מדריך למתכנן - מבוא

מתוך מתנ״ה תשע״ח
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מהי המתנ״ה?

המתנ"ה היא כלי לניהול אפקטיבי של בית-הספר שלכם. היא עוזרת לכם ולצוות שלכם להגדיר יחד את היעדים שאליהם אתם רוצים להגיע ולאפשר לכם לראות מה הן הפעולות האפקטיביות ביותר כדי להשיג יעדים אלו, החל מבניית תכנית הלימודים, עבור בניהול המשאבים ועד פיתוח צוות ההוראה.

איך מתחילים?

בוחנים את היעדים שהצבתם לעצמכם בשנה שעברה, ועל בסיס הערכת המצב שלכם בוחרים יעד אחד או שניים. סביב היעד אנו מציעים לכם לבצע תהליך חשיבה, שיאפשר לכם להבין מה הם השינויים הנדרשים על-מנת להשיג את התוצאות שהגדרתם. ביעדים הנוספים אנו ממליצים לבצע תהליך של עדכון בלבד.

איך מתכננים?

עקרונות התכנון:

  1. חשיבה תוצאתית. מהו השינוי שאנו רוצים לחולל. אנו מכוונים לעבר יעדים ותוצאות במקום לעסוק בתפוקות ובמשימות היומיומיות. בכל יעד שאתם בוחרים, הגדירו את התוצאה הרצויה שאתם רוצים להגיע אליה ואף את הערך של מדדי התוצאה הרלוונטיים.
  2. מיקוד. כניסה לתהליך תכנון משמעותה ביצוע שינויים להשגת היעדים. על מנת לייצר תהליך תכנון מעמיק נבקש מכם לבחור יעד אחד או שניים, וסביבם לבצע חשיבה בבית-הספר. תהליך החשיבה יסייע לכם למקד את העשיה בפעולות האפקטיביות ביותר לקידום היעדים.
  3. שיתוף. יצירת רשת שותפים והרחבת המעגלים המתכננים יכולות לסייע לכם בפריצת כיווני חשיבה ובהבנה טובה יותר של "מה עובד".     
  4. נתונים. בחינה מתמדת של אפקטיביות הפעילות שלנו, בין היתר בהתבסס על נתונים, תוכל לסייע לנו להגיע ליותר הצלחות.

אוטונומיה בתכנון

  • הגדרת ה"מה" ושחרור ה"איך". בבסיס תפיסת המתנ"ה עומדת ההבנה כי אתם יודעים בצורה הטובה ביותר את הדרך לקדם את בית-הספר שלכם. היעדים במתנ"ה מגדירים לאן מכוונים (ה"מה") ומפרטים כלים שיסייעו לכם לתכנן את ה"איך".
  • מאפשרים מיקוד ביעד מרכזי. יש לכם החופש להחליט באילו יעדים להתמקד, גם בתוך יעדי החובה תוכלו לייצר בחירה במה להתמקד ולייצר תהליך תכנון מחודש ובאילו נדרש עדכון בלבד.
  • התאמת ערכי היעד. הפירוט בכל אחד מיעדי המתנ"ה נועד לסייע לכם וכמובן אינו מחייב. אתם מוזמנים לקבוע את התוצאות אליהן אתם רוצים להגיע ביעד שבחרתם. כך נכון גם לגבי בחירת המשימות וניסוחן. המשימות המומלצות, כשמן כן הן, מומלצות.

שלבי התכנון

כל תהליך תכנון מורכב מכמה חלקים מרכזיים, על-מנת לאפשר לכם להגיע ליעדים שקבעתם. כמובן שניתן לנהל את התהליך במגוון צורות, ראו מודל זה כהמלצה. ככל שתבצעו את התהליך בצורה מלאה יותר כך תוכלו להגיע לפתרונות יצירתיים יותר להשגת יעדיכם.


גיבוש תמונת המצב מטרתו לאפשר לנו להבין מה הן נקודות החוזק שלנו ומה הן נקודות החולשה ומתוכן לקבל החלטה מה הם היעדים שאנחנו רוצים ויכולים לשפר בצורה משמעותית בשנה הקרובה. 3 שאלות פשוטות על בסיס הנתונים הקיימים יכולות לסייע לנו לייצר תמונת מצב טובה.

בשלב זה, נעמיק בלמידת הנתונים הבית-ספריים, משלושה סוגים:

  • מדדי התוצאה של בית-הספר (למשל: מיצ"ב)
  • מדדי תפוקה על העשיה הבית-ספרית (מיפויים ותפוקות)
  • נתונים דמוגרפיים


תמונת המצב שגיבשתם תאפשר לכם לבחור מהו היעד המרכזי שסביבו תבצעו תהליך שינוי משמעותי ובאילו יעדים נדרש עדכון על-מנת לשפר את התוצאות.

לצד יעדי החובה תוכלו לבחור יעד נוסף, שנדרש בו טיפול עומק בבית-הספר שלכם. אתם נדרשים לגבש תכנית עבודה על כל יעדי החובה, אך ההחלטה על היקף התכנון לכל יעד נתונה לבחירתכם בהתאם לצורכי בית-הספר שלכם ובהתאם לתכניות שכתבתם בשנה שעברה.


ביעד שהצבנו לעצמנו נייצר חשיבה משותפת על השינויים האפשריים על-מנת להשיג את התוצאות. תחילה נחדד את התוצאות שאותן נרצה להשיג ואז נגבש תפיסת שינוי, הכוללת בתוכה את עיקרי השינוי שנבקש להוציא לפועל. תפיסת השינוי תסייע לנו בגיבוש תכנית פעולה ובהחלטה על אופן חלוקת המשאבים.


לאחר כתיבת תכנית העבודה ניצב בפנינו האתגר העיקרי: להפוך את תכנית העבודה לכלי עבודה שוטף ונגיש, המשמש את כלל חברי הצוות. לאחר פרק זמן של יישום התכנית שגיבשנו נרצה לעצור ולבחון האם עמדנו במשימות שהצבנו לעצמנו. בפרקי זמן רחבים יותר נחזור לשלב הראשון ונבדוק גם האם הפעולות הללו היו אפקטיביות והשפיעו על מדדי התוצאה שלנו.   

תהליכי חשיבה לרוב אינם ליניאריים, בייחוד בסוגיות מורכבות. אנחנו מזמינים אתכם לדלג קדימה ואחורה בין שלבי החשיבה: לצלול לעומק לסוגיה מסוימת ואז לחזור לראות את התמונה הכללית, לבחון אתגר מרכזי של בית-הספר מכמה נקודות מבט ואז להצליב אותו עם נקודות החוזק, וכו'. 

בהצלחה!