שלב 4 - מתכנון לניהול אפקטיבי

מתוך מתנ״ה תשע״ח
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לאחר כתיבת תכנית העבודה ניצב בפני המנהל האתגר העיקרי, והוא: להפוך את תכנית העבודה לכלי עבודה שוטף ונגיש, המשמש את המנהל, את ההנהלה ואת הצוות החינוכי. עד השלב הזה התמקדנו בעיקר בשלבי התכנון. בשלב זה נתמקד בתהליכים של מעקב, הערכה ולמידה. את השלב הזה מבצעים לאחר שיש לכם תכנית עבודה, שפועלים לפיה לפחות כמה חודשים.

חלון ידע: על "ניהול שינוי"

תהליך מעקב והערכה אפקטיבי, מאפשר לנו לבחון את ההתקדמות לעבר היעדים שהצבנו לעצמנו ולהשתפר בטווח הקצר והארוך (התכנון לשנה הבאה). תהליך הערכה אפקטיבי מתבסס על 2 עקרונות מרכזיים:

  • הישענות על נתונים
  • הבניית התהליך כתהליך למידה ארגוני

על תכנית העבודה להיות כלי דינאמי וחי, שאנו מנהלים ומבצעים באמצעותו את עיקרי הפעילויות המוסדיות ובוחנים את האפקטיביות שלהן.

חלון ידע: ארגון לומד וסימפטומים לארגון שאינו לומד

עוגנים למעקב בתרבות המוסדית

1. ניהול צומתי הערכה יזומים

צומתי הערכה המרכזיים נסובים סביב הסטטוס החצי שנתי והסטטוס השנתי. אולם ניתן לקיים צומתי הערכה נוספים בסוגיות שונות וברמות ביצוע שונות. בצורה זו תהפוך ההערכה לתשתית ותרבות קיימת במוסד החינוכי.

קיימת חשיבות גדולה לאופן בו מתקיימים צומתי ההערכה: האם מדובר באירוע בית-ספרי משמעותי? בפני מי הוא מתקיים? מהי רמת ההיערכות לכך? האם מסגרת ההצגה מאפשרת דיון מהותי?

היינו ממליצים כי צומתי ההערכה:

  • יבוססו על נתונים ככל הניתן, לצד מתן אפשרות לביאור ולהרחבה של הפעילות המתקיימת יובילו לדיון מהותי.
  • יאפשרו דיון מהותי העוסק בבחינת אפקטיביות הפעילויות המתקיימות ובפתרון חסמים העולים תוך ביצוע תכנית העבודה.
  • יאפשרו תימרון בין פתיחות לחשיפה אישית להיעדר עמידה ביעדים לבין פורמאליסטיות והצגה מול כלל הצוות או ההנהלה.

חלון ידע: כיצד נהפוך את תהליך ההערכה למשמעותי?

2. קיום הזדמנויות למידה באופן שוטף ומתמשך

כדאי ליזום מפגשים ולבנות תשתיות לקיום דיאלוג שוטף הן עם הסביבה הפנימית (צוות החינוך, הצוות המינהלי, תלמידים) והן עם הסביבה החיצונית (רשות מקומית, הורים, קהילה, מסגרות בלתי פורמליות, ארגוני מגזר שלישי).

אנו ממליצים כי הדיאלוג יבוצע סביב סוגיות שונות, אשר עלו בתהליך החשיבה והניתוח של תהליך התכנון. הדיאלוג השוטף מהווה מצע למשוב, לשיפור, לפתרון חסמים, לגיוס שותפים ולייזום רעיונות לפיתוח.

על-מנת שהדיאלוג ישרת את המוסד החינוכי ואת באיו נדרש תכנון מקדים ומתוחם של מטרות ביצוע הדיאלוג, אופן ביצועו ותדירותו בהתאם. מובן שיש הבדל משמעותי בין הקהלים השונים והסביבות המתוארות לעיל, ועל כן נדרשת חשיבה נפרדת ביחס לכל סביבה.

אין ספק, כי דיאלוג זה הוא חלק מהתנהלותו השוטפת של המוסד החינוכי, אולם הדגש בדברים אלו מיוחס לאופן תכנונו והפיכתו לכלי המקדם ניהול אפקטיבי (זאת בנוסף לקידום השותפות והשקיפות כערכים ועקרונות העומדים בפני עצמם).

כלי חשיבה לתהליך התכנון