יסודי: דבר מנהלת אגף א' לחינוך יסודי

מתוך מתנ״ה תשע״ח
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנשי חינוך יקרים,

אני שמחה להגיש לכם את מארז המתנ"ה לבתי-הספר היסודיים.

המארז נבנה במטרה לשמש כלי תכנוני עבור בתי-הספר. הוא כולל המלצות והפניות לכלים יישומיים ומפרט את המשאבים. כל זאת בהלימה לתוכנית האסטרטגית של משרד החינוך ובהתאם לתפיסת החינוך היסודי ומשמעותה.

בשנה האחרונה אני לומדת על העשייה החינוכית בבתי-הספר בכלל ובתוכנית ללמידה משמעותית בפרט, מתרגשת מהמעשים הקטנים היומיומיים, שבונים את המעשה הגדול שלכם, אנשי החינוך.

אני מתרשמת שבתי-הספר היסודיים מציבים את "הצעד הבא", מעמיקים ומתחדשים.

בחרתי לרכז את ההמלצות והדגשים הייחודיים לחינוך היסודי.

דגשים מרכזיים:

  1. מאפייני הגיל היסודי - הישגים ולמידה משמעותית בבתי-הספר היסודיים צריכים להיות מותאמים למאפיינים הייחודיים של החינוך היסודי, וקידומם יתאפשר מתוך יישום תפיסה כוללת של החינוך היסודי.
  2. השבחה של איכות ההוראה וטיפוחם של צוותי חינוך - קידום הישגים ולמידה משמעותית בבתי-הספר יושפע בראש ובראשונה מהשבחת איכות ההוראה וטיפוח צוותי חינוך, בדגש על מורים.
  3. אוטונומיה וגמישות ניהולית לבתי-הספר – המשך יישומו של המהלך שכבר מתרחש במערכת, מתוך הבנה שזהו תהליך משמעותי בחיזוק בתי-הספר, התואם את הממצאים מתהליך הלמידה שנעשה לאחרונה.
  4. למידה והתנסות חברתית ערכית – טיפוח הלומד כאדם שלם תוך מתן מענה להיבטים רגשיים, חברתיים, ערכיים ואקלימיים.

להלן המלצות ודגשים לתכנון העבודה הבית-ספרית בשנה"ל תשע"ח, כנגזרת של תובנות אלה:

תפיסת "החינוך היסודי" ומשמעותה

לחינוך היסודי מאפיינים ייחודיים, המשפיעים על כלל העשייה החינוכית והפדגוגית בו.

המאפיינים המרכזיים של החינוך היסודי:

  • החינוך היסודי ממוקד בהקניית יסודות ערכיים, חברתיים ולימודיים, וזוהי משימתו העיקרית.
  • יצירת הזדמנות שווה להתפתחות התלמידים חייבת להיות נר לרגלי החינוך היסודי.
  • בגילאי החינוך היסודי (5/6-12) מתקיים מנעד התפתחותי (מוטורי, קוגניטיבי, חברתי ורגשי) דרמטי, ובמקביל - זהו המפגש הראשון של הילדים עם למידה אקדמית והערכת הישגים. כל אלה מחייבים מתן דגש ומענה לחלקים הרגשיים, החברתיים-ערכיים, לפסיכו-פדגוגיה (לקשר מורה-תלמיד) כחלק מתפקיד המורה.
  • ילדים צעירים לומדים מיומנויות יסוד בתוך הקשר תוכני רחב (תוך עיסוק בנושא ולא בלמידת מיומנויות נפרדות).
  • המחנך הוא דמות מרכזית בחינוך היסודי – חשיבות הדמות החינוכית הקבועה והנוכחת בשנים המוקדמות רבה ביותר.
  • מומלץ כי ביכתות ד'-ו' ילמדו מורים מקצועיים את התחומים: מתמטיקה, אנגלית, מדעים, אמנויות וחינוך גופני.
  • ביסודי מתקיים המפגש הראשון בין הבית לבין בית-הספר
  • מעורבות הורים/שותפות ההורים - לשותפות בין בית-ספר לבין ההורים נודעת חשיבות רבה בכל הנוגע לטיפוח התרבות הבית-ספרית ולקידום תהליכים אקלימיים, חברתיים ופסיכו-פדגוגיים, כמו גם על הישגי תלמידים.

המלצות היישום של תפיסה זו עבור בתי-הספר הן:

  1. קיום השתלמות בית-ספרית בנושא "המחנך הכולל" ודיוק תפקידו כמתכלל ברמת הילד וברמת הכיתה, בדגש על ביסוס יחסי מורה-תלמיד ועל פסיכו-פדגוגיה.
  2. שילוב פעילות פיזית ואמנותית בתוך מסגרת יום הלימודים והשיעורים במטרה לתת מענה לצורכי ההתפתחות המאפיינים את הגיל, וכן כהרחבת מגוון הפרקטיקות שבהן משתמשים המורים כאחד מנדבכי הלמידה המשמעותית.
  3. פתיחת יום בבית-הספר – פתיחה משמעותית וחווייתית של יום הלימודים במטרה להשפיע על האקלים, על השיח החברתי-ערכי ועל האווירה בכיתה ובבית-הספר.
  4. הפחתה ומיקוד אמצעי הערכה, ובכלל זה מיקוד התפקיד והמינון של שיעורי הבית – מחקרים מוכיחים כי יעילות שיעורי הבית בשיפור הישגים מוטלת בספק, וכי עומס שיעורי בית עלול לפגוע במוטיבציה ובהישגים. יש להפעיל שיקול דעת וראייה מערכתית ביחס למטרות שלשמן ניתנו שעורי הבית, הזמן הנדרש למלא את המטלות וסוג המטלות הניתנות.
  5. שותפות הורים והמפגש עם הבית – מחקרים מוכיחים, כי למעורבות ההורים בבית-הספר השפעה חיובית על ההישגים. מנגד, תדירות גבוהה מדי ולא מותאמת עלולה ליצור נסיגה במידת המחויבות של ההורים כלפי בית הספר. מומלץ לזהות ולקדם תהליכי שותפות הורים, שיקדמו היכרות הדדית ויהיו משמעותיים לבית-הספר ולהורים לאור מטרות החינוך היסודי בהיבטים לימודיים ופסיכו-פדגוגיים.
  6. הוראה סביב תמות (נושאים) מרכזיות - הקדשת יחידות זמן בתוך תכנית הלימודים השנתית, שיש בהן למידה סביב נושא מרכזי (המאחד בתוכו כמה דיסציפלינות ומיומנויות) פעמיים עד שלוש בשנה בכל שכבת גיל.
  7. קידום למידה והתנסות חברתית ערכית במסגרות זמן מוגדרות וכחלק משגרת הלמידה (כולל בהוראת תחומי הדעת) במטרה לתרום להתפתחות הלומדים בהיבטים רגשיים, חברתיים וערכיים.

השבחת איכות ההוראה וטיפוח המורים בבתי-הספר

בית-הספר כיחידת הפיתוח המקצועי המרכזית - בהתאמה לתפיסת האוטונומיה גובשה הבנה, שתהליכי פיתוח מקצועי, טיפוח המורים וההשבחה של איכות הוראה קריטיים להצלחת בית-הספר בכל הנוגע לשיפור הישגי התלמידים (הן ההישגים האקדמיים והן ההישגים החברתיים-ערכיים) ולקידום למידה משמעותית. תהליכים אלה צריכים להיות מרכיב קבוע ומתמיד בהוויה הבית-ספרית. כלומר בית-הספר צריך להיות המקום שבו נבנים ומתפתחים כל הזמן כוחות פנימיים מקצועיים, שיאפשרו תהליך שיפור מתמיד של איכות ההוראה והשבחתה ושל פיתוח וטיפוח צוותי ההוראה. כל זאת לצד התפתחות באמצעות מסגרות חוץ בית-ספריות (מקוונות או פנים אל פנים) על-פי שיקול הצוות החינוכי ולאור הצרכים הייחודיים של כל בית-ספר.

המלצות היישום לבתי-הספר לצורך כך הן:

  1. רכז מקצועי או איש צוות מוביל - איתור וטיפוח איש צוות מתאים, שיהיה מנחה ומדגים לנושא קידום הישגים ולמידה משמעותית בבית-הספר ויהווה כתובת לכלל צוות המורים בייזום ובהטמעה של תהליכי הוראה איכותיים (דיסציפלינריים ובשילוב למידה משמעותית). במידה שקיים מורה מוביל בבית-הספר, ניתן לכוון את תפקידו ופעולותיו כדי שימלא פונקציה זו. רכז המהווה חלק מהצוות יכיר מקרוב צרכים פדגוגיים קבועים ומשתנים ויספק רציפות בהדרכה וביטחון בקרב אנשי הצוות לפנות אליו.
  2. שימוש במודל ההדרכה תשע"ח - על-מנת להכשיר ולפתח מורים בתחומי הדעת הדורשים שיפור. ניתוח נתוני המיצ"בים מראה, כי בתי-ספר שקיבלו הדרכה בתחומי דעת שונים שיפרו את הישגי תלמידיהם בתחומים שבהם ניתנה ההדרכה.
  3. הצמחת כוחות והבניית סדירויות ומנגנונים פנימיים לפיתוח מקצועי של צוותי החינוך באמצעות קהילות לומדות/למידת עמיתים - חיזוק הצוות החינוכי כקהילה מקצועית לומדת תורם להשבחת ההוראה, לחיזוק המסוגלות והשייכות של מורים בצוות באמצעות פרקטיקות מגוונות:
    1. יצירת קהילות לומדות בתוך בית-הספר בקבוצות הומוגניות, שכבת גיל או תחום דעת, לצד קבוצות הטרוגניות, סביב נושאים חינוכיים/פדגוגיים.
    2. צפייה הדדית בשיעורים ומשוב בעקבות הצפייה.
    3. תכנון שיעורים ויחידות הוראה אינטגרליות (סביב נושאים) באופן משותף.
    4. פיתוח קהילות לומדות חוץ-בית-ספריות, המשלבות מורים מבתי-ספר שונים (באותו אזור), או מקוונות (ללא תלות באזור גיאוגרפי), שמטרתן – דיונים, התייעצות ושיתוף ידע בנושאים שונים.
  4. הטמעת תרבות של חניכה - יצירת מערך מורים חונכים מתוך אנשי צוות בית-הספר שילוו, יכשירו ויתמכו במורים צעירים או מורים הזקוקים לכך.
  5. בניית מסגרות פיתוח מקצועי פנים בית-ספריות שיעסקו באיכות ההוראה בבית-הספר ובעזרת גורמי פיתוח מקצועי כמו מרכזי פסג"ה, מכללות ואנשי מקצוע – יעמיקו בנושאים כגון, מהי הוראה איכותית ומה יאפשר אותה. מסגרות אלה ידגישו את טיפוח תחושת המסוגלות של צוותי הוראה.

אוטונומיה וגמישות ניהולית לבתי-הספר

אני מאמינה כי לצוות בית-הספר היכרות מעמיקה עם תלמידיו ועם צורכיהם. בהינתן לצוות מרחב אוטונומי, משאבים מגוונים, כלים מתאימים והכשרה במקומות הנדרשים, יידע צוות בית-הספר להתאים את אמצעי ההוראה לצורכי התלמיד באופן מיטבי.

מרחבי הגמישות בחינוך היסודי יפורטו בפרק האוטונומיה ויתייחסו לנושאים הבאים:

  • תכנון הלמידה וארגון תכנית הלימודים
  • הקצאת שעות התקן
  • שיטות ודרכי הוראה ולמידה
  • הערכה
  • מרחבי הלמידה
  • ארגון הלומדים
  • פיתוח מקצועי

למידה והתנסות חברתית ערכית

 טיפוח הלומד כאדם שלם תוך מתן מענה להיבטים רגשיים, חברתיים, ערכיים ואקלימיים ייעשה באמצעות:

  1. הפעלת מסגרות זמן ספציפיות לקידום הלמידה וההתנסות החברתית ערכית במערכת השעות של כל הכיתות (שעת חינוך ומסגרות נוספות)
  2. הבנייה ויישום של תכנית בית ספרית המשלבת ערכים בהוראת תחומי הדעת ובראייה בית ספרית כוללת
  3. חידוד התפיסה ש"כל מורה הוא מחנך" המשפיע על דמות הלומד ורווחתו ומשום כך באחריותו לפעול באופן ממוקד על מנת לקדם את הלומד בהיבטים רגשיים, חברתיים וערכיים לצד הוראת תחום הדעת
  4. הרכז החברתי ערכי נדרש להיות בעל תעודת רכז ולהשתלם בתחום אחת לשלוש שנים לפחות.
  5. הפעלת מסגרות ללמידה ולהתנסות במעורבות חברתית תוך ביצוע תהליכי משוב, רפלקציה והערכה
  6. הקצאת מסגרות זמן ממוסדות לשיח מורה-תלמיד בנושאים חברתיים ערכיים
  7. מתן ביטוי להערכת הלומד בתחום החברתי הערכי בתעודה הבית ספרית

אני מחזקת את ידיכם, מוקירה את פועלכם ומאמינה שיש בכל אחד ואחת את הניצוץ והכוח, שיכול להוביל ולהצעיד קדימה את באי מערכת החינוך.

אתי סאסי

מנהלת אגף א' לחינוך יסודי