יסודי: התוכנית הלאומית בשפת אם

מתוך מתנ״ה תשע״ט
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התוכנית הלאומית לקידום שפת האם- עברית

מהות המשימה ותיאורה:

השפה על מרכיביה השונים היא האמצעי העיקרי לחשיבה, ללמידה ולתקשורת בין בני אדם. שליטה מיטבית בשפה היא גם הבסיס להצלחה בכל תחומי הדעת.

תמורות המתרחשות בחברה בכלל ובתרבות הישראלית בפרט משפיעות על השליטה של תלמידי ישראל בשפה העברית ומשתקפות בהישגים לימודיים נמוכים ובפערים בין תלמידים על רקע חברתי-כלכלי.

חזון התוכנית קובע כי תלמידי מערכת החינוך במדינת ישראל ישלטו בשפה על כל רבדיה ומשלביה, ישתמשו באופן מיטבי ביכולות הקריאה, ההאזנה, הכתיבה, וההבעה בעל פה ובידע הלשוני במצבים תקשורתיים מגוונים: אקדמיים, חברתיים, ציבוריים ותעסוקתיים. התלמידים יוקירו את הלשון מתוך הבנת ערכה הרוחני והלאומי ויראו בה את ערש תרבותם.

מטרות התוכנית הלאומית לקידום השפה העברית:

1.     חיזוק מיומנויות הקריאה, הכתיבה וההבעה בעל פה בעברית.

2.      פיתוח איכות הוראת העברית וקידומה.

3.      קידום הפריפריה וצמצום פערי השפה. 

4.      שיפור העמדות כלפי חשיבותה של השפה.

התוכנית הלאומית לקידום שפת האם - ערבית:

השפה היא האמצעי העיקרי לחשיבה, ללמידה ולתקשורת בין בני אדם.

השליטה בעיקרי השפה התקנית על בורייה היא אחד ממקורות הגאווה של התרבות הערבית, לכל אורך ההיסטוריה. בכל העולם נמדדת השכלתו של אדם, בין היתר, על פי שפתו. ככל שהשפה עשירה יותר, כך יזכה הדובר לכבוד רב יותר.

דוברי השפה הערבית בארץ אינם מקדישים תשומת לב מספקת לחשיבותה של השפה הערבית כשפה ראשונה. תמורות המתרחשות בחברה ובתרבות הישראלית משפיעות על השליטה של תלמידים דוברי ערבית בשפתם אימם, ומשתקפות בהישגים נמוכים במבחנים הארציים והבין-לאומיים.

חזון התוכנית הלאומית לקידום השפה הערבית קובע כי תלמידי מערכת החינוך דוברי הערבית במדינת ישראל ישלטו בשפת אימם על כל רבדיה ומשלביה, ישתמשו באופן מיטבי ביכולות הקריאה, ההאזנה, הכתיבה, וההבעה בעל פה ובידע הלשוני במצבים תקשורתיים מגוונים: אקדמיים, חברתיים, ציבוריים ותעסוקתיים. התלמידים יוקירו את הלשון מתוך הבנת ערכה הרוחני והתרבותי.

מטרות התוכנית הלאומית לקידום השפה הערבית:

1.     חיזוק מיומנויות התלמידים בקריאה ובכתיבה בשפה הערבית.

2.     צמצום פערים וטיפול במתקשים.

3.     פיתוח איכות ההוראה וקידומה.

4.     קידום הפריפריה וצמצום פערים. 

5.     חיזוק תודעה ויצירת מוטיבציה לשימוש בשפה הערבית.

ספריית בית הספר

מהות המשימה ותיאורה

ספרייה במרחב הלימודי הבית ספרי נתפסת כיום כספרייה/מרכז משאבים SCHOOL LIBRARY MEDIA CENTER.

ספריות בתי הספר במאה ה-21 הן חלק בלתי נפרד מהמערך החינוכי הבית ספרי. יש להן תפקיד ביישום תוכנית הלימודים הבית ספרית ובהעשרה חינוכית ותרבותית.

על פי תפיסה זו, הספרייה כמרכז משאבים פעילה ומעורבת בשגרה הבית ספרית, מקדמת העשרה אוריינית, הבנה מעמיקה, איכותית ומשמעותית של מגוון תחומי דעת אשר באה לידי יישום במעגלי החיים והסביבה השונים. בכך היא מחדדת את כישורי החיים ומחברת את התלמידים לקהילה, לחברה ולעולם הסובב אותנו.

ספרייה שבה יש לתלמידים - הלכה למעשה-  נגישות לספרים ולמקורות מידע מסוגים שונים, ספרייה המזמנת חוויית קריאה ויצירה, למידה, הכוונה והתמצאות בהפיכת מידע לידע, מאפשרת למורים ולתלמידים להגשים חזון של בוגר בעל ערכים, צרכן מיומן של מידע, המתפקד היטב כאזרח במדינה ובחברה, בעולם המשתנה של המחר.

קיומה והפעלתה של ספרייה/מרכז משאבים בבית הספר כסביבה לימודית אסתטית ונעימה, עתירת ספרים, מידע וטכנולוגיה מתקדמת, הרוחשת פעילות לימודית מגוונת, באווירה מיוחדת, תרבותית ורגועה, היא תשתית למימוש יעדי מערכת החינוך בישראל.

מטרות הספרייה בבית הספר:

  • להיות חלק אינטגרלי של התהליך החינוכי.
  • תמיכה וסיוע בהגשמת המטרות החינוכיות של בית הספר ושל תכנית הלימודים.
  • פיתוח הרגלי קריאה, הנאה מקריאה ומלמידה, ועידוד השימוש בספריות במהלך החיים.
  • מתן הזדמנות להתנסות ביצירת מידע ושימוש בו לידע ולקידום הבנה, דמיון והנאה.
  • עידוד תלמידים בלמידה ובהפעלה של מיומנויות להערכה ולשימוש במידע על כל צורותיו.
  • לאפשר גישה למשאבי מידע מקומיים, אזוריים, לאומיים ועולמיים ולחשוף את הלומד למגוון רעיונות, התנסויות ודעות שונות.
  • עבודה עם תלמידים, מורים, אנשי מנהל והורים, כדי להגשים את מטרות בית הספר ושליחותו החינוכית.
  • לבטא את התפיסה שלפיה חופש אינטלקטואלי ונגישות למידע חיוניים למען אזרחות אחראית ושותפות לדמוקרטיה.
  • לשמש אתר למפגש רב-גילי ורב-תרבותי, מאחר שאינה מגבילה את המבקרים בה לעיון בספרים המוגדרים כ"מתאימים לגילם" בהכרח, כפי שנעשה בדרך כלל במסגרת הכיתתית.

הספרייה מזמנת לתלמיד:

1.  נגישות לאוסף מאורגן ועדכני של ספרות יפה ולמקורות מידע מודפסים ודיגיטליים,

ברמות שונות ומתחומים שונים ולציוד ואמצעי עזר מגוונים.

2.  הזדמנות שווה לכל התלמידים ללמידה מעמיקה בחומרי למידה מגוונים, כלים מקוונים ולקריאת ספרים איכותיים. בספרייה מתקיימת פעילות לימודית, חינוכית ותרבותית כחלק בלתי נפרד מתהליך החינוך, ההוראה והלמידה.

3.   מרכז לפיתוח יוזמות לימודיות ופעילויות פורמליות וא-פורמליות.

4.   פעילות בספרייה מזמנת טיפוח קורא-כותב מיומן והקניית כלים לטיפול במידע: רכישת ידע ממקורות כתובים ודיגיטליים, יצירת ידע חדש והפצתו בדרכים מגוונות.

5.   אפשרות ליישם את השימוש באסטרטגיות המאפשרות הכוונה עצמית בלמידה.

6.    אפשרות ליישם למידה שיתופית בקבוצות ובהרכבים שונים.

7.     שיח על ערכים העולים מקריאת ספרים.

8.     פעילות רב-גילית, מועדוני קריאה סביב ספרים או נושאים משותפים.

9.    חשיפה והיכרות עם יוצרים מובילים ועם נכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית באמצעים שונים, מאפשרות לנו לחדד הבנה של מסרים ולבסס בקרב התלמידים שותפות ערכית תוך קריאה בהנאה כמו גם למידה ברובד הלשוני והרעיוני של היצירות.

על בתי ספר המתכננים הקמה של ספרייה חדשה, שיפוץ או חידוש ספרייה קיימת, לפנות למדריכה המחוזית לספריות בתי הספר לצורך קבלת הנחיות וייעוץ.

רשימת המדריכות נמצאת באתר האינטרנט של המחלקה לספריות בתי הספר: http://www.education.gov.il/sifriya.