלקויות, רמות התפקוד וחטיבות הגיל השונות, בהובלת מנהל/ת בית-הספר ובשיתוף הצוות החינוכי-טיפולי.
  • התלב"ס תכלול רכיבים כגון חזון ומבנה ארגוני, וכן תכניות אורך בכל מקצועות הליבה לחינוך המיוחד ובמקצועות נוספים בהתאם למאפייני התלמידים.
  • התלב"ס תתבסס על תכניות הלימודים הרגילות תוך ביצוע התאמות, שינויים וחלופות, והיא תיבחן מדי שנה לצורך עדכון.

חומרים וכלים

תכנית לימודים כיתתית – בתי-ספר לחינוך מיוחד וכיתות חינוך מיוחד בבתי-ספר רגילים

מהות המשימה ותיאורה

  • גיבוש תכנית לימודים כיתתית (תל"כ) שנתית, המתארת את מכלול העשייה לאורך שבוע הלימודים ובמהלך השנה, בהתייחס למקצועות הלימוד, לתחומי הטיפול ולמוקדי הפעילות של הכיתה כקבוצה ושל יחידים וקבוצות בתוכה.
  • התל"כ תפרט את נושאי הלימוד, את הקצאת השעות ואת חומרי ההוראה ותכלול תכניות הוראה בכל אחד מתחומי הלימוד.
  • התל"כ תתבסס על תכנית הלימודים לחינוך הרגיל ובבתי-ספר לחינוך מיוחד גם על התלב"ס.

חומרים וכלים

תכניות אישיות לתלמידים ברצף שירותי החינוך המיוחד

מהות המשימה ותיאורה

  • גיבוש תכנית אישית לכל תלמיד עם צרכים מיוחדים, שנמצא זכאי לשירותי חינוך מיוחד בהתאם להחלטת ועדה מתוקף חוק החינוך המיוחד - ועדת שילוב או ועדת השמה.
  • התכנית תיבנה על-ידי צוות רב-מקצועי בהובלת מחנכת הכיתה, תתבסס על פרופיל תפקודי ותתמקד במספר קטן של יעדים ייחודיים לתלמיד במגוון תחומים.
  • התכנית תכלול מטרות ויעדים וכן דרכים ליישום ולהערכה על-ידי כלל הצוות העובד עם התלמיד.
  • בבניית התכנית יש להתייחס לדגשים ייחודיים ולסוג המסגרת על רצף שירותי החינוך המיוחד.

חומרים וכלים

הוראת מקצועות הליבה של החינוך המיוחד

מהות המשימה ותיאורה

  • הוראת מקצועות הליבה של החינוך המיוחד כתכנית בסיס בכל רמות התפקוד.
  • הוספת מקצועות בהלימה מירבית לשכבת הגיל המקבילה בחינוך הרגיל ובהתאם למאפייני התפקוד.
  • יצירת חיבורים בין תחומי דעת לתחומי איכות חיים לקידום השתלבות בחברה ובקהילה.
  • מקצועות הליבה לחינוך מיוחד: איכות חיים, חינוך לשוני, מתמטיקה, תקשוב מדע וטכנולוגיה, אזרחות, מורשת ומסורת – ראו משימות מומלצות למקצועות אלו ביעדים שונים  במטרות א' ו- ב'.
  • דגשים בהוראת אמנויות: הוראת שני מקצועות לפחות מאשכול אמנויות; להציב את תחום הדעת כציר מוביל; להבחין בין שיעורי אמנות לבין טיפולים באמנות מבחינת צוות,  לומדים, זמנים ותכנים תוך איתור ממשקים מקדמים; להעצים כישורים אמנותיים ולזמן ביטוי והצגת תוצרים אישיים על-פי אמות מידה אמנותיות.
  • דגשים בהוראת אנגלית: הוראה בהלימה לתחומי תכנית הלימודים (אינטראקציה חברתית, נגישות למידע מטקסטים כתובים ודבורים, הצגת מידע ורעיונות, הכרה והוקרה  של-ספרות ותרבות השפה).

חומרים וכלים


היערכות חינוכית מערכתית כוללת ליצירת אקלים בית-ספרי בטוח ולצמצום האלימות

  1. הובלה של צוות הניהול של בית הספר תהליכי אקלים חינוכי מיטבי תוך חתירה לשותפות עם מורים, תלמידים הורים וקהילה.
  2. גיבוש חזון ומדיניות בית ספרית שיבואו לידי ביטוי בכתיבת אמנה/תקנון בית-ספריים בהלימה לחוזר מנכ"ל "קידום אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון"
  3. יזום ניטור בית ספרי של אקלים, אלימות והתנהגויות סיכון נוספות תוך שימוש בכלים שונים (מיצ"ב אקלים, אח"מ, קבוצות מיקוד וכו'). הניטור ייערך לפני ואחרי יישום תכנית התערבות לקידום אקלים חינוכי מיטבי.
  4. בניית תכנית התערבות בית ספרית, מבוססת נתונים, לקידום אקלים חינוכי מיטבי. יישום תכנית ההתערבות יבוא לידי ביטוי בשיעורי כישורי חיים לתלמידים בכיתות, בהנחית הצוות החינוכי ובשינויים ארגוניים שמטרתם לקדם את המוגנות בבית הספר. על התכנית להיות חלק מאורח החיים הבית-ספרי, ועליה לפעול באופן עקבי ולאורך זמן ולהתעדכן בהתאם לצרכים ולשינויים הבית-ספרים.

הבחירות שלי