מתוך מתנ״ה תשע״ט
(הופנה מהדף מתנה מקוצרת יסודי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מטרות ויעדים[ | עריכת קוד מקור]


יסודי[ | עריכת קוד מקור]

מטרת כלי זה היא לבחון את מצב בית הספר למול יעדיו כדי לבחור באופן מושכל את היעדים החיוניים ביותר לקידום בית הספר. מומלץ למלא את הכלי עם צוות ההנהלה או צוות החינוך. 

שלבי העבודה:

שלב א: צמצום ראשוני של היעדים (ייעשה בצוות מצומצם)

הצוות המצומצם יעבור על 15 היעדים במתנ"ה ויבחר מתוכם מספר יעדים לדיון בצוות המורחב. ההחלטה אילו יעדים להביא לצוות המורחב, יכולה להתבסס על:

  • מענה לשאלות המנחות המופיעות במתנ"ה לצד כל יעד ביסודי ובעל-יסודי.
  • מצב בית הספר במדדי התוצאה במתנ"ה ביסודי ובעל-יסודי.
  • קצב ההתקדמות במשימות שנכתבו ליעד בשנה שעברה (ביעדים שנכתבו).
  • לנוחיותכם, קובץ מרוכז של שאלות מנחות ומדדי תוצאה לפי כל יעד במתנה.

שלב ב: ביצוע הערכת מצב אל מול היעדים ברשימה המצומצמת (צוותי עבודה)

עבור היעדים שנבחרו ייאספו הנתונים והעמדות הרלוונטיים באמצעות הכלי המצורף (תחת הכותרת "הערכת מצב מעמיקה" בקובץ להורדה).

בעמודות אנו נשאלים למידת העשייה וההטמעה של יעד מסוים. כדי לענות נוכל לפעול באחת משתי הדרכים האלה (המיטיבים יפעלו בשתיהן):

1.       לשאול את צוות החינוך ולהגיע להסכמה באשר למידת העשייה וההטמעה כפי שצוות החינוך רואה זאת.

2.       להישען על נתונים, סקרים, ראיונות אשר יאששו או יפריכו את תחושות הצוות.

למיטיבי הלכת, ניתן לחלק את הצוות החינוכי לצוותי עבודה שכל אחד מהם יקבל כמה יעדים. תפקידו של צוות העבודה יהיה להכין את תמונת המצב (הנשענת על נתונים) והמלצה לקראת דיון בצוות החינוכי המורחב.

שלב ג: ניתוח ותעדוף

הצוות החינוכי המורחב יקיים דיון על בסיס הממצאים מהערכת המצב משלב ב'. במהלך הדיון יתקיים ניסיון לאתגר את הצוות שהכין ולהציף טיעונים בעד ונגד.

מטרת הדיון היא לייצר המלצה לתעדוף יעדים למוסד החינוכי לשנת הלימודים תשע"ט. מלבד ממצאי עבודת הצוות, קיימת חשיבות רבה לכך שבחירת היעדים הבית ספריים תיעשה בהתאם לתפיסת עולמו וחזונו של בית הספר. את ההחלטה הסופית ניתן להשאיר לצוות ההנהלה המצומצם ולשיקולים נוספים שיש להתייחס אליהם בפורום מצומצם יותר.

הורדת כלי אבחוני לבחירת יעדים


חזרה לכלי ניהול

חזרה למדריך למתכנן

מטרה א: קידום למידה משמעותית ואיכותית: ידע, מיומנויות וערכים

יעד בית-ספרי

1 קידום הידע וההישגים בתחומי הדעת בדגש על שפת אם, מתמטיקה, אנגלית ומדעים[ | עריכת קוד מקור]

تعزيز المعرفة والتحصيلات في مجالات المعرفة بالتركيز على لغة الأمّ والرياضيّات واللغة الإنجليزيّة والعلوم (واللغة العبريّة المحكيّة لطلاب المجتمع العربيّ).

  • הישגים לימודיים בשפת אם: מיצ"ב ה, מיצ"ב ח (עברית וערבית).
  • הישגים לימודיים במתמטיקה: מיצ"ב ה, מיצ"ב ח.
  • הישגים לימודיים באנגלית: מיצ"ב ה, מיצ"ב ח.
  • הישגים לימודיים במדע וטכנולוגיה: משימת מפמ"ר לכיתה ה, מיצ"ב ח במדע וטכנולוגיה ואחוז המדווחים על עמדות חיוביות ותפיסת מסוגלות טובה במיצ"ב ח במדע וטכנולוגיה.
  • הישגים לימודיים בעברית כשפה שנייה בבתי ספר דוברי ערבית (משימות הערכה של מפמ"ר באישור המזכירות הפדגוגית).
  • הישגי תלמידים במבחנים וכלים להערכה במסגרת משימות ההערכה בשפה ובמדע וטכנולוגיה.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על תפיסת ההוראה כמעניינת וברורה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגודגית.
  • שיעור המורים המדווחים על למידת מורים מבוססת נתונים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • מהי תמונת המצב על אודות הישגי התלמידים במקצועות הליבה לאור מיפויים ואיבחונם? האם מתקיים מעקב מסודר אחר התקדמות התלמידים?
  • האם אותרו תחום דעת, שכבת גיל או קבוצת אוכלוסיה מסוימת הדורשים מיקוד?
  • עד כמה תהליכי הפיתוח המקצועי של המורים משמשים משאב להשגת היעדים בתחומי הדעת ולהעמקת ידיעותיהם?
  • עד כמה המורים מיומנים, מסוגלים לבצע תהליכי הוראה בדרכים מגוונות ובעלי כלים להוראה מותאמת?
  • האם המורים בקיאים בתוכניות הלימודים החדשות ומיומנים בהוראתן?
  • מהן עמדות התלמידים ביחס לתחומי הדעת השונים? כיצד בית הספר פועל לשיפור העמדות?
  • באיזו מידה המורים מעודכנים בחידושים ובמגמות עדכניות?
  • באיזו מידה המורים מוכשרים להורות את מקצוע העברית בבתי ספר דוברי ערבית?
  • באיזו מידה קיימות תשתיות בית ספריות ללמידה כגון מעבדות, ספריות בשפת אם ובאנגלית וסביבות למידה המאפשרות למידה משמעותית ואיכותית?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • למפות על סמך נתונים את הישגי התלמידים בכלל המקצועות כבסיס לבניית תוכניות התערבות מותאמות.
  • לקבוע צומתי הערכה למעקב אחר עמידה בהישגים המצופים בכל אחד מתחומי הדעת וביעדים שהוגדרו בתוכנית העבודה (בהתאם לחוזר מנכ"ל מבחנים).
  • לגבש צוות מוביל שיהווה סוכן שינוי בתחומי הדעת במסגרת קהילה מקצועית לומדת.
  • להקפיד על נוכחות רבה של המחנך בכיתתו, כדמות משמעותית המכירה את איפיוני התלמידים, בעיקר עד כיתה ג.
  • להקפיד לשלב בכיתות ד-ו מורים בעלי הכשרה מקצועית מתאימה בעיקר בתחומים מתמטיקה, אנגלית, מדעים.
  • לוודא ששיעורי הבית מקדמים את מטרות הלמידה ומותאמים לגיל הלומדים. מומלץ לאמץ את כלל 10 הדקות (כיתה א - 10 דקות, כיתה ב - 20 דקות, וכן הלאה).
  • לוודא שסידור הישיבה של הלומדים הוא בקבוצות במרבית שבוע הלימודים.

הוראה-למידה- הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • להעמיק בלמידת תוכניות הלימודים במיקוד על ידע, מיומנויות וערכים באמצעות "תיק תוכניות לימודים לעובדי הוראה", לתכנן וליישם יחידות הוראה-למידה-הערכה בהתאם.
  • לבנות תוכניות הוראה המבוססות על תוכניות הלימודים לשם קידום הידע, מיומנויות וערכים.
  • למסד תהליכים של למידה שיתופית בקרב מורים והערכת עמיתים בצוותים.
  • לשלב פדגוגיה חדשנית בהוראת תחומי הדעת כגון שיעורים מקוונים, כיתה הפוכה (flipped classroom), הרצאות מומחים מקוונות.
  • לזמן לתלמידים משימות המפתחות מיומנויות טכנולוגיות ודיגיטליות (למשל, הכנת מצגת, שימוש בכלים שיתופיים מקוונים).
  • להקפיד על תיעוד ומעקב לאורך זמן אחר תלמידים שאותרו כמתקשים.
  • לשלב בתחומי הדעת התנסויות שמטרתן להרחיב באופן מכוון ומתוכנן את אוצר המילים של תלמידים עולים או תלמידים ששפת אימם אינה עברית.

שפה[ | עריכת קוד מקור]

  • לזמן לתלמידים התנסויות ברכישת מיומנויות הקריאה והכתיבה באמצעות הוראה דיפרנציאלית.
  • להעריך את הישגי התלמידים בשפת אם (בהתאם למתווה ההערכה) באמצעות כלים עדכניים, כדוגמת כלים שפותחו על ידי ראמ"ה ומשרד החינוך (משימות הערכה, תלקיט כתיבה וכולי).
  • לתכנן ולהפעיל תוכניות התערבות אישיות, קבוצתיות וכיתתיות מבוססות נתונים.
  • להשתמש באופן מותאם ביחידות הוראה שפותחו על ידי משרד החינוך כדוגמת דגמים להוראת אסטרטגיות ומיומנויות לקידום השליטה בשפת אם.
  • לעודד את הקריאה ואהבת הספר באמצעות תוכניות כמו מצעד-הספרים, ספריית פיג'מה, שמחת הקריאה.
  • לקדם את שליטת התלמידים דוברי הערבית בשפה העברית בדגש על חיזוק מיומנויות הדיבור והגדלת זירות החשיפה לשפה העברית ולדובריה (שימוש במולטימדיה, שירה, תנועה, משחקים).

מתמטיקה[ | עריכת קוד מקור]

  • לשלב דרכי הוראה-למידה-הערכה המקדמות הבנה מתמטית במטרה לשפר את ההישגים ולפתח יחס חיובי כלפי המקצוע ותחושת מסוגלות.
  • להבנות סביבות למידה (לרבות דיגיטליות) המאפשרות לתלמידים התנסות במשימות חשיבה.
  • להעמיק את הקשר בין המשימות והתרגול במתמטיקה לבין משימות בתחומים אחרים.
  • לזמן לתלמידים התנסויות מתוכננות בפתרון שאלות ברמות חשיבה גבוהות ובשיח מתמטי, ולשלב משחקים ועבודות חקר.
  • לגבש תוכנית הוראה לכל שכבת גיל בהתבסס על תוכנית הלימודים במקצוע ובהתאם לצורכי הלומדים.
  • לשלב משימות הערכה מעצבת וחלופות בהערכה.

אנגלית[ | עריכת קוד מקור]

  • לזמן לתלמידים חשיפה מרבית והתנסויות משמעותיות כדי לאפשר רכישת מיומנויות קריאה, כתיבה ודיבור בשפה האנגלית.
  • להעריך את הישגי התלמידים בשפת האנגלית (בהתאם למתווה הערכה) באמצעות מטלות ביצוע, מחוונים מבוססי קריטריונים הערכה עצמית ומשוב עמיתים.
  • לעודד את הקריאה ואהבת הספר בשפה האנגלית באמצעות תוכניות עידוד קריאה בית ספריות, מחוזיות וארציות.
  • לקיים ימי שיא באנגלית להרחבת ההתנסויות החיוביות באנגלית בהם תוצגנה המחזות בנושאי תוכן שונים.
  • לאפשר הזדמנויות וזירות לקידום שפה דבורה תוך היכרות עם דוברי השפה ותרבותם.
  • לזמן לתלמידים גילוי עניין, סקרנות, חדוות למידה ורצון להעשרת הידע בשפה האנגלית תוך כדי דרישה להתמדה ונכונות למאמץ.

מדעים[ | עריכת קוד מקור]

  • לשלב דרכי הוראה-למידה-הערכה, המזמנות סקרנות, פיתוח החשיבה, למידת חקר מדעי ופתרון בעיות בטכנולוגיה.
  • לעשות שימוש ביחידות הוראה-למידה-הערכה חדשניות, בדגש על חשיבה מסדר גבוה, מיומנויות רגשיות וחברתיות.
  • לקיים ירידים בית ספריים, יישוביים ומחוזיים המקדמים למידת חקר מדעי ופתרון בעיות בטכנולוגיה.
  • לזמן לתלמידים התנסויות במעבדה ובסביבות למידה חוץ-כיתתיות המשלבות עקרונות, מושגים, ערכים ומיומנויות.
  • לזמן לתלמידים התנסויות המטפחות את ערכי המדע (סקרנות, ספקנות, אמינות ויושרה, אובייקטיביות ואחריות מוסרית).
  • לקיים פעילויות להגברת המודעות והאחריות הסביבתית.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • לבסס ולחדש את הידע של הצוות החינוכי בתחומי הדעת, בפדגוגיה ובפסיכופדגוגיה תוך יישום פרקטיקות הוראה בסביבות עתירות טכנולוגיה ובלמידה מרחוק.
  • לעודד ולאפשר השתתפות של מורים בקהילות מקצועיות (לרבות מקוונות).
  • לוודא את השתתפותם של רכזי המקצוע במסגרות לפיתוח מקצועי מתאימות.

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • למסד תהליכים להעמקת הבקיאות של המורים בתכניות הלימודים בתחומי הדעת ובנהלים ליישומן בקרב תלמידים עם צרכים מיוחדים.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • להקנות ידע, מיומנויות וערכים בכל מקצועות הליבה של החינוך המיוחד ובמקצועות נוספים, בהתאם לשכבת הגיל ולמאפייני התלמידים.
  • לקדם בקרב התלמידים תפקוד עצמאי ואוטונומי במגוון מצבי חיים כתחום ליבה בחינוך המיוחד, תוך איזון בין תחומי דעת ונושאי הכנה לחיים.
  • לתלמידים בתפקוד תקין-גבולי - לבסס את ההוראה על תכניות הלימודים ועל הקצאת השעות לחינוך הרגיל, תוך שימוש בספרי לימוד מאושרים לחינוך הרגיל ולחינוך המיוחד.
  • לתלמידים בשאר רמות התפקוד - לבנות תכנית מותאמת בהתבסס על תכניות הלימודים בחינוך הרגיל לצד תכניות לימודים ומסמכי התאמה לחינוך המיוחד.
  • ליצור קבוצות למידה חוצות כיתה/שכבה סביב יעדים משותפים כדי לגשר על פערי תפקוד בכיתה ולקדם למידה מותאמת.

שפת אם

  • לקדם בהתמדה את רכישת הקריאה, הדיוק וההבנה, תוך צמצום הפער בין המצופה בשכבת הגיל לבין תפקוד התלמיד.
  • להעריך את יכולת ההבנה של טקסט מושמע תואם גיל לתלמידים עם קשיי קריאה משמעותיים.
  • לקיים תהליכי הוראה והערכה לטיפוח כשירות שפתית-תקשורתית, בדגש על שיתוף בין מורות לקלינאיות תקשורת.

מתמטיקה

  • ללמד מתמטיקה שימושית לצד נושאי תכנית הלימודים, תוך קידום חשיבה מתמטית וחיבור לנושאים מחיי היום-יום.

אנגלית

  • ללמד אנגלית בקרב תלמידים בתפקוד תקין-גבולי. בשאר רמות התפקוד - לבחון הוראת אנגלית בהתאם למאפייני התלמידים.

מדעים

  • ללמד מדעים תוך חיבור לנושאים מחיי היום-יום ומעולמו של התלמיד.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • לעודד התמחות בהוראת תחומי הדעת לצד ההתמחות בחינוך המיוחד.    

תרבות ארגונית

  • לפתח מיומנויות שפה במקצועות הקודש כבסיס לכלל מקצועות הדעת.
  • לבסס תרבות של מיצוי ומצוינות, התקדמות ועמל לצמיחה.
  • לבסס שגרות עבודה ללמידת עמיתים ולקיים תהליכי פיתוח מקצועי באמצעות "מעגלי חמ"ד - קהילה לומדת".

פיתוח מקצועי

  • ליצור קהילת מורים מדעית בין-תחומית בבית-הספר ומחוצה לו, המטפחת את ההוראה כתשתית ללימודי המדעים (בחמ"ד: פעילות בתוכנית "מעגלי חמ"ד - קהילה לומדת").   
  • לפתח את מיומנויות השפה בהוראת מקצועות הקודש.    
  • מיפויים של הישגי התלמידים ותוכנית עבודה דינמית הנגזרת מהמיפויים.
  • שימוש ביחידות הוראה שפותחו ופורסמו על ידי משרד החינוך כדגמים להוראת אסטרטגיות ומיומנויות לקידום השליטה בשפת אם.
  • שימוש במשימות הערכה ובחלופות בהערכה במטרה לבסס שליטה בשפת אם.
  • סביבות למידה מגוונות, המכוונות לשיפור ההישגים במקצועות הליבה.
  • מענים המאפשרים הוראה דיפרנציאלית.
  • מורים משתתפים בקהילה מקצועית, משתפים את עמיתיהם בתוכניות ובכלים שפיתחו ובידע שצברו במסגרות הפיתוח המקצועי.
  • תלמידים משתתפים בהרצאות מומחים מקוונות (אקדמיה ברשת).
  • תלמידים מיישמים משימות אורייניות מתוקשבות בתחומי הדעת.
  • ניצול כל שעות המדע והטכנולוגיה.
  • מורים מנהלים למידה של פרויקטים מגוונים בתחומי המדע והטכנולוגיה, נותנים לתלמידים משוב מקדם למידה בזמן אמת ומנחים אותם לקיום תהליכי רפלקציה.
  • תלמידים מתפקדים כלומדים עצמאיים בסביבות דיגיטליות מבוססות מציאות מדומה ומציאות רבודה, נחשפים לתוכן אינטראקטיבי ודינמי ומתנסים בתהליכי למידה ניידת, חקר שיתופי ולמידה עצמית במודל כיתה הפוכה.
  • תלמידים משתתפים בתחרויות המתבססות על משחוק, עבודת צוות ופתרון בעיות.
  • תלמידים מבצעים תהליך שלם של חקר ופתרון בעיות.
  • חינוך מיוחד: קיום תוכניות בית ספריות וכיתתיות בכל תחומי הליבה של החינוך המיוחד ובמקצועות נוספים בהלימה מרבית לנלמד בשכבת הגיל בחינוך הרגיל.
  • מבדק קריאה וכתיבה בשפה העברית - המבדק מאפשר מעקב כתוב ומתועד של התפתחות השליטה במיומנויות הקריאה והכתיבה של תלמידי כיתות א'; ממצאי המבדק משמשים את המורים לבניית תכניות התערבות מתאימות עבור תלמידים מתקשים
  • מבדק קריאה וכתיבה בשפה הערבית - תכנית מבדק קריאה וכתיבה בשפה הערבית הינה תכנית המאפשרת מעקב כתוב ומתועד של התפתחות השליטה במיומנויות הקריאה והכתיבה של תלמידי כיתות א' דוברי הערבית. ממצאי המבדק משמשים את המורים לבניית תוכניות התערבות מתאימות עבור תלמידים מתקשים.
  • קריאה בהנאה -  735תכנית ליצירת חוויה משמעותית בהקשר ספרותי באמצעות גימלאים מתנדבים המגיעים לבתיה"ס וקוראים בפני קבוצות קטנות של תלמידי כיתות א ב סיפורים לילדים.
  • ידיד לחינוך - 991 השמת גמלאים מתנדבים בבתי ספר יסודיים בתפקידי חונכות והעשרה שונים בהתאם לניסיונם, כישוריהם, ידיעותיהם ויכולותיהם.
  • טו''ס- טבע וסביבה בלוח השנה העברי
  • תקשוב כהשתלבות - (748) תכנית לקידום שילובם של תלמידים עם צרכים מיוחדים בחברה תוך עקיפת מגבלותיהם באמצעות שימוש באמצעים טכנולוגיים המותאמים להם. במסגרת התכנית מוענקים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים מחשבים מותאמים ועזרי הנגשה.
  • פדגוגיה דיגיטלית
  • שפה מתוקשבת
  • קשר רב דורי - (795) תכנית לחיזוק הקשר הבין דורי בתהליכי למידת חקר ותיעוד מורשתם של האזרחים הוותיקים בכלים דיגיטליים
  • תכנית  לאומית  לרובוטיקה - (742) תכנית חשיפה לתחומי הטכנולוגיה דרך הרובוטיקה כנושא בינתחומי
  • כפתור אדום - (2302) פיתוח אפליקציה ותוסף לדפדפן המאפשר לכל משתמש לדווח על בריונות ברשת
  • אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית - (2877) תכנית ספיראלית המשתלבת בתכניות הלימודים בתחומי הדעת ומשתמשת בטכנולוגיות מתקדמות הזמינות לבתי-הספר.
  • תכנית GLOBE  - תכנית לחינוך סביבתי מתוקשב (2025) תכנית העוקבת בעיקר אחר תופעות מזג האוויר בעולם בחסות סוכנות החלל NASA.
  • הנדסה ENGINEER במו"ט - (696) פרויקט של האיחוד האירופי לשילוב של לימודי הנדסה בהוראת המדעים בבתי הספר היסודיים ובמוזיאוני מדע. במסגרת הפרויקט פותחו יחידות הוראה המשלבות תחומי הנדסה שונים בלימודי המדע והטכנולוגיה בבית הספר היסודי.
  • אנרגיה בראש אחר (676)- תכנית אנרגיה בראש אחר נועדה לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות ביחס לצריכת אנרגיה, תוך הרחבת בסיס הידע המדעי/טכנולוגי/סביבתי אודות ניצול מקורות אנרגיה מתכלים ומתחדשים.
  • חקר ציפורים - (1747) תכנית המציעה לתלמידים הזדמנות ייחודית להתבונן בטבע ולחקור בכלים מדעיים ומתוקשבים את אורחות חיי הציפורים.

צוות חינוכי[ | עריכת קוד מקור]

  • תוכנית מורים מובילים  (הסבר - מורים מובילים  הם מורים המנחים תהליכי למידת עמיתים בבית ספרם לשם שיפור ההוראה והלמידה בכל בית ספר יהיו לפחות 2 מורים מובילים. מורה מוביל יקבל שעות במערכת לבצוע תפקידו
  • עברית על הרצף (למגזר הערבי) חיזוק ושיפור שליטת התלמידים הערבים בשפה העברית המדוברת – בכל שכבות הגיל – בדגש על טיפוח מיומנויות האזנה ודיבור.

שפה[ | עריכת קוד מקור]

אנגלית[ | עריכת קוד מקור]

מדעים[ | עריכת קוד מקור]

מתמטיקה[ | עריכת קוד מקור]

פדגוגיה[ | עריכת קוד מקור]

שונות[ | עריכת קוד מקור]

חינוך מיוחד[ | עריכת קוד מקור]


חרדי[ | עריכת קוד מקור]

מגזר ערבי

ערכת מבדק קריאה וכתיבה לכיתה א' ככלי ראשוני להערכה פנימית מעצבת فحص القراءة والكتابة الجديد للصفّ الأوّل

כלי איסוף ניתונים לערכת מבדק הקריאה והכתיבה לכיתה א' آليّة جمع معطيات فحص القراءة للصفّ الأوّل

ערכת מבדק קריאה וכתיבה לכיתה ב' ככלי ראשוני להערכה פנימית מעצבת فحص القراءة والكتابة للصفّ الثاني

כלי איסוף ניתונים לערכת מבדק הקריאה והכתיבה לכיתה ב' آليّة جمع معطيات فحص القراءة والكتابة للصفّ الثاني

סדנאות עבודה להטמעת מבדק הקריאה והכתיבה לכיתה ב' ورشات عمل لتطبيق فحص القراءة والكتابة للصفّ الثاني

פעילויות מעשיות תומכות במבדק הקריאה והכתיבה فعّاليّات مساعدة لفحص القراءة والكتابة

דגמי יחידות הוראה מודפסות למורי/ות כיתות ג' النماذج التعليميّة للصفوف الثالثة

דגמי יחידות הוראה מודפסות למורי/ות כיתות ד' النماذج التعليميَة للصفوف الرابعة

דגמי יחידות הוראה מודפסות למורי/ות כיתות ה'+ ו' النماذج التعليميَة للصفوف الخامسة والسادسة

תכנית לימודים לחינוך לשוני ערבי: שפה, ספרות, תרבות منهج تعليميّ للتربية اللغويّة العربيّة: لغة، أدب، ثقافة

תכנית הוראה להטמעת יעדי החינוך הלשוני בכיתות א'+ ב' برنامج تعليميّ لتطبيق أهداف التربية اللغويّة في الصفوف الأولى والثانية

פיתוח מיומניות אוריינות קריאה בכיתות ג' تطوير مهارات التنوّر اللغويّ في الصفوف الثالثة

פיתוח מיומניות אוריינות קריאה בכיתות ג'+ ד' تطوير مهارات التنوّر اللغويّ في الصفوف الثالثة والرابعة

תכנית הוראה להטמעת יעדי החינוך הלשוני בכיתות ה'+ ו' برنامج تعليمي لتطبيق أهداف التربية اللغويّة في الصفوف الخامسة والسادسة

אוריינות קריאה דיגיטלית לפיתוח כישורי אוריינות הקריאה הנדרשים בסביבה דיגיטלית- משימות ויחידות تنوّر قرائيّ إلكترونيّ- وحدات ومهام

יחידות הוראה דיגיטליות לשילוב בהוראת החינוך הלשוני הערבי وحدات تعليميّة محوسبة في التربية اللغويّة العربيّة

מצעד הספרים  יוזמה לעידוד קריאת ספרים בקרב תלמידי בית-הספר المطالعة وقراءة الكتب

ספריית אלפאנוס, תכנית להנחלת אהבת קריאת ספרים בחיק המשפחה ובמסגרת החינוכית مكتبة الفانوس

מטרה א: קידום למידה משמעותית ואיכותית: ידע, מיומנויות וערכים

יעד בית-ספרי

2 קידום מיומנויות חשיבה באמצעות תהליכי הוראה-למידה-הערכה איכותיים[ | עריכת קוד מקור]

تعزيز مهارات التفكير من خلال سيرورات ناجعة للتدريس، التعلّم والتقييم

  • שיעור התלמידים המדווחים על מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש בפרקטיקות הוראה, למידה והערכה איכותיות בבית הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש באסטרטגיות ללמידה עצמית, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • תפיסת התרומה של הפיתוח המקצועי לדרכי הוראה-למידה-הערכה, מיצ״ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • עד כמה תפיסת הלמידה המשמעותית ברורה לצוות? האם יש צוות מוביל לקידום הנושא?
  • מהי תחושת המסוגלות ורמת הידע והמיומנויות של הצוות המקצועי בדרכי הוראה חדשניות ובשימוש בפרקטיקות הוראה איכותיות?
  • באיזו מידה מערכת השעות הבית ספרית ושאר הסדירויות הבית ספריות פורצות זמן ומקום ומותאמות לתפיסת הלמידה המשמעותית?
  • באילו דרכי הערכה חלופיות משתמשים בבית הספר? מהי איכות ההערכה החלופית? עד כמה הצוות בקיא במגוון דרכי ההערכה (לרבות מתוקשבות) ומיומן ביישום איכותי שלהן?
  • עד כמה התלמידים שותפים בהערכת הלמידה ותוצריה?
  • באיזו מידה ההערכה מייצרת שיח מעמיק ומשוב מקדם בין המורים לתלמידים? באיזו מידה ממצאי ההערכה משפיעים על הפעילות הבית ספרית?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • הבניית שגרות וסדירויות: ארגון לומדים, ארגון זמן, גיוון בדרכי ההוראה-למידה-הערכה, ניהול סביבות הלמידה, התאמת מערכת השעות וכולי. זאת לקידום למידה-הוראה-הערכה איכותיות.
  • לבנות גרעין בית ספרי בעל יכולות גבוהות בהובלת תהליכי הוראה-למידה-הערכה המהווה סוכן שינוי המעורר השראה לקידום מיומנויות חשיבה.
  • למנות רכז הערכה בית ספרי שיקדם תכנון ויישום של תהליכי הערכה למידה בדגש על מיומנויות חשיבה.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לתכנן וליישם יחידות הוראה-למידה, המכוונות לפיתוח מיומנויות חשיבה, רגשיות וחברתיות בכל תחומי הדעת.
  • להתאים בין דרכי ההערכה לדרכי ההוראה בתחומי הדעת השונים תוך שילוב חלופות בהערכה (למשל, משימות היבחנות מתוקשבות בכיתות ג-ד).
  • לגבש בשיתוף התלמידים יעדים אישיים וקבוצתיים ואת הדרכים להשגתם תוך מעקב והערכה.
  • לשתף את התלמידים בתהליכי ההערכה (קביעת הקריטריונים להערכה, דרכי ההערכה) ולקיים משוב שיטתי בהיבטים לימודיים-רגשיים-חברתיים-ערכיים.
  • להשתמש במרחבי למידה המשלבים כלים דיגיטליים המקדמים למידה שיתופית, עבודה בצוות, למידה בדרך החקר והכוונה עצמית בלמידה.
  • לזמן לתלמידים משימות הדורשות עבודה בקבוצה לפחות שלוש פעמים בשבוע.
  • לשלב שיח ערכי בהוראת תחומי הדעת באמצעות עיסוק בדילמות, סימולציות, ניתוח מצבים מחיי היומיום וכולי.
  • לוודא ששיעורי הבית מקדמים את מטרות הלמידה ומתאימים לגיל הלומדים (סוגי המטלות, הזמן הנדרש וכולי). מומלץ לאמץ את כלל 10 הדקות (כיתה א - 10 דקות, כיתה ב - 20 דקות, וכן הלאה). 

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • למסד שגרות המאפשרות לצוותי המורים התבוננות על פרקטיקות ההוראה-למידה-הערכה שלהם באמצעות למידת עמיתים, צפייה בשיעורים וניתוחם וכולי.
  • להעמיק את הידע המקצועי של צוותי החינוך בפיתוח וביישום כלים מגוונים להערכה, לרבות הערכה דיגיטלית.
  • להעמיק את הידע המקצועי של צוותי החינוך בהתערבות ובעבודה עם תלמידים בעלי לקויות למידה.

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לגבש עקרונות ודרכי הוראה לקידום מיומנויות חשיבה מסדר נמוך ומסדר גבוה בקרב תלמידים בכל רמות התפקוד.
  • למסד נהלים וכלים לשם הערכת היישום של תוכניות ההוראה בזיקה לתוכניות הבית ספריות והכיתתיות.
  • למסד נהלים וכלים לשם הערכה של תפקוד התלמיד והישגיו, בזיקה לתוכנית האישית והכיתתית, תוך שימת דגש על תיעוד מוסדר של ממצאי ההערכה.
  • לקדם מינוי של רכז הערכה בבתי ספר לחינוך מיוחד אשר עבר הכשרה פורמלית לתפקיד זה בהתאם להגדרת תפקיד רכז הערכה בית ספרי.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לקדם בקרב תלמידים בכל רמות התפקוד מיומנויות חשיבה מסדר נמוך ומסדר גבוה בהתאם ליכולתם, כחלק מהתוכנית האישית והכיתתית.
  • לטפח סקרנות ולזמן למידה במגוון תחומי עניין מתוך תוכנית הלימודים ומעבר לה, בקרב תלמידים בכל רמות התפקוד.
  • להשתמש במגוון כלים להערכה בית ספרית, משימות הערכה חלופית וכלים מותאמים.
  • למפות את תפקוד התלמידים בתחומים השונים בהתבסס על ממצאי הערכה, תוך ציון רמות התפקוד השונות בכיתה/בשכבה, כבסיס לתכנון הוראה דיפרנציאלית.
  • לפתח וליישם תהליכי הערכה מותאמים לתפיסת הלמידה המשמעותית ברוח "לב לדעת" כמבססת זהות ציונית דתית.
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • גיוון בדרכי הוראה-למידה-הערכה המכוונות לטיפוח מיומנויות, ובכללן מיומנויות חשיבה.
  • מרחבי למידה כיתתיים וחוץ-כיתתיים (לרבות וירטואליים) המכוונים לטיפוח מיומנויות שונות, ובכללן מיומנויות חשיבה.
  • יחידות הוראה כוללות מטרות הקשורות לטיפוח מיומנויות חשיבה.
  • ניצול שעות השהייה ושעות תומכות הוראה ללמידה ולצפיית עמיתים.
  • מורים נותנים משוב מקדם למידה, מלווים את התלמידים בתהליכים רפלקטיביים ובפרזנטציה.
  • תלמידים מוערכים בדרכי הערכה חלופיות ותוצרי ההערכה החלופית מוצגים במרחבי הלמידה הפיזיים והווירטואליים.
  • תוצרי תלמידים, המבטאים רמות שונות של חשיבה ויצירה, במגוון ייצוגים של תנועה, צליל, צבע וצורה.
  • מתן אפשרויות בחירה וביטוי אישי לתלמידים בנוגע לתכנים לימודיים, ללמידה, פעילויות, מסגרת חברתית, מקום, זמן ודרכים לייצוג הלמידה.
  • פיתוח מקצועי ממוקד בדרכי הוראה מגוונות, חדשניות ואיכותיות, תוך הישענות על כוחות פנים-בית ספריים.
  • חינוך מיוחד: יעדים המתייחסים לקידום מיומנויות חשיבה בתוכניות האישיות והכיתתיות של התלמידים.
  • דור טכנולוגי - (2709) לימוד רעיונות מפתח, חשיבה מיחשובית וטיפוח מצוינות תוך הקניית כלים ומיומנויות באמצעות התנסות ביישומי המחשב השונים
  • רבדים - (851) תכנית הוליסטית ייישובית המציעה מערך תמיכה כוללני לבתי ספר בפריפריה; התכנית מציעה מערך תמיכה פדגוגי, חברתי וארגוני לבתי ספר בפריפריה הגיאוגרפית או החברתית
  • למידה ניידת -(2240) סדרת השתלמויות הלכה למעשה המתמקדות בשילוב התקשוב בהוראה בכיתה עתירת טכנולוגיה בדגש על הקניית מיומנויות ההוראה של מחר
  • FCL כיתת העתיד - (1040) ששה אזורי למידה דרכם יכולים המבקרים לחקור את המרכיבים החיוניים בלמידה במאה ה -21: כישורים, סגנונות למידה, עיצוב סביבה, טכנולוגיה עכשווית ועתידית ומגמות חברתיות המשפיעות על חינוך.
  • אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית - (2877) פיתוח אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית, משתלבת בתכניות הלימודים בתחומי הדעת ומשתמשת בטכנולוגיות מתקדמות הזמינות לבתי-הספר.
  • קרב למעורבות בחינוך - (657) תכנית להרחבת האופקים וחשיפה למגוון תחומי ידע ומיומנויות באמצעות מגוון תכניות העשרה ומיזמים מגוונים
  • מקפצה - (840) תכנית מערכתית לעבודה כוללת עם תלמידים במצבי סיכון במטרה להביאם להישגים ולצמצם התנהגויות סיכוניות. התכנית נועדה לאפשר קידום לימודי, אישי וחברתי ומיצוי יכולותיהם ומתקיימת בשלושה מישורים מקבילים: לימודי, חברתי ואישי-רגשי.
  • עידוד יוזמות חינוכיות - (793) תכנית עידוד יוזמות חינוכיות הינה תכנית לעידוד צמיחתן של יוזמות חינוכיות בקרב אנשי חינוך וליישומן במערכת החינוך. התכנית מטפחת יצירתיות וחדשנות בחינוך ומעודדת פיתוח שיטות חדשניות, רעיונות חדשים או חומרי לימוד לא שגרתיים המקדמים את המעשה החינוכי ועונים על צורך ייחודי של ילדי הגנים.
  • מאיצים בחינוך - (1280) תכנית הפונה לעובדי הוראה יזמים במערכת החינוך. התכנית מתקיימת במספר מרכזי פסג"ה שבתוכם פועלת חממה. תכנית זו הינה מסלול אישי לפיתוח מקצועי בו עובדי-הוראה מתרגמים את הידע והניסיון הרב שצברו להובלת מוצרים פדגוגיים חדשניים.
  • PBL-STEM ACADEMY - למידה מבוססת פרויקטים (2243). שיטה זו מחברת את הלמידה לחיי היום-יום וממצה את הפוטנציאל של כל תלמיד ותלמיד. תוכנית חינוכית-טכנולוגית אשר הופכת את בית הספר למוביל בתחום ה-PBL ואת הלמידה לחווייתית יותר.
  • איחוד מול ייחוד - פיתוח מקצועי מקוון בחלופות בהערכה - (2792) מודל מקוון ללמידה משמעותית של נושאים רוחביים, המותאמים לכל תחומי הדעת. המודל מכוון ליישום מגוון רחב של דרכי הוראה-למידה-הערכה [ה.ל.ה]

למידה משמעותית[ | עריכת קוד מקור]

הערכה[ | עריכת קוד מקור]

שונות[ | עריכת קוד מקור]

חינוך מיוחד[ | עריכת קוד מקור]

חינוך ממלכתי-דתי[ | עריכת קוד מקור]

חינוך חרדי[ | עריכת קוד מקור]

  • למידה משמעותית - חומרים מאתר המחוז החרדי

מגזר ערבי[ | עריכת קוד מקור]

סדנאות עבודה להטמעת מבדק הקריאה והכתיבה לכיתה ב' ورشات عمل لفحص القراءة والكتابة للصف الثاني

תכנון שנתי למורה של כיתה א' تخطيط سنويّ لمعلّمة الصفّ الأوّل

הצגה תיאורטית להכרת עקרונות תיאורטיים וישומיים לקידום יישום מבדק קריאה וכתיבה לכיתה א'عرض نظريّ لفحص قراءة وكتابة للصفّ الأوّل

דגמי משימות הערכה במטרה לעצב את תהליכי הלמידה וההוראה בבית הספר.نماذج تنفيذيّة بهدف التّقييم

למידה בקבוצות קטנות כחלופה ללמידה בכיתה. التعلُّم في مجموعات صغيرة

תוכניות לימודים בשלב יסודי مناهج المرحلة الابتدائية

רכיבי ההערכה הפנימית בבית הספר היסודי כחלק מההערכה על פני הרצף החינוכי وثيقة حول مركّبات التقييم الداخليّ في المدرسة للمرحلة الابتدائيّة

יחידות הוראה מתוקשבות בחינוך הלשוני הערבי وحدات تعليميّة محوسبة في التربية اللغويّة العربيّة

מידע על התכנית ללמידה משמעותית تعلّم ذو معنًى

שיעורי בית  الوظائف البيتيّة في المدرسة

מגזר דרוזי[ | עריכת קוד מקור]

הפיקוח על המורשת הדרוזית

פעילויות מגוונות למגזר הדרוזי

  • הכרת העצמי כלומד: הכרת הלומד את עצמו ואת תהליכי הלמידה המתאימים לו בעזרת מערך הוראה המבוסס על ארבעה עקרונות: אתגור החשיבה, מתן כלים למעורבות פעילה בתהליך הלמידה ופיתוחם, יצירת מרחב מוגן ומעודד ורפלקציה עצמית ביחס לחומר הנלמד. בי"ס ניסויי בן צבי, נס ציונה
  • חינוך בכלים שלובים: פיתוח וביסוס תפקודי לומד ומלמד תוך הקניית מערך כלים לחשיבה מסדר גבוה באמצעות טיפוח יצירתיות רעיונית וביצועית. בי"ס ניסויי יובלים, עמק חפר
  • עושים שינוי: התנסות במחקר פעולה כאמצעי להעצמה אישית והעמקת המעורבות החברתית. בתהליך אפקטיבי שיטתי ומעשי המאפשר תרגום שאיפות מופשטות למטרות ופעולות תוך פיתוח חשיבה ביקורתית, יכולת ניתוח ומיומנויות הנדרשות לעבודה בקבוצה. בי"ס ניסויי נווה במדבר, קיבוץ חצרים

</noinclude>

מטרה א: קידום למידה משמעותית ואיכותית: ידע, מיומנויות וערכים

יעד בית-ספרי

3 טיפוח מיומנויות רגשיות וחברתיות[ | עריכת קוד מקור]

تنمية المهارات العاطفيّة، الوجدانية والاجتماعيّة.

  • שיעור התלמידים המדווחים על יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם לכיתה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים ותלמידים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על עמדות חיוביות כלפי טיולים או סיורים מטעם בית הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים והמורים המדווחים על מאמצי בית הספר לעידוד למעורבות חברתית ואזרחית, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על פעילויות פנאי-חברה, מנהיגות והתנדבות, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • האם מתקיים שיח רגשי וחברתי בין הצוות החינוכי לבין התלמידים?
  • האם מתקיים שיח רגשי וחברתי בקרב אנשי הצוות החינוכי למען רווחתם הנפשית וכמודל לשיח עם תלמידים?
  • האם מתקיים דיון בסוגיות ערכיות ורגשיות בתחומי הזהות, המורשת והערכים ההומניסטיים במסגרת הוראת תחומי הדעת?
  • מהי מידת מעורבות הגורמים המקצועיים (רכז חברתי-ערכי, יועץ, פסיכולוג, מטפלים ) בקידום שיח רגשי-חברתי בבית הספר?
  • האם שיעורי מפתח הל"ב וכישורי חיים מתקיימים בעקביות ומהווים מנוף לקידום היבטים רגשיים-חברתיים-ערכיים?
  • האם המורים בעלי תחושת מסוגלות ביכולתם לנהל שיח רגשי-חברתי-ערכי?
  • האם קיימת הכשרה למחנכים חדשים, הכוללת את עקרונות ניהול כיתה, הכיתה כקבוצה חברתית ומיומנויות הנחיה?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לשבץ שעות הוראה קבועות במערכת השעות הכיתתית להפעלת תוכניות חברתיות- ערכיות-רגשיות בהתאם לשכבת הגיל במסגרת "מפתח הל"ב" ו"כישורי חיים".
  • לקבוע מועדים סדורים להנחיית הצוות החינוכי על ידי הרכז החברתי-ערכי, היועצת ומומחים רלוונטיים בתחום.
  • לקבוע צומתי הערכה קבועים להערכת היישום והאפקטיביות של תוכנית הפעילות החברתית-ערכית בהשתתפות כלל הצוות החינוכי.
  • לייצר סדירויות התומכות במתן מענה רגשי-חברתי-ערכי בהתאם לצרכים הדיפרנציאליים של התלמידים (שעות פרטניות המוקדשות לשיחות אישיות וקבוצתיות, ישיבות צוות רב-מקצועי ועוד).
  • לייצר שגרות המאפשרות מפגשי עבודה לשיח על אודות התוכנית החברתית הבית ספרית (בהשתתפות הרכז החברתי- ערכי, רכז מועצת התלמידים, יועץ, מורה מלווה ועדה וכולי).

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • למפות את כלל התלמידים בהיבטים רגשיים, חברתיים, ערכיים כבסיס לגיבוש תוכניות אישיות, כיתתיות ובית ספריות המקדמות מיומנויות רגשיות וחברתיות.
  • לבנות תוכנית כיתתית ותוכנית בית ספרית המקדמות למידה ערכית וטיפוח מיומנויות רגשיות וחברתיות.
  • לזמן לתלמידים למידה והתנסות רגשית-חברתית-ערכית המתמקדות בתרגום ערכים להתנהגויות ובסוגיות יומיומיות הרלוונטיות לעולמם.
  • לשלב שיח, למידה והתנסות רגשית, חברתית וערכית בכיתה ומחוצה לה, בשעת חינוך ובמסגרת הוראת תחומי הדעת.
  • להעריך את תפקוד הלומדים ואת הישגיהם בהיבטים חברתיים, ערכיים ורגשיים (באמצעות כלי התבוננות של משרה"ח) ולתת לכך ביטוי גם בתעודה הבית ספרית.
  • לשלב סיורים, טיולים, ימי לוח, פעילויות תרבות ופעילויות חוץ-בית ספריות כמסגרות ללמידה ולהתנסות רגשית, חברתית וערכית.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • לזמן לכלל הצוות החינוכי למידת ידע, כלים וכלי הנחיה עדכניים בתחום הרגשי, החברתי והערכי בדגש על פיתוח מיומנויות רגשיות וחברתיות (התנסות בניהול דיוני דילמה, ניתוח ערכים ותרגומם להתנהגויות, טיפוח מיומנויות רגשיות וחברתיות במסגרות מגוונות, פסיכופדגוגיה וכולי).    
  • לוודא שהרכז החברתי-ערכי הוא בעל תעודת רכז ומשתלם במסגרות לפיתוח מקצועי המיועדות לרכזים לחינוך חברתי- ערכי.    

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • למסד שיח והיוועצות של מחנך עם בעלי תפקידים כגון מטפלים ממקצועות הבריאות, יועץ ופסיכולוג לקידום הלמידה הרגשית-חברתית של התלמיד.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לטפח מיומנויות של ייצוג עצמי לקידום אוטונומיה והשתתפות תלמידים בתהליכים חברתיים, לימודיים ואחרים.
  • לטפח בקרב התלמידים מודעות לרגשותיהם ורגשות האחר, תוך קידום היכולת להמשגה ולהבעה של רגשות.
  • לפתח כישורים, מיומנויות ומושגים להתנהלות מותאמת במצבי חיים שונים, תוך התנסות פעילה.
  • לשלב יעדים בתחום הרגשי-חברתי בתוכנית האישית והכיתתית במגוון הזדמנויות ובשגרות הלמידה, תוך היוועצות בצוות רב-מקצועי.
  • לפתח מיומנויות להתמודדות עם מצבי חולי לתלמידים חולים בהתאם להגדרה בחוק ילדים חולים.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • להעמיק את הידע הפסיכו-פדגוגי של הצוות החינוכי-טיפולי ולהקנות לו כלים לשילוב התנסויות רגשיות וחברתיות בלמידה. 
  • לקדם את תפיסת החמ"ד "בית הספר כמשפחה" - תוכנית מערכתית – "אבני הדרך".    
  • לטפח ולהעמיק את הלמידה בתוכנית "מפתח הל"ב מתוך אמונה".    
  • לבסס שגרת עבודה מקצועית וקבועה לטיפוח מנהיגות התלמידים "הקהל למען ציון".    
  • לקבוע שעת הוראה קבועה במערכת השעות הכיתתית להפעלת תוכניות חברתיות-ערכיות-רגשיות בהתאם לשכבת הגיל במסגרת "כישורי חיים".    
  • להקצות שעת לימוד לתוכנית מפתח הל"ב תוך הרחבת נושא הליכות עולם למסגרת המשפחתית.    
  • להדריך את צוותי ההוראה בתוכנית מפתח הל"ב בהובלת רכזי החינוך החברתי.    
  • מנהל בית הספר, הרכז החברתי-ערכי והיועץ החינוכי מובילים שיח רגשי-חברתי-ערכי בצוות החינוכי ועם הקהילה.
  • במערכת השעות הכיתתית משובצים שיעורים להוראה של תוכניות חברתיות-ערכיות-רגשיות בהתאם לסילבוס של שכבת הגיל.  
  • כל תלמיד משתתף במסגרות לשיח חברתי-ערכי-רגשי בהרכבים שונים (אישי, קבוצתי, רב-גילי, חד-גילי) מעבר לשעת החינוך.
  • בתוכנית העבודה הבית ספרית משובצות פעילויות פנים-בית-ספריות וחוץ-בית ספריות (סמינרים, טיולים, טקסים, סיורים, ימי לוח וכולי), תוך התייחסות למטרות חברתיות-ערכיות-רגשיות.
  • בבית הספר קיימות מסגרות ייחודיות ופורצות דרך לקיום שיח ערכי-חברתי-רגשי.
  • חינוך מיוחד: היבטים פסיכו-פדגוגיים משולבים בהוראת נושאי ההכנה לחיים ותחומי הדעת, בפעילויות השונות ובתקשורת השוטפת עם התלמיד.
  • מפתח הל"ב לשעת חינוך - 783 (לחברה הערבית והבדואית - 786 לחברה הדרוזית- 787) תכנית חברתית ערכית ספיראלית לשעת חינוך המתמקדת בטיפוח ערכים מרכזיים והתנהגויות הנגזרות מהן
  • מפגשים מלב אל לב - 781 תכנית חברתית-ערכית המקדמת שיח רגשי-חברתי-ערכי במפגשי "מחנך-קבוצת תלמידים"
  • תשמרו את הכוח למשהו טוב - 802 תכנית חברתית-ערכית למניעת אלימות ולבניית הסכמות.
  • מפגשים בגובה העיניים - 780 תכנית חברתית-ערכית המזמנת את התלמידים לחשוף בפני חבריהם לכיתה חלומות, כישרונות וחוזקות תוך התמקדות במסר ערכי.
  • אל תלעגו לי - 805 תכנית מערכתית למניעת הצקה ואלימות באמצעות יצירת סביבה אכפתית ומתחשבת. התכנית נועדה לשפר את האקלים החינוכי-חברתי בבתי הספר באמצעות ולטפח סביבה אכפתית ומתחשבת.
  • גדולים ולא שותים – 806 תכנית לפיתוח כישורי התמודדות ומניעת שתיית אלכוהול בגיל הצעיר; התכנית מעודדת שיח עם תלמידי כיתות ה'-ו' והוריהם.
  • תוכנית כישורי חיים - 2861 מערכים מובנים ליסודי ולתיכון במגוון נושאים ומצבים, בהם מתנסים התלמידים תוך פיתוח כישורים אישיים ובין אישיים
  • כולנו גיבורי אל - 2859 פיתוח אחריות אישית וחברתית והתמודדות עם בריונות. הערכה מכוונת ליישום כהתערבות כיתתית במסגרת תכנית "כישורי חיים" המעודדת תלמידים לפעול למען תלמידים ולהיות "גיבורי אל".
  • מקום לכולם - 839 תכנית מקום לכולם היא תכנית להגברת החוסן בהתמודדות עם דחייה חברתית בין בני הגיל.
  • בין חברים - 752 תרגול נושאים חברתיים-תקשורתיים במצבים יום-יומיים באמצעות טקסטים וסרטוני וידאו.

חינוך מיוחד[ | עריכת קוד מקור]

חמ"ד[ | עריכת קוד מקור]

חרדי[ | עריכת קוד מקור]

  • שנת ירושלים בחינוך - ירושלים אורו של עולם - תוכנית בין תחומית לחיזוק ערכים יהודיים, דתיים, ציוניים ולערכי מורשת ייחודיים בנושא ירושלים - לכל שכבות הגיל: קדם/יסודי/על-יסודי

מגזר ערבי:

תכנית לחופשת החורף והאביב: מסגרת מוגנת, חינוכית וחוויתית בבית הספר בחופשת החורף והאביב برنامج عطلتي الشتاء والربيع

בתי הספר של החופש הגדול مدارس العطلة الصيفيّة

יוזמות ופרוייקטים בית ספריים מטפחים מיומנויות רגשיות וחברתיות مبادرات ومشاريع مدرسيّة

דיבור בציבור לפיתוח מיומנויות תלמידים בהצגה ובדיבור מול קהל الكلام للأنام

"מפתח הל"ב" לשעת חינוך (ערבית)

"מפגשים מלב אל לב" (ערבית)

  • כישורים חיים: באמצעות חקר עולם החי ותצפית מונחית על התנהגות בעלי חיים, התלמידים מפתחים התבוננות מודעת על מצבים רגשיים בעולמם ויכולת התמודדות חברתית מתוך הבנה וניהול תקין של רגשותיהם. בי"ס ניסויי חורב, תל אביב

מטרה א: קידום למידה משמעותית ואיכותית: ידע, מיומנויות וערכים

יעד בית-ספרי

4 יצירת סביבות למידה חדשניות ומאתגרות, ובכללן סביבות דיגיטאליות[ | עריכת קוד מקור]

إنشاء بيئات تعليميّة عصريّة ومبتكرة مليئة بالتحدّيات، بما في ذلك البيئات الرقميّة


  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש בפרקטיקות הוראה-למידה-הערכה איכותיות בבית הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש באסטרטגיות ללמידה עצמית, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על תפיסת ההוראה כמעניינת וברורה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגודגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש במחשב במקצועות הלימוד במהלך שעות הלימודים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש באתר האינטרנט או במערכת הממוחשבת של בית הספר לצורכי למידה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על אופן השימוש במחשב לצורכי למידה והיבחנות, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על סביבה פיזית מטופחת ונקייה בבית הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • מהן תפיסות המורים כלפי למידה בסביבה דיגיטלית ומהי רמת המיומנות שלהם בהובלת תהליכי הוראה-למידה-הערכה בסביבות עתירות טכנולוגיה?
  • באיזו מידה התלמידים מתנסים בתהליכי למידה במרחבים חדשניים פיזיים ודיגיטליים, במעבדות ובמרחבים בתוך בית הספר ומחוץ לו?
  • באיזו מידה המורים והתלמידים מקבלים הזדמנות להשפיע על עיצוב מרחב הלמידה הפיזי והמקוון באופן המשרת את צורכיהם ואת מטרותיהם הקוגניטיביות והחברתיות?
  • באיזו מידה שילוב סביבות למידה פיזיות ומקוונות בבית הספר מקדם תחושות חיוביות של התלמידים ביחס ללמידה?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לגבש צוות מוביל, שיהווה סוכן שינוי להובלת חדשנות פדגוגית במגוון מרחבי למידה חדשניים.
  • לאתר באופן יזום חידושים בתחום סביבות למידה פיזיות ומקוונות, שהוכח שהן מקדמות למידה, ולרתום צוותי מורים להקמתן ולהוראה באמצעותן בבית הספר.
  • להפעיל את ספריית בית הספר כמרכז משאבים, המשולב בלמידה ובפעילות פורמלית ולא פורמלית.
  • להבנות שגרות וסדירויות המאפשרות למידה חוץ-כיתתית.
  • לבסס תרבות של למידה המשלבת למידה מרחוק ולמידה פנים אל פנים (Blended Learning), פרקטיקה של 'כיתה הפוכה', שימוש במערכות לניהול למידה (LMS) בשגרה וסביבות ענן.
  • לייצר גמישות בשגרות בית הספר כדי לאפשר לתלמידים ולמורים להשתמש בסביבות דיגיטליות סינכרוניות וא-סינכרוניות באופן המקדם מיומנויות חקר ושיתופיות תוך חיבור לעולם שמחוץ לבית הספר.
  • לייצר תנאים לשילוב משימות לפיתוח מיומנויות טכנולוגיות ודיגיטליות בשגרות בית הספר.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • להעמיק ידע מורים ומיומנותם בשילוב חומרי הוראה, ספרים דיגיטליים, מאגרי מידע וכלים דיגיטליים בפדגוגיה. קידום השימוש במערכות לניהול למידה (LMS).
  • לעודד השתתפות מורים בקהילות מעשה המתבססות על תהליכי שיתוף והבניית ידע. לדוגמה, קהילת מורים מובילי תקשוב, תכנון מוסדות חינוך וציבור.
  • לעודד מורים להשתתפות בפיתוח תוכנית לימודים בית ספרית המתייחסת למרחבי למידה פיזיים חדשניים ומקוונים כמשאב וכאמצעי להעמקת למידת תלמידים וליצירת אקלים למידה מיטבי.
  • לזמן למורים מודלים יישומיים מגוונים של סביבות פיזיות ומקוונות שניתן להתאימן לקידום תהליכים פדגוגיים חדשניים (לדוגמה, דגמי הוראה דיגיטליים, למידה שיתופית במרחב הדיגיטלי, מרחבי M21, תכנון מוסדות חינוך חדשניים).
  • ליזום מפגשי למידה המאפשרים לכל מורה להתאים מרחבי למידה פיזיים ודיגיטליים לפדגוגיה חדשנית.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • להשתמש במגוון סביבות בבית הספר ובקהילה לקידום תפקוד התלמיד במצבי חיים שונים, תוך למידה עיונית והתנסות פעילה, כחלק מהוראה מותאמת ורלוונטית.
  • להקצות שיעורים ומרחבים ייעודיים להוראת נושאי הכנה לחיים, תוך קישור מושכל לתחומי הדעת הנלמדים.
  • לשלב במרחבי הלמידה כלים דיגיטליים, אמצעי טכנולוגיה מסייעת ועזרי תקשורת תומכת וחלופית, בהתאם למשימה ולצורכי התלמיד.
  • לפתח מיומנויות לשימוש עצמאי ומושכל בסביבה הדיגיטלית בחיבור לתחומי דעת ולחיי היומיום וככלי עזר לקיום קשרים חברתיים.    
  • לפתח בקרב התלמידים מיומנויות של למידה מרחוק ולעודד את השתתפותם בשיעורים אלו, לרבות תלמידים חולים במחלה ממושכת או חולים בביתם (על פי ההגדרה בחוק ילדים חולים).    

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • לפתח מיומנויות של שימוש בכלים דיגיטליים להוראה מותאמת לשם הבניית ידע, תיווך להבנה, המחשת תוכן מופשט ותהליכי רפלקציה.
  • לפתח מיומנויות של שימוש בטכנולוגיה מסייעת כחלק מתהליך ההוראה, תוך בחירה מושכלת של האמצעי המתאים לתלמיד.
  • אין משימות ייחודיות לחינוך הממלכתי דתי ביעד זה.
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • מורים המתאפיינים ברמת אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית, המאפשרת להם לשלב באופן מושכל את התקשוב בהיבטים לימודיים וחברתיים.
  • מורים המתאפיינים ברמת אוריינות חזותית, טכנולוגית ודיגיטלית גבוהה, משלבים יישומים דיגיטליים בפדגוגיה, מנהלים את למידת התלמידים במרחבי למידה חדשניים, פיזיים ודיגיטליים.
  • מורים המשתתפים בקהילה מקצועית ובמסגרתה מפתחים יכולת לתכנן תהליכי הוראה-למידה-הערכה המקדמים למידה עצמית, למידה שיתופית, למידת חקר ולמידה מבוססת פרויקטים בסביבה הדיגיטלית ובמרחבי למידה חדשניים.
  • מורים המשתמשים בכלים דיגיטליים ומנחים תלמידים לבנות תוצרים בכלים דיגיטליים, לנהל פרויקטים באמצעות כלים דיגיטליים ייעודיים ולהתנסות בלמידה חוץ-כיתתית.
  • מורים המספקים לתלמידים משוב מקדם למידה בזמן אמת ומזמנים להם תהליכי רפלקציה במרחבי הלמידה הדיגיטליים.
  • תלמידים לומדים במגוון מרחבים בתוך בית הספר ומחוץ לו, המעצבים את חוויית הלמידה ומשמשים סביבות למידה ייחודיות ללמידה התנסותית אותנטית לפיתוח מיומנויות הלמידה של התלמידים.
  • מערכת שעות בית ספרית המתייחסת לכלל מרחבי הלמידה מגוונים וחדשניים הפיזיים והדיגיטליים.
  • אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית - (2877) תכנית ספיראלית המשתלבת בתכניות הלימודים בתחומי הדעת ומשתמשת בטכנולוגיות מתקדמות הזמינות לבתי-הספר
  • פדגוגיה דיגיטלית - (2241) הובלת תהליכי שינוי פדגוגי באמצעות השתלמויות מורים, עבודה פרטנית -עם כל מורה
  • תקשוב כהשתלבות - (748) תכנית לקידום שילובם של תלמידים עם צרכים מיוחדים בחברה תוך עקיפת מגבלותיהם באמצעות שימוש באמצעים טכנולוגיים המותאמים להם. במסגרת התכנית מוענקים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים מחשבים מותאמים ועזרי הנגשה
  • כיתת העתיד - (1040) התכנית פועלת בששה אזורי למידה דרכם יכולים המבקרים לחקור את המרכיבים החיוניים בלמידה במאה ה -21.
  • תכנית לאומית לרובוטיקה - (742) תכנית חשיפה לתחומי הטכנולוגיה דרך הרובוטיקה כנושא בינתחומי.
  • כפתור אדום - (2302) פיתוח אפליקציה ותוסף לדפדפן המאפשר לכל משתמש לדווח על בריונות ברשת
  • תכנית GLOBE - תכנית לחינוך סביבתי מתוקשב (2025) תכנית לחינוך סביבתי מתוקשב העוקבת בעיקר אחר תופעות מזג האוויר בעולם בחסות סוכנות החלל NASA
  • חקר ציפורים -  (1747) תכנית המציעה לתלמידים הזדמנות ייחודית להתבונן בטבע ולחקור בכלים מדעיים ומתוקשבים את אורחות חיי הציפורים
  • למידה מבוססת מקום - (1709) תכנית רב-תחומית שבמהלכה התלמידים עוברים למידת חקר מבוססת מקום של נקודות עניין הכוללים אתרים, החי והצומח ועוד בסביבת המוזאון. הלמידה מתבצעת באמצעות משחק בטלפונים חכמים.

צוות חינוכי[ | עריכת קוד מקור]

  • תוכנית מורים מובילים  (הסבר - מורים מובילים  הם מורים המנחים תהליכי למידת עמיתים בבית ספרם לשם שיפור ההוראה והלמידה בכל בית ספר יהיו לפחות 2 מורים מובילים. מורה מוביל יקבל שעות במערכת לבצוע תפקידו)

סביבת למידה דיגיטלית[ | עריכת קוד מקור]

סביבת למידה פיזית[ | עריכת קוד מקור]

חינוך מיוחד[ | עריכת קוד מקור]

חמ"ד[ | עריכת קוד מקור]

מגזר ערבי[ | עריכת קוד מקור]

פעילוית שפה משלבות משחקי למידה أنشطة لغويّة - نلعب ونتعلّم

אוריינות קריאה דיגיטלית- יחידות ומשימות של הבנת הנקרא בסביבה מקוונת تنوّر قرائيّ إلكترونيّ- وحدات ومهام

יחידות הוראה דיגיטליות בחינוך הלשוני הערבי حدات تعليميّة محوسبة في التربية اللغويّة العربيّة

תכנים דגיטלים במגזר הערבי והבדואי

מטרה א: קידום למידה משמעותית ואיכותית: ידע, מיומנויות וערכים

יעד בית-ספרי

5 העשרת הידע בתחומי האומנויות והרחבת ההתנסות במיומנויות חושיות ותנועתיות[ | עריכת קוד מקור]

إثراء المعرفة في مجالات الفنون، وتوسيع ممارسة المهارات الحسّيّة- الحركيّة

  • שיעור התלמידים המדווחים על מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה,ביטחון עצמי, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש באסטרטגיות ללמידה עצמית, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על תפיסת ההוראה כמעניינת וברורה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגודגית.
  • עד כמה קיימים ומשובצים במערכת השעות שיעורים בתחומי האומנויות?
  • עד כמה ניכרים תוצרי עבודה ופעילויות אומנותיות של התלמידים במרחב בית הספר?
  • עד כמה באה לידי ביטוי למידת תחומי האומנויות באירועים הבית ספריים?
  • באיזו מידה משולבים תחומי האומנויות והיבטים אומנותיים בתחומי הדעת?
  • עד כמה משולבות התנסויות חושיות-תנועתיות במהלך השיעורים?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • להבנות מסגרות קבועות המאפשרות לתלמידים ולמורים להביא לידי ביטוי מגוון מיומנויות בתחומי האומנויות השונים (במות להצגת כישורים, הקצאת מרחבים ללמידה, יצירה, צפייה ולהצגת תוצרים וכולי).
  • לעודד שיתופי פעולה בין מורי האמנויות למורים בתחומי הדעת האחרים.
  • להקצות מרחב וציוד וזמנים סדורים ללמידת תחומי האומנויות.
  • להתנסות במיומנויות חושיות-תנועתיות, מיומנויות חקר וביצוע.
  • להעשיר את גופי הידע בתחומי האמנויות.
  • לשלב בתוכנית הפעילות החברתית הפסקות פעילות בתחומי האומנויות (הרקדה, מיצג, קליפ ועוד).

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לפתוח את יום הלימודים ב"שיר של יום" בכל הכיתות.
  • לשלב בהוראת תחומי הדעת פעילות הכוללת תנועה, צבע, צליל, יצירה וכולי תוך יצירת הקשרים לנושא הנלמד.
  • לחשוף את התלמידים ליוצרים ויצירותיהם, מהארץ ומהעולם, מתקופות שונות, סגנונות וסוגות, במגוון תחומי האומנויות.
  • לשלב בסביבות הלמידה הכיתתיות והחוץ-כיתתיות התנסויות חושיות-תנועתיות.
  • לשלב שימוש בכלים אומנותיים לקידום הבעה והבנה במגוון תחומי דעת.
  • לשלב כלים דיגיטליים בהוראת תחומי האומנויות תוך מכוונות להרחבת הידע וההתנסות.
  • להעצים כישורים אומנותיים ולזמן ביטוי והצגה של תוצרים אישיים על פי אמות מידה אומנותיות.
  • לשלב בשיעורים הפסקות קצרות להתנסות בתנועה, במוזיקה, בפעילות גופנית ועוד.
  • לעודד יוזמות של מורים, תלמידים והורים בתחומי האומנויות ולאפשר להם להציג אותן בבית הספר ובקהילה (שירה, מוזיקה, תיאטרון, אומנות חזותית, מחול ועוד).
  • לקדם חשיבה עצמאית מקורית ויצירתית, משמעת עבודה, הבנת הסביבה, סימניה ואותותיה, רגישות לזולת, עבודת צוות ושיתוף פעולה, ריכוז, דיוק, אחריות, מעורבות ולכידות חברתית.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • לבנות עם צוות המורים פיתוח מקצועי רלוונטי לצורכיהם תוך שימת דגש על הפיתוח האינטלקטואלי.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • בבתי ספר לחינוך מיוחד - ללמד שני מקצועות לפחות מתחומי האומנויות בהתבסס על תוכניות הלימודים.
  • ללמד אומנויות תוך הבחנה בין שיעור אומנות לבין טיפול באומנות מבחינת צוות, לומדים, זמנים ותכנים ולאתר ממשקים מקדמים בין שני התחומים.
  • לזמן פעילויות למידה בכל תחומי הדעת המשלבות שימוש בחמשת החושים ככלי לקידום ההבנה והלמידה.
  • ליישם בתחומי האומנויות למידה דיסציפלינרית ולמידה ערכית ברוח "לב לדעת" היונקת מחזון החמ"ד ומשנת החמ"ד.
  • לשלב שירים מדי שבוע במסגרת תוכנית "אשירה".
  • מסגרות ללימודי תחומי האומנויות.
  • מרחבים המתאימים ללמידה ויצירה בתחומי האומנויות.
  • יוזמות ייחודיות של מורים ותלמידים ללימוד ולהצגת תוצרים אומנותיים.
  • הורים מעורבים בהעשרת תלמידי בית הספר ותורמים מתחומי המומחיות שלהם במסגרות העשרה שונות.
  • שילוב אומנויות ופעילות חושית תנועתית בתחומי דעת שונים.
  • תלמידים צופים במופעי תרבות, מבקרים במוזיאונים ומתנסים ביצירה.
  • השתתפות של תלמידים בלהקות מחול, הרכבי מוזיקליים, אנסמבל תיאטרון ועוד.
  • חינוך מיוחד: מסגרות פעולה מוגדרות לשיעורי אומנות ולטיפולים באומנויות ושילוב כלים אומנותיים בהוראת תחומי הדעת.
  • שיפור באקלים הבית ספרי, שיפור בהתנהגות התלמידים, הפחתת האלימות ומתן הזדמנויות שווה לבעלי אינטליגנציות שונות.
  • קרב למעורבות בחינוך - 657 תכנית להרחבת האופקים וחשיפה למגוון תחומי ידע ומיומנויות באמצעות מגוון תכניות העשרה ומיזמים מגוונים; התכנית פועלת לשינוי חינוכי-חברתי המקדם צמצום פערים והמעודד שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית
  • תכנית מכביה - 2803 תכנית רב תחומית העוסקת בסיפור המכביה ובערכיה, כפי שבא לידי ביטוי בתכנים ונושאים בתכניות לימודים קיימות.
  • מב"ט -  1283 פרויקט מב"ט (למידת חקר באמצעות מודלים טכנולוגים) הוא פרויקט תלת שנתי ומשתלב במסגרת לימודי מדע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים בכיתות ז'-ט'. במסגרת הפרויקט מופעלת תכנית הוראה ייחודית מבוססת סביבת לגו.
  • אקומוזיאון: תוכנית חינוכית המשלבת את המוזיאון כסביבה לימודית ופדגוגית - "פדגוגיה ויזואלית". כיתות הלימוד פועלות במרחב פתוח סביב חלל מוזיאלי פעיל . בחלל זה הילדים מציגים לחבריהם את העבודות שהם יצרו עם פרשנות אישית לנושא מוגדר - עדות חיה לחשיבה יצירתית, לריבוי קולות, ליכולת ביטוי ולהבעה אישית. התוכנית משולבת בתוכני הלימוד, בהם ניתן דגש לייחודו של תלמיד. בי"ס ניסויי צמח, אשדוד

מטרה א: קידום למידה משמעותית ואיכותית: ידע, מיומנויות וערכים

יעד בית-ספרי

6 טיפוח תרבות של מצוינות לימודית, חברתית וערכית[ | עריכת קוד מקור]

تنمية ثقافة التميّز التعلّميّ، الاجتماعيّ والقِيَميّ

  • שיעור התלמידים המדווחים על מאמצי בית הספר לעידוד מוטיבציה וסקרנות בקרב התלמידים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש באסטרטגיות ללמידה עצמית, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש בפרקטיקות הוראה-למידה-הערכה איכותיות בבית הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור המורים המדווחים על מתן מענה מספק לצרכים הייחודיים של התלמידים המצטיינים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים הממוקמים ברבעון הגבוה בתוצאות מיצ"ב הישגים.
  • שיעור התלמידים המייצגים את בתי הספר בתחרויות בתחומי הספורט, המדע והאומנויות.
  • עד כמה מגֻוון מנעד התחומים והנושאים שבהם מתאפשר לתלמידים לבטא מצוינות?
  • באיזו מידה התרבות הבית ספרית מעודדת מיצוי ומצוינות ומאפשרת שיח בריא סביב הנושא?
  • האם המורים מיומנים בניהול שיח אישי עם תלמידים על חוזקות וחולשות?
  • מהן המסגרות הבית ספריות שבהן ניתן לתלמיד לבטא מצוינות?
  • האם יש הזדמנויות להוקרה של מצוינות תלמידים במגוון תחומים?
  • האם מצוינות מקבלת ביטוי גם בכלי ההערכה ובתעודה?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • להַבְנות מסגרות מגוונות לטיפוח מצוינות אקדמית וחברתית של תלמידים ומורים כחלק משגרת בית הספר (מסגרות לפיתוח תחומי עניין, להעשרת הרחבת הידע, הזדמנויות לפיתוח מיזמים ועוד).
  • לקבוע זמנים סדורים לשיח עם התלמידים על אודות החוזקות שלהם ועל אודות הדרכים לפתח אותן במסגרת הבית ספרית (שיח אישי בשעות הפרטניות, שיחות משוב תקופתיות על אודות יוזמות שהם מובילים בבית הספר).
  • ליזום פעילויות המאפשרות מצוינות ברמה הקבוצתית תוך הצגה והוקרה של התוצר המשותף.
  • לפעול באופן מותאם להעלאת רף הציפיות ולהצבת אתגרים ביחס להישגים הנדרשים בשכבת הגיל.
  • לאתר תלמידים מצטיינים ולהתאים עבורם אתגרים ומשימות במסגרת תוכנית "אמירים".
  • להוקיר יוזמות של מורים בתחומי עניין שונים ולאפשר להם לממש אותן ולהציג את התוצרים במרחבי בית הספר.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לזהות חוזקות של כל תלמיד בהיבטים מגוונים (בתחום הלימודי, בתחום החברתי, באומנויות, בספורט וכולי) ולתת מענה מותאם לצרכים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים.
  • להנחות את המורים והתלמידים ולפתח את יכולותיהם להוביל יוזמות אישיות בתחום הלימודי, החברתי והערכי ולממש את חוזקותיהם.
  • לעודד תלמידים ומורים לפתח ולהוביל יוזמות אישיות בתחום הלימודי, החברתי והערכי.
  • לשלב בתוכנית העבודה הבית ספרית והכיתתית יעדים לקידום מצוינות במגוון תחומים.
  • להוקיר את חוזקות התלמידים, את היוזמות החברתיות שהם מובילים ואת הישגיהם האקדמיים (באירועי הוקרה, בטקסים, בהתכנסויות בית ספריות, באירועים עם הורים והקהילה וכולי).

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • להכשיר את המורים לנהל שיח עם התלמידים על אודות החוזקות שלהם ועל אודות הדרכים לממש אותן בבית הספר או בקהילה.
  • להרחיב את בסיס הידע של הצוות החינוכי במודלים, בגישות ובמושגים, בתחום של טיפוח מצוינות והצטיינות בבית הספר בכלל ובכיתה ההטרוגנית בפרט.

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לפתח כלים מותאמים שבאמצעותם ניתן יהיה לסייע לתלמיד לאתר את נקודות החוזק ותחומי העניין שלו, תוך שיתוף ההורים.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לטפח בקרב התלמידים מודעות לחוזקות ולכישורים שלהם במגוון רחב של תחומים.
  • לשלב בתכנית האישית של התלמיד יעדים לקידום מצוינות וכישורים אישיים בתחומי חוזק ובתחומי עניין.
  • למסד תהליכי השתלבות של תלמידים מבית-ספר לחינוך מיוחד בקבוצות עניין והעצמה בבית-ספרם וכן בשיעורים עם בני גילם בבית-ספר רגיל. לשלב תלמידים מכיתת החינוך המיוחד בשיעור של כיתת החינוך הרגיל בשכבה.
  • לטפח תרבות של מעורבות תלמידים וחיזוק שייכות באמצעות תוכנית "הקהל למען ציון".
  • ליישם את התוכנית החינוכית "מתעודה לתהודה" ו"המסע אל התעודה" במסגרת "מעגלי חמד קהילה לומדת".
  • לקדם פיתוח מקצועי בקרב צוותי החינוך ללימוד ניהול שיח רגשי למיצוי סגולות התלמיד.
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • תוכנית עבודה בית ספרית, הכוללת מסגרות זמן לטיפוח מצוינות אקדמית וחברתית.
  • תוכניות אישיות וקבוצתיות לקידום מצוינות תלמידים בתחומים אקדמיים וחברתיים.
  • תוכניות, מיזמים ותחרויות, המקדמים למידה שיתופית, משחוק ותוצרי למידה מתוקשבים.
  • יוזמות של מורים ותלמידים, המדגימות מצוינות אקדמית וחברתית.
  • יישום תוכניות מצטיינים בבית הספר.
  • פיתוח מקצועי בית ספרי הממוקד במתן מענים לתלמידים מחוננים ומצטיינים בכיתתם הרגילה באמצעות הוראה דיפרנציאלית.
  • חינוך מיוחד: התייחסות לנושא קידום המצוינות ברמה האישית והקבוצתית בתוכנית העבודה.
  • תעשייה לצעירים - 996 בתכנית יחשפו התלמידים לתכנים מרתקים מתחום המדע, הטכנולוגיה והתעשייה ויתנסו בעולמות תוכן שונים.
  • הטייסת - 814 תכנית להובלת שינוי התנהגותי, חברתי-ערכי בקרב צעירים בישראל במטרה לטפח: מוטיבציה, מצוינות, אחריות, מנהיגות אישית ודימוי עצמי בקרב אוכלוסיות מוחלשות;
  • תכנית לאומית לרובוטיקה - 742 תכנית חשיפה לתחומי הטכנולוגיה דרך הרובוטיקה כנושא בינתחומי.
  • מקפצה 840 תכנית מקפצה הינה תכנית מערכתית לעבודה כוללת עם תלמידים במצבי סיכון במטרה להביאם להישגים ולצמצם התנהגויות סיכוניות.
  • אמירים - 675 תכנית בית ספרית לטיפוח תלמידים מצטיינים ולקידום תרבות של מצוינות בית ספרית.

צוות חינוכי[ | עריכת קוד מקור]

  • מאיצים בחינוך - 1280 תכנית "מאיצים בחינוך" פונה לעובדי הוראה יזמים במערכת החינוך.
  • מצוינות זה בDNA- שלנו: מערך כלים לזיהוי ולטיפוח חזקותיו האישיות של כל תלמיד על פי תפיסת הפסיכולוגיה החיובית, המוצר מבוסס על ההנחה כי ביסוס שפה בית ספרית של מצוינות ופיתוח מגוון רחב של קבוצות מצוינות, בהתאם לריבוי האינטליגנציות, יאפשר לכל תלמיד למצוא את המקום שבו כישוריו באים לידי מיצוי. בי"ס ניסויי גבים, באר שבע

מטרה ב: חינוך לערכים ברוח מגילת העצמאות

יעד בית-ספרי

7 חינוך לערכים יהודיים, דמוקרטיים, ציוניים וחברתיים תוך טיפוח זהות וערכי מורשת ייחודיים בתוך מרחב חיים משותף בחברה הישראלית[ | עריכת קוד מקור]

التربية للقيم اليهوديّة، الديموقراطيّة، الصهيونيّة والاجتماعيّة، وتعزيز هُويّة وقيم التراث الخاصّة، ضمن حيّز حياة مشترك داخل المجتمع الإسرائيليّ

  • שיעור התלמידים המדווחים על מאמצי בית הספר לקידום סובלנות כלפי האחר והשונה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים והמורים המדווחים על מאמצי בית הספר לעידוד למעורבות חברתית ואזרחית, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מעורבות או חשיפה לסוגי אלימות שונים במרחב הבית ספרי, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על אלימות דיגיטלית ברשתות החברתיות באינטרנט, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על עמדות חיוביות כלפי טיולים או סיורים מטעם בית הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • האם התוכנית החינוכית של בית הספר מביאה לידי ביטוי ערכים המופיעים בחזון, בתחומי הדעת ובאורח החיים הבית ספרי?
  • האם משולבים ערכים בהוראת תחומי הדעת, במרחבי הלמידה ובאורח החיים הבית ספרי (טיולים, הפסקות, טקסים, ימי שיא בחיבור לחגים ולימים מיוחדים, מפגשי הורים וקהילה וכולי)?
  • עד כמה הצוות החינוכי מוכשר ומיומן בניהול דיוני דילמה, בשיח המעורר חשיבה ביקורתית ובביצוע תהליכים רפלקטיביים?
  • עד כמה הצוות החינוכי מוכשר ומיומן ביצירת חיבורים בין ההיבטים הרגשיים להיבטים החברתיים ובביצוע תהליכים רפלקטיביים?
  • האם תלמידים מוערכים גם בתחום החברתי-ערכי? מהן העדויות לכך?
  • האם בבית הספר קיימת תוכנית מעורבות חברתית ערכית סדורה?
  • האם קיימות מסגרות לביטוי מעורבות חברתית וליוזמות?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לנהל שיח עם באי בית הספר והקהילה על אודות הערכים המנחים אותם ולעדכן בהתאם לכך את החזון, היעדים, תוכניות ההוראה ותוכנית הפעילות הבית ספרית.
  • לייצר מרחבי למידה המזמנים שיח, למידה והתנסות סביב ערכים בדגש על הערכים המנחים בחזון הבית ספרי ונורמות ההתנהגות הנגזרות מהם.
  • לציין ימי לוח רלוונטיים בהוראת תחומי הדעת ובאירועים בית ספריים (טקסים, מעגלי שיח ועוד).
  • לייצר מסגרות קבועות לשיח חברתי-ערכי ולבירור דילמות מוסריות בהן משתתפים באי בית הספר ומגזרים שונים בקהילה.
  • לעודד השתלבות תלמידים בתנועות נוער ובמסגרות המקדמות ערכים חברתיים.
  • לבנות תוכנית חברתית רב גילית המשלבת ערכים באורח החיים הבית ספרי.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לשלב ערכים בהוראת תחומי הדעת תוך דיון בסוגיות מחיי היומיום ויצירת הקשרים לידע הנלמד בתחום הדעת.
  • לעסוק בדילמות מוסריות-ערכיות בהלימה למאפייני הלומדים ולרלוונטיות לחייהם ולתרגם את המסקנות ליוזמות ולמעורבות חברתית בבית הספר ובקהילה.
  • לשלב במרחבי הלמידה תוצרים של תלמידים ומורים המשקפים את הערכים עליהם שוחחו בשיעורים ובהזדמנויות נוספות.
  • להעריך את מיומנויות התלמידים בהיבטים חברתיים-ערכיים ולתת לכך ביטוי בתעודות מחצית וסוף שנה.
  • לשלב סיורים, טיולים, ימי לוח, פעילויות תרבות ופעילויות חוץ-בית ספריות כמסגרות ללמידה ולהתנסות רגשית, חברתית וערכית.
  • ליישם את תוכנית "בשבילי הזיכרון" להנחלת זיכרון השואה.
  • להקצות שעות למקצוע תרבות יהודית-ישראלית במערכת השעות הכיתתית ולטפח שיח בנושא זהות יהודית-ישראלית בקרב קהילת בית הספר.
  • לציין את יום האחד במרס, "יום הדרוזי" באמצעות הקדשת זמן ללמידה על העדה הדרוזית ומורשתה, ועל מטרות חוק גיוס חובה לבני העדה הדרוזית.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • להרחיב את הידע המקצועי של כלל הצוות החינוכי בדגש על שילוב ערכים בהוראת תחומי הדעת ובראייה בית ספרית, בהובלת הרכז החברתי-ערכי.
  • לפתח בקרב הצוות החינוכי מיומנויות הנחיה ולאפשר לו להתנסות בכך במסגרות לשיח ערכי.
  • לקיים מפגשי פיתוח מקצועי מוסדי בתוכנית "בשבילי הזיכרון" (לבתי הספר שעדיין לא השלימו את ההכשרה בתוכנית).

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לטפח זהות ציונית דתית בתחומי הדעת ובפעילויות חינוכיות.
  • ליישם תוכנית "בשבילי הזיכרון" להנחלת זיכרון השואה.
  • הטמעת תוכנית "יש"י - יחד שבטי ישראל": פעילויות משותפות סביב לוח השנה.
  • ליישם את תוכנית "בשבילי הזיכרון" להנחלת זיכרון השואה - מותאמת למגזר החרדי.
  • שילוב היבטים ערכיים של נושאים הנלמדים בתוכניות ההוראה-למידה של תחומי הדעת תוך שימוש במודלים ובכלים שפותחו לצורך זה.
  • עיסוק בסוגיות ובדילמות מוסריות וחברתיות אזרחיות בשיעורי החינוך ובתחומי הדעת.
  • בתוכנית החינוכית-ערכית משולבים ימי לוח, הידועים לכלל באי בית הספר.
  • מרחבי הלמידה מזמנים שיח, למידה והתנסות בעקבות ערכים.
  • תוכנית "בשבילי הזיכרון" מיושמת הן בשבוע שבו חל יום הזיכרון לשואה ולגבורה והן במגוון הזדמנויות רלוונטיות.
  • הרכז החברתי-ערכי שותף בצוות ההנהלה ומוביל את מהלכי התכנון וההפעלה של התוכנית הבית ספרית.
  • מורשת יהדות אתיופיה -  2804 עוסקות בהיבטים חשובים של מורשת יהדות אתיופיה במטרה לקדם את ההכרה ביהדות זו ובתרבותה כחלק מהתרבות היהודית-ישראלית ולעודד קבלה והכלה כלפי הייחודיות והשונות במורשת
  • מפתח הל"ב לשעת חינוך - 783 (לחברה הערבית והבדואית - 786 לחברה הדרוזית- 787) תכנית חברתית ערכית ספיראלית לשעת חינוך המתמקדת בטיפוח ערכים מרכזיים והתנהגויות הנגזרות מהן
  • מפגשים מלב אל לב - 781 תכנית חברתית-ערכית המקדמת שיח רגשי-חברתי-ערכי במפגשי "מחנך-קבוצת תלמידים"
  • נעלה לירושלים -  790 תוכנית לחיזוק מורשת, תרבות ומסורת ישראל תוך עידוד הסיורים והטיולים בירושלים
  • כחול לבן - 2789 תוכנית בין תחומית שמטרתה העלאת המודעות בקרב התלמידים לחשיבות צריכת מוצרים ושירותים תוצרת "כחול לבן".
  • מסע צעיר מבראשית- בעקבות ערכי מפתח הל"ב - 779 תכנית פיילוט לביסוס התנהגות ערכית באמצעות סיפורי המקרא.
  • סוגיות של מגדר ושוויון מגדרי ביהדות ובתולדות ישראל - 2405 שש הצעות לנושאים שניתן להציף באמצעותן סוגיות של מגדר ושוויון בין המינים.
  • נשים שעשו היסטוריה - 791 תוכנית לחשיפה של סיפורי מורשת של גבורת נשים בהקשרים היסטוריים, תרבותיים, גיאוגרפיים ואישיים. התכנית פועלת לקידום ולמימוש שוויוניות מגדרית.
  • צרכנות נבונה - 733 תוכנית הוראה ממוקדת בנושא חוקים המובילים להתנהלות מושכלת בהקשר של צרכנות.
  • תוכנית אלי כהן - 2799 סיפור חייו ומותו של אלי כהן מתכתב עם סיפורה של מדינת ישראל ומשתלב עם סיפורי הגבורה והקרבת החיים למען קיומה וביטחונה.
  • תוכנית ירושלים - 2798 תוכנית מבוססת על מיפוי כל תכניות הלימודים בחטיבות הגיל, תוך דגש על ירושלים בכל אחד מתחומי הדעת. יישומה יבוא לידי ביטוי בתהליך לימודי ערכי ומתמשך בכל שכבות הגיל
  • מזקנים אתבונן - 795 תכנית לחיזוק הקשר הבין דורי בתהליכי למידת חקר ותיעוד מורשתם של האזרחים הוותיקים בכלים דיגיטליים, בתהליכי למידת חקר.

חינוך מיוחד[ | עריכת קוד מקור]

חמ"ד[ | עריכת קוד מקור]

חרדי[ | עריכת קוד מקור]

מגזר ערבי:

מפתח הל"ב במשפחה, תכנית לשיתוף הורים בלמידה ובהתנסות חברתית ערכית مفتاح القلب في العائلة

שגרירי מפתח הל"ב, תכנית חברתית-ערכית לטיפוח מעורבות חברתית سفراء مفتاح القلب

חומרי עזר רלוונטיים לעבודת רכז החינוך החברתי وسائل مساعدة لمركّز التربية الاجتماعيّة

פעילויות בזיקה לערך החודשי במסגרת תכנית מפתח הלב فعّاليّات القيم الشهريّة لبرنامج مفتاح القلب

מפגשים מלב אל לב תכנית חברתית-ערכית מיועדת למחנכי כיתות א'-ו' لقاءات من القلب إلى القلب

תכנית מנהיגות מובילה להתנסות מעשית באורח חיים דמוקרטי ובתפקידי מנהיגות בבית הספר القيادة الرائدة

מטרה ב: חינוך לערכים ברוח מגילת העצמאות

יעד בית-ספרי

8 חינוך למעורבות חברתית ברמה האישית, הקבוצתית והבית-ספרית[ | עריכת קוד מקור]

التربية للمشاركة الاجتماعيّة على المستوى الشخصيّ، والجماعيّ والمدرسيّ

  • שיעור התלמידים והמורים המדווחים על מאמצי בית הספר לעידוד למעורבות חברתית ואזרחית, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על השתתפות ופעילות חברתית-אזרחית, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים ותלמידים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מאמצי בית הספר לעידוד מוטיבציה וסקרנות בקרב התלמידים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית. 
  • עד כמה מערך המעורבות החברתית מובנה בבית הספר ומותאם לצורכי התלמידים והקהילה?
  • מהי רמת הידע המקצועי של הצוות החינוכי ותחושת המסוגלות שלו בהנחיית התלמידים במעורבות חברתית ובביצוע תהליכים רפלקטיביים?
  • עד כמה תהליכי המעורבות משולבים בהוויה הבית ספרית? האם מוקצה די זמן לרפלקציה?
  • האם בית הספר מקדם חיבור בין תחומי הדעת למעורבות החברתית?
  • באיזו מידה מקצה בית הספר זמן ומקום להנחיית מורים ותלמידים בהובלת הרכז החברתי-ערכי או רכז מעורבות? עד כמה הרכז עושה שימוש בידע ובכלים עדכניים שרכש במסגרות הפיתוח המקצועי במחוז?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • להקצות מסגרות זמן לתכנון, ליישום ולהערכת יוזמות ומעורבות חברתית ברמת התלמיד, ברמת הכיתה וברמת בית הספר (החל מכיתה א).
  • למנות רכז לחינוך חברתי ערכי בעל תעודה ו/או המתמקצע בתחום.
  • לקבוע מועדים קבועים שבהם הרכז החברתי-ערכי ינחה את הצוות החינוכי בפיתוח יוזמות ומעורבות בבית הספר ובקהילה.
  • למסד מסגרות להוקרה ולהערכת תלמידים, מורים והורים מעורבים חברתית (בטקסים, בימי שיא בקהילה ועוד).

הוראה- למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לנהל שיח ולמידה סביב דילמות וסוגיות, הקשורות למעורבות חברתית, במסגרות זמן קבועות ובזיקה לסילבוס חשוון/אוקטובר.
  • להפעיל יוזמות של מעורבות חברתית, בהתבסס על מיפוי ואיתור של צרכים, בשיתוף מורים, הורים ותלמידים ובהובלת הרכז החברתי-ערכי.
  • להכשיר את התלמידים לגלות מעורבות וללוות אותם בתכנון, ביישום, ברפלקציה, בהערכה ובמשוב.
  • להעריך כל תלמיד על תפקודו כמעורב חברתית בתעודת מחצית וסוף שנה (בדגש על אחריות, התמדה, יוזמה, אכפתיות, יכולת תכנון וביצוע).
  • להציג במרחבי למידה פיזיים ווירטואליים יוזמות של מעורבות חברתית, תוך מתן ביטוי לתהליך ולתוצר.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • לקיים מפגשי מליאות חדר מורים קבועים בהנחיית הרכז החברתי-ערכי בנושאי ידע ומיומנויות הנדרשים במעורבות החברתית; יזמות חברתית (מאיתור צרכים להפקת מיזם); הערכה, רפלקציה ומשוב; כלים יישומיים להנחיית התלמידים וההורים המעורבים חברתית.  

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לקיים שיח בקרב מורים, תלמידים והורים בנושא מקומו של התלמיד עם הצרכים המיוחדים כשותף פעיל ותורם בבית הספר ובקהילה.
  • לקיים שיח עם גורמים בקהילה על אודות יכולתם של תלמידים עם מוגבלות לתרום לזולת.      

הוראה- למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לקיים מפגשי תלמידים מהחינוך המיוחד ומהחינוך הרגיל תוך תכנון הזדמנויות לנתינה הדדית ולתרומה משותפת למען הקהילה.
  • להבנות ולהפעיל קבוצות מנהיגות תלמידים ותכניות מעורבות ברוח חזון החמ"ד.    
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • התלמידים והמורים יוזמים ומעורבים חברתית במגוון מסגרות ולאורך זמן, בשלבי התכנון, הביצוע, הרפלקציה, ההערכה והמשוב.
  • התלמידים המעורבים חברתית מקבלים ליווי והנחיה העוסקים בהתפתחותם הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית, ומוערכים במגוון ערוצים.
  • המורים מדווחים על תחושת מסוגלות בהנחיית התלמידים במסגרות למעורבות חברתית.
  • במרחבי הלמידה מוצגים תהליכים ותוצרים המשקפים יוזמות של מורים, הורים ותלמידים, המעורבים חברתית.
  • קיים תיעוד של מהלכי המעורבות החברתית ותוצריה והוא משמש ללמידה ולהתפתחות.
  • רכז חברתי-ערכי בעל תעודת רכז, המתמקצע בתחום ומשתמש בידע ובכלים העדכניים לקידום המעורבות החברתית (באמצעות מפגשי מליאה, צפיית עמיתים, הדגמה ועוד).
  • חינוך מיוחד: יוזמות של מעורבות חברתית בשיתוף תלמידים מהחינוך הרגיל ומהחינוך המיוחד.
  • מפגשים בגובה העיניים - 780תכנית חברתית-ערכית המזמנת את התלמידים לחשוף בפני חבריהם לכיתה חלומות, כישרונות וחוזקות תוך התמקדות במסר ערכי.
  • שגרירי מפתח הל"ב - 796 תכנית המאפשרת לתלמידים ליזום פעילות חברתית-ערכית ברמה בית-ספרית וקהילתית תוך יישום ההתנהגויות הנגזרות מערכי מפתח הל"ב. במסגרת התכנית משמשים התלמידים כ"שגרירי מפתח הל"ב".
  • תפקיד לכל תלמיד- 2819 תכנית חברתית-ערכית, המזמנת לתלמידים התנסות במילוי תפקיד, בהלימה לנטיות לבם, להעדפותיהם ולתחומים בהם הם מגלים עניין. וזאת, תוך התחשבות בהתפתחותם הקוגניטיבית, החברתית והרגשית שלהם.
  • יזמות זה בידיים שלנו - 2820 תכנית ליזמות חברתית-ערכית, המזמנת לתלמידים התנסות בתהליך יזמי שלם, על-פי שלבים מובנים ובחתירה ליצירת מוצר חדשני בתחום החברתי-ערכי.
  • בלב העניין - 2822 תכנית חברתית-ערכית לטיפוח מעורבות חברתית בהקשרים אקטואליים. התכנית מזמנת ללומדים מפגש עם מתנדב מבוגר.
  • מפתח הל"ב לשעת חינוך - 783 (לחברה הערבית והבדואית - 786 לחברה הדרוזית- 787) תכנית חברתית ערכית ספיראלית לשעת חינוך המתמקדת בטיפוח ערכים מרכזיים והתנהגויות הנגזרות מהן.
  • מפגשים מלב אל לב - 781 תכנית חברתית-ערכית המקדמת מעורבות חברתית בקבוצה.
  • כולנו גיבורי אל- 2859 הערכה מכוונת ליישום כהתערבות כיתתית במסגרת תכנית "כישורי חיים". התערבות המעודדת תלמידים לפעול למען תלמידים ולהיות "גיבורי אל".
  • עמיתים ומשפיעים - 846 תכנית להכשרת תלמידים כעמיתים מנהיגי דעה בנושאי טבק, אלכוהול וסמים ומאפשרת העצמה וחיזוק המנהיגות הצעירה תוך פיתוח אחריות אישית והדדית שתחזק אותם כ"שומרי סף" וכמקדמים אווירה חברתית של אורח חיים בריא.

חינוך מיוחד[ | עריכת קוד מקור]

חמ״ד[ | עריכת קוד מקור]

חרדי[ | עריכת קוד מקור]

מגזר ערבי:

מפתח הלב במשפחה, תכנית לשיתוף הורים בלמידה ובהתנסות חברתית ערכית مفتاح القلب في العائلة

שגרירי מפתח הלב, תכנית חברתית-ערכית לטיפוח מעורבות חברתית سفراء مفتاح القلب

חומרי עזר רלוונטיים לעבודת רכז החינוך החברתי وسائل مساعدة لمركّز التربية الاجتماعيّة

פעילויות בזיקה לערך החודשי במסגרת תכנית מפתח הלב فعّاليّات القيم الشهريّة لبرنامج مفتاح القلب

מפגשים מלב אל לב תכנית חברתית-ערכית מיועדת למחנכי כיתות א'-ו' لقاءات من القلب إلى القلب

תכנית מנהיגות מובילה להתנסות מעשית באורח חיים דמוקרטי ובתפקידי מנהיגות בבית הספר القيادة الرائدة

  • פדגוגיה של קיימות: תוכנית חינוכית ערכית במסגרתה הסביבה והקהילה הופכות לחלק מתהליך ההוראה-למידה. התלמידים רוכשים ידע ומיומנות אוריינית בתחומי הקיימות החברתית והסביבתית, פועלים לאורם של ערכי התנדבות, אחריות, מעורבות, מחויבות ואכפתיות, ומחזקים חשיבה ביקורתית, נקיטת עמדה וצדק חברתי. בי"ס ניסויי אפק, ראש העין
  • עושים שינוי: התנסות במחקר פעולה כאמצעי להעצמה אישית והעמקת המעורבות החברתית, בתהליך אפקטיבי שיטתי ומעשי המאפשר תרגום שאיפות מופשטות למטרות ולפעולות תוך פיתוח חשיבה ביקורתית, יכולת ניתוח ומיומנויות הנדרשות לעבודה בקבוצה. בי"ס ניסויי נווה במדבר, קיבוץ חצרים

מטרה ב: חינוך לערכים ברוח מגילת העצמאות

יעד בית-ספרי

9 קידום אקלים מיטבי לחיזוק החוסן[ | עריכת קוד מקור]

تطوير مُناخ مدرسيّ مثاليّ لتقوية الحصانة الذاتيّة

  • שיעור התלמידים המדווחים על יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים ותלמידים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על העדר תחושת מוגנות, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מעורבות או על חשיפה לסוגי אלימות שונים במרחב הבית ספרי, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על אלימות דיגיטלית ברשתות החברתיות באינטרנט, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • אילו היבטים של אקלים וצמצום אלימות דורשים שיפור על סמך נתוני המיצ"ב? (לדוגמה התייחסות למדדי אלימות שבהם הממצאים גבוהים או מדדי קרבה ואכפתיות שבהם הממצאים נמוכים וכן היבטים של אקלים צוות וכולי).
  • האם נבנתה תוכנית פעולה בעקבות הממצאים?
  • באיזו מידה מתנהל שיח בית ספרי על אודות סוגיית האקלים הבית ספרי, בקרב הצוות החינוכי, התלמידים וההורים?
  • האם ובאיזו מידה תוכניות שיפור אקלים מקבלות ביטוי בתוכניות עבודה בית ספריות וכיתתיות?
  • עד כמה הצוות מחויב לשיפור האקלים? ומהן הדרכים שבהן הוא מביא לידי ביטוי את מחויבותו?
  • מה מידת המסוגלות והמיומנות של הצוות החינוכי לעשות שימוש במנעד תגובות חינוכיות, משמעתיות וטיפוליות מותאמות כדי להתמודד עם בעיות משמעת, בעיות התנהגות והתנהגויות סיכון נוספות?
  • באיזו מידה התלמידים מעורבים בבנייה ובהפעלה של תוכנית לקידום אקלים?
  • באיזו מידה מנהל בית הספר וצוותו יוזמים תהליך מתוכנן ועקבי של שותפות עם ההורים?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • למפות ולאבחן באמצעות מגוון כלים: שאלון מיצ"ב אקלים, שאלון אח"מ תלמידים, שאלון אח"מ צוות ובעזרת קבוצות מיקוד את תמונת המצב הבית-ספרית בנושאי אקלים.
  • לזהות ולאבחן מוקדי כוח סביב עוצמות והזדמנויות לצד מוקדים לשיפור ושינוי.
  • לבנות ולהפעיל את "התכנית המערכתית לקידום אקלים מיטבי וצמצום אלימות" במרחבי החיים השונים הפיזי והווירטואלי.
  • למסד שגרות ומנגנונים המאפשרים ליווי לצוות בתחומי האקלים ומניעת אלימות (לדוגמה, קביעת זמן ומקום למפגשי צוות קבועים ללמידה, תמיכה וליווי למורים המלווים תלמידים עם קשיי התנהגות ועוד).
  • למסד שגרות ומנגנונים לקידום ולשיפור האקלים שאותם יפעיל הצוות החינוכי עם תלמידים ברמה האישית, הכיתתית, השכבתית והבית ספרית (לדוגמה: קביעת זמן ומקום לדיאלוג ושיח בין מורים לתלמידים, הפסקה פעילה, שינויי במבנה ומועדי ההפסקות, השגחה בהפסקות, ועוד)
  • למסד סדירויות המאפשרות קיום שיח רגשי-חברתי אישי וקבוצתי מתמשך וקבוע של מורים עם תלמידים.
  • להעניק ליווי ותמיכה לצוות החינוכי בשגרה ובעיתות משבר.

הוראה למידה הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לעסוק בלמידה חברתית ערכית ולקדם שיח רגשי במסגרת שיעורי "כישורי חיים" ו"מפתח הל"ב".
  • לפתוח באופן משמעותי וחווייתי את יום הלימודים במטרה להשפיע על האקלים ועל האווירה בבית הספר במהלך היום (תכנית שיר של יום).

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • לבסס ידע ושימוש בכלים ייעודיים בקרב הצוות החינוכי להפעלת התוכנית המערכתית לקידום אקלים מיטבי וצמצום אלימות על ידי היועץ או הפסיכולוג.
  • לבסס ידע וכלים בקרב הצוות החינוכי לקידום שותפות חינוכית עם הורים וניהול קונפליקטים.
  • ליווי הצוות החינוכי והכשרתו להפעיל מנעד תגובות חינוכיות לאירועי משמעת, אלימות והתנהגויות סיכון.

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • למפות צרכים ומענים בהקשר לאקלים הבית ספרי תוך שימת דגש על קידום תחושת המוגנות של התלמידים והצוות.
  • לגבש תוכניות ונהלים לצורך מתן מענים לתלמידים עם התנהגות מאתגרת.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לפתח מיומנויות וערכים בתחומים כגון: שליטה עצמית, ויסות רגשי וחשיבה חיובית בקרב כלל התלמידים.
  • יצירה וחיזוק של מסגרות מנהיגות תלמידים – "הקהל למען ציון" - לטיפוח תחושת שייכות ואחריות.
  • יצירה וחיזוק שגרות עבודה ושיתופי פעולה עם הורים - העמקת תוכנית "במ"ה - בית מדרש הורים".
  • פיתוח תוכנית "בית חמד נאה" - לסביבה פיזית היוצרת הנעה ללמידה ושייכות.
  • לפתוח באופן משמעותי וחווייתי את יום הלימודים במטרה להשפיע על האקלים ועל האווירה בבית הספר (תוכנית "אשירה").
  • מבנים ושגרות קבועות, המיועדות לקידום האקלים ולשותפות חינוכית: בצוות הניהול, בצוות המורים ובשיח עם תלמידים והורים.
  • תלמידים מעורבים בעשייה הבית ספרית לקידום האקלים.
  • תקנון שנבנה בשיתוף הורים ותלמידים, הידוע לכלל באי בית הספר והמתעצב באופן שוטף.
  • בית הספר מטפל באירועי אלימות וסיכון במידתיות ובהוגנות. לדוגמה, מגיב משמעתית לכל ילד בהתאם למצבו ולמעורבותו באירוע.
  • בבית הספר יש שיח רגשי, חברתי וערכי.
  • הצוות החינוכי מוכשר בתחום הפסיכו-פדגוגיה: היבטים רגשיים בתהליכי הוראה-למידה.
  • קיים מענה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים: קשיי משמעת, קשיי התנהגות ועוד.
  • הסביבה הפיזית בטוחה ואסתטית.
  • התוכנית המערכתית לקידום אקלים מיטבי וצמצום אלימות 662 בתוך אתר שפ"ינט
  • כישורי חיים - 2861 ערכים מובנים ליסודי במגוון נושאים ומצבים, בהם מתנסים התלמידים תוך פיתוח כישורים אישיים ובין אישיים
  • תלמידים למען תלמידים כולנו גיבורי אל - 2859 הערכה מכוונת ליישום כהתערבות כיתתית במסגרת תכנית "כישורי חיים". התערבות המעודדת תלמידים לפעול למען תלמידים ולהיות "גיבורי אל".
  • מקום לכולם - 839 תכנית להגברת החוסן בהתמודדות עם דחייה חברתית בין בני הגיל.
  • אל תלעגו לי - 805 תכנית מערכתית למניעת הצקה ואלימות באמצעות יצירת סביבה אכפתית ומתחשבת.
  • מפתח הל"ב לשעת חינוך - 783 (לחברה הערבית והבדואית - 786 לחברה הדרוזית- 787) תכנית חברתית ערכית ספיראלית לשעת חינוך המתמקדת בטיפוח ערכים מרכזיים והתנהגויות הנגזרות מהן.
  • תשמרו את הכוח למשהו טוב - 802 תכנית חברתית-ערכית למניעת אלימות ולבניית הסכמות.
  • מפגשים מלב אל לב - 781 תכנית חברתית-ערכית המקדמת שיח רגשי-חברתי-ערכי במפגשי "מחנך-קבוצת תלמידים".
  • הטייסת - 814 תכנית להובלת שינוי התנהגותי, חברתי-ערכי בקרב צעירים בישראל במטרה לטפח: מוטיבציה, מצוינות, אחריות, מנהיגות אישית ודימוי עצמי בקרב אוכלוסיות מוחלשות;
  • קש"ר - 2860 בערכה תמצאו תשובות לשאלות מורכבות בנושאים רבים ומגוונים הנמצאים בויכוח וקונפליקט ברמת היחיד, הכיתה, בבתי הספר, הקהילות והחברה הישראלית
  • עבודה קבוצתית במודל עוצמה שליטה עצמית וחשיבה חיובית לתלמידים עם בעיות התנהגות - 844 תכנית טיפולית המקנה מיומנויות שליטה עצמית וחשיבה חיובית. התכנית מיועדת לתלמידים עם בעיות התנהגות ומבוססת על מודל לשליטה עצמית. יש לפנות למפקח על הייעוץ במחוז.
  • מטיב"ה מערך טיפולי לתלמידים עם בעיות התנהגות - 834 תכנית המספקת מערך טיפולי לתלמידים מאותרים עם בעיות התנהגות קשות (אך לא עם מופרעות רגשית). יש לפנות למנהל השפ"ח ברשות.
  • חיים ברשת -2879 תכנית חינוכית ערכית הפועלת לקידום התנהגות מיטיבה, נבונה ובטוחה ברשת האינטרנט בקרב תלמידים, מורים, הורים וגורמים בקהילה.

  חוזר מנכ''ל תשעג/8, כ"ג בניסן התשע"ג, 03 באפריל 2013

חינוך מיוחד[ | עריכת קוד מקור]


חמ"ד[ | עריכת קוד מקור]

מגזר ערבי:

מגדר ושוויון בין המינים בחינוך التربية للمساواة بين الجنسين

תכנית ההכלה: שילוב הלומדים וקידומם במוסדות החינוך תוך הרחבת יכולת הכלתם ומתן מענים מגוונים الاحتواء

צרכנות מושכלת, פעילויות להקניית הרגלי צריכה מושכלים الاستهلاك الحكيم

לגעת מבעד לשריון תכנית בנושא הפרעת קשב וריכוז لمس من خلال الدرع

דיבור בציבור לפיתוח מיומנויות תלמידים בהצגה ובדיבור מול קהל الكلام للأنام

מטרה ב: חינוך לערכים ברוח מגילת העצמאות

יעד בית-ספרי

10 טיפוח סובלנות וכשירות תרבותית כבסיס לחיים משותפים בחברה רב תרבותית[ | עריכת קוד מקור]

تنمية التسامح والكفايات الثقافيّة الحضاريّة كأساس للتعايش المشترك في المجتمع متعدّد الثقافات

  • שיעור התלמידים והמורים המדווחים על מאמצי בית הספר לקידום סובלנות כלפי האחר והשונה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מעורבות או חשיפה לסוגי אלימות שונים במרחב הבית ספרי, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על אלימות דיגיטלית ברשתות החברתיות באינטרנט, דיווחי תלמידים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על היעדר תחושת מוגנות, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • באיזו מידה מזדמנת לתלמידים האפשרות להיחשף בצורה מונחית לתרבויות שונות בתוך קהילת בית הספר, או לקהילות אחרות?
  • באיזו מידה הצוות והתלמידים בעלי מודעות להבדלים תרבותיים, המשפיעים על ערכים, על תפיסות והתנהגויות?
  • מהן ההזדמנויות שבית הספר יצר לקידום מפגשים בין אוכלוסיות מגוונות?
  • כיצד בית הספר מכשיר את תלמידיו להתמודדות עם עמדות מגוונות?
  • עד כמה חושף בית הספר את תלמידיו לדילמות ולאתגרים הנוגעים לסוגיות הנדונות?
  • עד כמה הרכב קהילת הבאים בשערי בית הספר מגוונת ועד כמה ניתנת התייחסות לנושא זה?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • למסד מסגרות המעודדות ומאפשרות היכרות וקידום הסובלנות באמצעות מפגשים לשיח בנושא רב-תרבותיות בקהילת בית הספר ובחברה הישראלית.
  • לשלב בתוכנית העבודה הבית ספרית פעילויות המקדמות רב-תרבויות בתחומי הדעת, בשעת חינוך ובפעילות הפנאי.
  • לתת ביטוי בסביבות הלמידה לרכיבי הכשירות התרבותית.
  • לתרגם או לתווך עבור תלמידים והוריהם שהשפה העברית אינה שגורה בפיהם, חוזרים, הודעות ומסמכים חשובים. 

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לנהל שיח בנושא התפיסה הרב-תרבותית תוך היכרות עם מאפייני תרבויות בקרב קהילת הלומדים בבית הספר ובחברה הישראלית, לעידוד ההכלה.
  • לכבד ולאפשר שימור של תרבויות המוצא ושפות האם כבסיס להעצמת הפרט והחברה.
  • לקדם מיזמים שיתופיים בין בתי ספר בדגש על רב-תרבותיות.
  • לזמן טקסטים לימודיים וספרותיים בנושא רב-תרבותיות וסובלנות ולקיים שיח בעקבות הקריאה.
  • לציין ימי לוח של המגזרים השונים בהתאם לאוכלוסיית באי בית הספר.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • להכשיר את הצוות החינוכי בנושא הכשירות התרבותית ומניעת גזענות.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • להכיר ולחוות את המגוון המגזרי והעדתי בתוך בתי הספר לחינוך מיוחד ובמרכזים החינוכיים בבתי החולים, כהזדמנות ללמידה ולהתנסות בערכים רב-תרבותיים.
  • להטמיע את התוכנית "יש"י – יחד שבטי ישראל", בהלימה לאבני הדרך של החמ"ד.
  • אין משימות מומלצות ליעד זה.
  • פעילויות מגוונות, הנותנות ביטוי לשונות הרב-תרבותית בכל תחומי החיים של בית הספר.
  • שילוב ימי חג ומועד בלוח הפעילות הבית ספרי.
  • פעולות להתמודדות עם שיח שנוי במחלוקת.
  • פעולות לחיזוק ולטיפוח זהות ייחודית ואישית.
  • מסמכים, חוזרים והודעות מתורגמים עבור הורים ותלמידים שאינם דוברי עברית.
  • חינוך מיוחד: התייחסות להיבטים עדתיים ומגזריים בהתאם לאוכלוסיית בית הספר, ברמת הצוות וברמת התלמידים.
  • כשירות תרבותית 861 - תכנית המכשירה את צוותי החינוך לאתר תלמידים אשר נוטים להתנהגויות אנטי סוציאליות מתוך אובדן זהות או הטמעת זהות כתוצאה מתהליכי ההגירה. הכלים הפסיכו-חינוכיים נשענים על גישות אינטר-סובייקטיביות ורב תרבותיות המאפשרות לפגוש בתלמידים העולים מתוך כבוד לכלל התרבויות ומהתפיסה שהריבוי יוצר עושר תרבותי.
  • מורשת יהדות אתיופיה - 2804 עוסקת בהיבטים חשובים של מורשת יהדות אתיופיה במטרה לקדם את ההכרה ביהדות זו ובתרבותה כחלק מהתרבות היהודית-ישראלית ולעודד קבלה והכלה כלפי הייחודיות והשונות במורשתה.
  • קש"ר - 2860 קשב ושיח רב תרבותי - שיח מוגן בנושאים קונפליקטואליים.
  • Schools Onlion - ׳ 1044 - התכנית פועלת על מנת לקיים למידה משותפת של נושא מסוים עם אוכלוסייה ממגזר אחר או מרוחקת כאשר המחשב מהווה פלטפורמה לשיתופיות וליצירת קשר.
  • חינוך משלב לסובלנות: המוסד החינוכי כבית יוצר לשיח דיאלוגי המאפשר הגדרה רחבה של הזהות היהודית האישית תוך היכרות והתנסות במנהגי הזרמים השונים. בי"ס ניסויי מעיינות, כפר אדומים.

מטרה ג: קידום שוויון הזדמנויות ומיצוי הפוטנציאל

יעד בית-ספרי

11 הכלת תלמידים על כל הרצף ההתנהגותי והלימודי למיצוי הפוטנציאל[ | עריכת קוד מקור]

احتواء التلاميذ على الصعيد السلوكيّ والتعلّميّ من أجل تحقيق القدرات الكامنة

  • התמדה בבית הספר.
  • אחוז נשירה מבית הספר.
  • שיעור התלמידים המדווחים על יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים ותלמידים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מאמצי בית הספר לקידום סובלנות כלפי האחר והשונה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על היעדר תחושת מוגנות, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • עד כמה המחנכים בבית הספר תופסים את עצמם כמתכללים את תהליך המיפוי והאיתור של צורכי התלמידים?
  • עד כמה צוות בית הספר מגבש ומתווה ערוצי פעולה לקיום שיח מעצים עם תלמידיו?
  • עד כמה המורים חשים מסוגלים לנהל תהליכי הוראה-למידה התואמים לצורכי הפרט בכיתה הטרוגנית?
  • עד כמה המורים מכירים ויודעים להשתמש בפרקטיקות הוראה איכותיות לקידום תלמידים על כל הרצף?
  • האם ובאיזה אופן מתקיימות מסגרות פדגוגיות, ניהוליות, חברתיות למתן מענה דיפרנציאלי לכלל התלמידים על פני הרצף?
  • האם התלמידים רואים במורים כתובת לפנייה כאשר הם זקוקים לעזרה?
  • באיזו מידה יש התייחסות להיבטים רגשיים וחברתיים בתוכנית האישית והכיתתית לתלמידים?
  • עד כמה מכירים המורים את נושא המחונן בכיתתו?
  • עד כמה מכירים המורים דרכים להתמודדות עם ילדים ונוער בסיכון?
  • עד כמה מכירים המורים מתודות לקידום ולשילוב תלמידים עולים?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לבסס את תפקיד המחנך הכולל בדגש על קידום קשרי מורה-תלמיד והעמקת המיומנויות הפסיכו-פדגוגיות.
  • להבנות מסגרות לימודיות ארגוניות וחברתיות, המאפשרות להכיל תלמידים שונים בעלי מגוון יכולות לימודיות, חברתיות והתנהגותיות בבית הספר.
  • למנות ולהכשיר רכז השתלבות שיסייע בקידום יכולות המורים לתת מענה לתלמידים על צורכיהם השונים.
  • לשלב בתוכנית העבודה הבית ספרית מענים מדויקים לכלל התלמידים, בדגש על תלמידים בעלי קשיים ובעלי צרכים מיוחדים.
  • לשלב כלי הערכה ומיפוי התנהגותיים ולימודיים בכתיבת תוכנית עבודה אישית וכיתתית ובשיתוף עם ההורים והתלמידים
  • למסד מפגשים קבועים של הצוות הרב-מקצועי להיוועצות, לבנייה ולבחינת התוכניות האישיות, הכיתתיות ותוכנית הבית ספרית.
  • לקבוע זמנים סדורים לשיתוף הורי התלמידים בתכנון התוכנית האישית של ילדיהם וביישומה תוך היוועצות מתמדת.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • למפות ברמה בית ספרית, כיתתית ואישית את החוזקות של התלמידים ואת חולשותיהם בהיבטים לימודיים, חברתיים ורגשיים, כשלב בבניית תוכניות מתאימות.
  • להפעיל תוכניות הנותנות מענה לצרכים של תלמידים, צוות והורים תוך איתור משאבים ואיגומם בשיתוף עם גורמי קהילה (יצירת רצף חינוכי מעבר לשעות הלימודים).
  • לגבש תוכניות עבודה אישיות וכיתתיות בהתבסס על מיפויים הוליסטיים ופרטניים.
  • לקדם את המענה לפרט בכיתה ההטרוגנית באמצעות פיתוח יחידות הוראה-למידה המפרטות סביבות למידה המקדמות מענה לפרט, שיטות הוראה, ארגון לומדים וזמן.
  • להקים סביבות ופינות עבודה מותאמות לתחומי העניין ולרמות השונות של הלומדים.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • להעמיק את הידע המקצועי של הצוות החינוכי בבניית תוכניות יישומיות המקדמות מתן מענה לפרט.
  • לפתח ולבסס ידע וכלים פסיכו-פדגוגיים, המכוונים להענקת מענים דיפרנציאליים מותאמים לצורכי הפרט בכיתה ומחוצה לה.
  • לקיים השתלמות בית ספרית בנושא הוראה מותאמת פרט בכיתה ההטרוגנית בדגש על ביסוס תפיסת עולם, מתן כלים פסיכו-פדגוגיים מתאימים, למידה דרך סימולציות וניתוחי מקרה. 

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • למסד שיח בין צוותים מהחינוך הרגיל ומהחינוך המיוחד המלמדים בבית הספר, לשם יצירת שפה משותפת ומתן מענה מותאם לצרכים של מגוון הלומדים.
  • לקדם קשר בין המרכז החינוכי בבית החולים שבו שוהה התלמיד בעת מחלה ממושכת (על פי ההגדרה בחוק חינוך חינם לילדים חולים) לבין בית הספר בו למד בקהילה.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • להתייחס באופן מכבד לגילו הכרונולוגי של הלומד בפעילויות השונות ובתקשורת שוטפת, תוך התאמת תכנים, כלי הערכה וחומרי למידה לרמת התפקוד שלו.
  • לתכנן רצף רב-שנתי בהוראת תחומי הדעת, כך שתתאפשר התקדמות בתכנים בהתאם לשכבת הגיל, תוך עקיפת פערי ידע ופערים במיומנויות היסוד.
  • לבנות תוכנית אישית לכל תלמיד הזכאי לשירותי חינוך מיוחד, תוך שילוב תמיכות מסוג הוראה וטיפול.
  • ללמד בהלימה מרבית לתוכניות הלימודים בחינוך הרגיל, תוך ביצוע התאמות ושינויים ותכנון חלופות, בהתאם לפער בין תפקוד התלמיד לתפקוד המצופה בשכבת הגיל.
  • להנגיש תהליכים לימודיים, חברתיים ואחרים באמצעי טכנולוגיה מסייעת, תוך הפעלת שיקול דעת באשר לנחיצות האמצעי והתאמתו לצורכי התלמיד.
  • פיתוח דרכי הוראה מגוונות ברוח "לב לדעת" לקידום הוראה פרסונלית ולמיצוי סגולות התלמיד.       
  • התאמת דרכי הוראה ללמידה לאוכלוסיית העולים החדשים בחמ"ד.
  • להטמיע את תוכנית "מתעודה לתהודה", המחזקת למידה אישית מותאמת יכולות והתפתחות אישית.
  • לשלב את רכז ההשתלבות בישיבות צוות שיסייע בקידום יכולות המורים לתת לתלמידים מענה על צורכיהם השונים.
  • תוכניות עבודה הכוללות התייחסות לרצפים השונים ולשונות התלמידים.
  • מסגרות ייחודיות לקידום תלמידים: תלמיד בחינוך המיוחד, המחונן, העולה החדש, הילד בסיכון, התלמיד המתקשה וכולי.
  • חינוך מיוחד: מגוון כלים וערוצים לקיום תקשורת שוטפת עם הורי התלמידים.
  • חינוך מיוחד: מעורבות של הורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים בהנהגה הבית ספרית.

חינוך מיוחד[ | עריכת קוד מקור]

חמ"ד[ | עריכת קוד מקור]

מגזר ערבי:

תכנית ההכלה: שילוב הלומדים וקידומם במוסדות החינוך תוך הרחבת יכולת הכלתם ומתן מענים מגוונים الاحتواء

לגעת מבעד לשריון תכנית בנושא הפרעת קשב וריכוז لمس من خلال الدرع

תוכניות תוספתיות כתוספת לתכנית הלימודים בתחום הלימודי או החברתי برامج إضافيّة

דיבור בציבור לפיתוח מיומנויות תלמידים בהצגה ובדיבור מול קהל الكلام للأنام

  • שמינייה בשביל כל אחד: הלמידה ב"חברותא" היא מתודה של למידה שיתופית. במסגרתה נוצרת מסגרת חברתית/לימודית - "השמינייה". השמינייה מהווה את קבוצת השייכות הראשית של התלמיד. השמינייה המגובשת לא משאירה אף ילד בצל; כל ילד מרגיש שרואים אותו במסגרת תומכת ומוגנת. תפיסת המצוינות אצל התלמידים עוברת שינוי והם שואפים להצלחה קבוצתית ולא רק אישית. בי"ס ניסויי יובלים, באר שבע
  • חינוך מכיל: למידה משותפת עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים מכינה את הילדים לחיים בעולם רב-תרבותי המכיר בייחודיותו של האחר ומעניק שוויון הזדמנויות לכל פרטיו. המודל מכיל ילדים בעלי מוגבלויות בכיתות אם מעורבות ובחוגים מעורבים. הלימוד המשותף משקף לילדים בבהירות עד כמה מורכבת החברה שבה הם חיים ומלמדם להתנהל ברגישות ובכבוד לזולת. בי"ס ניסויי ראשית, אלון שבות

מטרה ד: חיזוק המנהיגות החינוכית

יעד בית-ספרי

12 ביסוס תרבות למידה מתמדת של המורים, תוך איזון בין צרכים מערכתיים לצרכים בית ספריים ואישיים[ | עריכת קוד מקור]

احتواء التلاميذ على الصعيد السلوكيّ والتعلّميّ من أجل تحقيق القدرات الكامنة

  • דיווחי מורים על פיתוח וקידום מקצועי, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • דיווחי מורים על תכנון תהליכי הפיתוח המקצועי של מורים בבית הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית
  • דיווחי מורים על עבודה שיתופית של מורים בבית הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • דיווחי מורים על ליווי וקליטה של עובדי הוראה ובעלי תפקידים חדשים בבית הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • דיווחי מורים על הובלה פדגוגית של המנהל, מנהיגות ושיתוף, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • תפיסת התרומה של הפיתוח המקצועי במרכז פסג"ה, שאלון מנהל.
  • באיזו מידה תהליכי הפיתוח המקצועי מובנים ומתוכננים בראייה אישית ובית ספרית ומבוססי נתונים?
  • באיזו מידה מנהל בית הספר והצוות המוביל רואים עצמם אחראים להובלת תהליכי הפיתוח המקצועי וניהולו?
  • באיזו מידה מתקיימים בבית הספר תהליכי הערכה איכותיים של עובדי הוראה, כאלה המקדמים שיח ובניית תוכניות להתפתחות מקצועית לשיפור איכות ההוראה?
  • עד כמה תהליכי הפיתוח המקצועי משמשים כמשאב להשגת היעדים הבית ספריים ולמתן מענה לצורכי המורים?
  • עד כמה קיימים שגרות, מנגנונים וסדירויות גמישים, המאפשרים והמעודדים למידת עמיתים ופלטפורמות לניהול ושיתוף הידע האישי והארגוני?
  • באיזו מידה הישיבות הצוותיות של בית הספר מוקדשות ללמידת עמיתים?
  • עד כמה למורים חדשים יש הזדמנות ליזום ולבוא לידי ביטוי?

להרחבה על משאבי הפיתוח המקצועי

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לקיים דיאלוג עם כלל הצוות שמטרתו לאתר את הצרכים האישיים והארגוניים שיש לתת עליהם מענה בתהליכי הפיתוח המקצועי. הדיאלוג צריך להיות מבוסס נתונים.
  • לקיים תהליכי הערכה מעצבת : הערכת מתמחים, הערכה לקביעות והערכה מעצבת על פני כל רצף הקריירה ולמצבם כבסיס להצבת יעדים אישיים ובניית אופק התפתחותי לכל מורה.
  • למפות את תכניות ההתערבות ותהליכי השינוי המתרחשים בבית הספר הדורשים תהליכי פיתוח מקצועי
  • למפות ולאגם את כלל המשאבים העומדים לרשות בית הספר להובלת תהליכי הפיתוח המקצועי בבית הספר.
  • לבנות תוכנית עבודה מערכתית בית ספרית בשיתוף המפקח הכולל ומנהל מרכז הפסג"ה, בהתבסס על עקרונות הגמישות הפדגוגית בפיתוח המקצועי של הלמידה המקצועית של כלל הצוות ברמה האישית וברמה הארגונית בהלימה לתוכנית העבודה הבית ספרית וליעדיה.
  • למסד שגרות ומנגנונים במרחב בית הספר המעודדים למידת עמיתים ומקדמים תרבות של דיאלוג ושיתוף בין חברי הצוות על יישום הלמידה האישית והצוותית בהתבוננות על תהליכי ההוראה והלמידה.
  • למנות חונך אישי ולפתח תהליכי קליטה מיטביים לכל מורה ובעל תפקיד חדשים ולייצר שגרות לשיח אישי וקבוצתי עם העמיתים.
  • להטמיע תרבות של קליטת מורים עולים ולייצר תנאים מאפשרי הצלחה.
  • לאמץ בבית הספר דפוסים של ארגון מתוקשב, המאפשר שיח מקצועי ולמידת עמיתים, הפורצת את גבולות המרחב והזמן.
  • למנות איש צוות (רכז מקצוע/מורה מוביל), שיהווה כתובת לצוות המורים לנושאי קידום ההישגים והלמידה המשמעותית.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • מרכז הפסג"ה הוא הגוף המומחה בתחום הפיתוח המקצועי ומומלץ לבסס סדירויות של התבוננות ולמידה משותפת בכל הקשור ללמידה המקצועית של המורים כפרט ובית הספר כארגון.
  • לכלול בתוכנית הבית ספרית מסגרות מגוונות ומרחבי זמן ללמידה ולשיתוף בידע ובתובנות, ובכללן למידה אישית וקבוצתית, צפייה ולמידת עמיתים, קהילות למידה, למידה חוץ בית-ספרית, הדרכה, ישיבות צוות מקצועי, לימודים לתארים אקדמיים, סימולציות, צילומי שיעורים ולמידה במרחבים וירטואליים.
  • לכלול בתוכנית מדדי תוצאה וצומתי הערכה למדידת האפקטיביות של התהליכים.

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • למסד ערוצים לתקשורת שוטפת, להיוועצות ולתיאום בין בעלי תפקידים בצוות לטיוב המענה המקצועי לצורכי התלמידים.
  • למסד למידת עמיתים המשלבת ניתוח מקרים והתבוננות בתהליכים מנקודות מבט פדגוגיות וטיפוליות, תוך מתן ליווי מקצועי.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • לכלול התמקצעות בהוראת תחומי הדעת בפיתוח המקצועי למורים בעלי מומחיות בחינוך מיוחד.    
  • לכלול התמקצעות בהוראת תלמידים בחינוך המיוחד למורים בעלי מומחיות בתחומי הדעת.    
  • לבסס מנגנון/סדירות של אנשי החינוך המיוחד עם מנהל בית הספר לתכנון הפיתוח המקצועי בהתאם לצורך האישי הייחודי ולצורך בית הספר כארגון.    
  • התאמת המערכת ושגרות עבודה לקידום ופיתוח מקצועי- טיפוח תוכנית "מעגלי חמ"ד קהילה לומדת".
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • מורים מדווחים על חיזוק תחושת המסוגלות בפרקטיקה של ההוראה.
  • מגוון מסגרות לפיתוח מקצועי של מורים: קהילות מקצועיות, מרכזי פסג"ה, ישיבות צוות וכדומה.
  • תרבות של למידה משותפת של מורים על אודות פרקטיקות ההוראה-למידה (תכנון משותף של יחידות הוראה, תצפיות בשיעורים ומשוב).
  • קיימות עדויות לעלייה במספר עובדי הוראה היוזמים ומיישמים חדשנות הן בתהליכי ההוראה והן בבחירת מסגרות הפיתוח המקצועי של הצוות החינוכי.
  • בבית הספר מוצמד חונך מלווה שהוכשר לתפקידו לכל מתמחה, מורה חדש, בעל תפקיד חדש.
  • קיים בבית הספר ניהול ושימור ידע של הלמידה הבית ספרית והלמידה האישית של כל מורה בשנים האחרונות.
  • ניצול שעות השהייה והשעות תומכות ההוראה ללמידה ולצפיית עמיתים כחלק אינטגרלי מתוכנית העבודה של הפיתוח המקצועי.
  • בניית תוכנית התפתחות מקצועית אישית לכל עובד הוראה בהלימה לנתוני ההערכה המעצבת, וצורכי הארגון.

מטרה ד: חיזוק המנהיגות החינוכית

יעד בית-ספרי

13 טיפוח מנהיגות ביניים בית ספרית[ | עריכת קוד מקור]

تعزيز القيادة لأصحاب الوظائف الوسطية داخل المدرسة

  • דיווחי מורים על פיתוח וקידום מקצועי, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • דיווחי מורים על תכנון תהליכי הפיתוח המקצועי של מורים בבית הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • דיווחי מורים על עבודה שיתופית של מורים בבית הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • דיווחי מורים על ליווי וקליטה של עובדי הוראה ובעלי תפקידים חדשים בבית הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • דיווחי מורים על הובלה פדגוגית של המנהל, מנהיגות ושיתוף, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • תפיסת התרומה של הפיתוח המקצועי במרכז פסג"ה, שאלון מנהל.
  • האם קיים בבית הספר תהליך של ביסוס והעצמה של דרג ביניים, המסוגל להובלת תהליכי עומק לימודיים וחברתיים?
  • עד כמה דרג הביניים חש מוביל ושותף בקידום התרבות של למידה משמעותית בבית הספר? עד כמה שאר הצוות מקבל ומקדם את ההובלה?
  • עד כמה מעורבים סוכני השינוי ואנשי הצוות בתהליכים אסטרטגיים (תכנון, צוותי חשיבה, סיוע לעמיתים, קידום למידה משמעותית)?
  • באיזו מידה קיימות סדירויות של למידה-הוראה מתמדת של דרג הביניים בתוך בית הספר?
  • האם צוות ההנהלה מעודד מורים לקחת על עצמם תפקידי הובלה פדגוגית מעבר למערך התפקידים הקיים בבית הספר?
  • האם דרגי הביניים משולבים בצוות ההנהגה המוביל הבית ספרי?
  • האם בבית הספר קיימות פלטפורמות המאפשרות לדרגי הביניים להנחות את עבודת הצוותים?
  • האם קיים פורום ייחודי לדרג הביניים לדיון בסוגיות משותפות, כגון הובלת שינוי, מנהיגות וכדומה?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • למנות רכזים על פי צורכי בית הספר לצורך הצמחת מנהיגות, מסוגלות ושיפור בקרב צוות החינוך.
  • לדאוג שהרכזים ובעלי התפקידים בבית הספר יתמקצעו בתחומם.
  • למסד שגרות וסדירויות במערכת השעות, המאפשרות מסגרות למידה ועבודה משותפות של צוותים מגוונים בבית הספר בהובלת המנהיגות הבית ספרית (צוות מוביל, צוות רב-מקצועי וכולי).
  • לבסס קהילות מקצועית לומדות בית ספריות המונהגות על ידי מנהיגות הביניים וכוחות פנים.
  • לבנות גרעין בית ספרי בעל יכולות גבוהות בהובלה של תהליכי הוראה-למידה-הערכה משמעותיים, המהווה דוגמה ומעורר השראה בקרב חברי הצוות הבית ספרי.
  • למנות רכז הערכה בית ספרי, המסייע בהצמחת מנהיגות, מסוגלות ושיפור בקרב צוות החינוך.
  • למנות רכז חברתי-ערכי בעל תעודת רכז או המתמקצע בתחום בעל יכולות מוכחות בהנחיית הצוות החינוכי ביישומה של תוכנית הפעילות החברתית-ערכית.
  • למנות רכז השתלבות בית ספרי ולוודא שהוא מתמקצע במסגרות המתאימות.
  • לפתח מרחבי למידה פיזיים ווירטואליים המאפשרים למנהיגות הביניים הובלת למידה שיתופית בקרב צוות המורים, פיתוח מיומנויות חקר ולמידה עצמית.
  • להעמיק את הידע המקצועי של דרג הביניים בפיתוח וביישום כלים מגוונים להערכה ובכללם הערכה בסביבה דיגיטלית.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • לפתח התמחויות שונות בפדגוגיה גנרית ובהתאמה הדיסציפלינרית בקרב דרגי הביניים כדי שיוכלו לתמוך בצוות הבית ספרי.
  • לשלב מורים מנהיגים מבית הספר בתוכנית "מורים מובילים".
  • לעודד את דרגי הביניים להוביל קביעת יעדים אישיים וקבוצתיים לתהליכי למידת הצוות. 
  • לעודד את בעלי התפקידים להיות בלמידה ובהתפתחות מתמדת ולהפוך זאת לאורח חיים.

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לבסס בעלי תפקידים לצורך מתן מענה לתלמידים עם צרכים מיוחדים בבית הספר לחינוך רגיל.     
  • ליזום בניית צוות הכולל בעלי תפקידים מהחינוך הרגיל ומהחינוך המיוחד המלמדים בבית הספר, להובלת תהליכים לטיוב המענה למגוון מאפייני הלומדים.      
  • למנות בכל בית ספר מורה אחראי לנושא "למידה ולב", המטמיע ערכי למידה משמעותית ברוח "לב לדעת".
  • לעודד תהליכי פיתוח מקצועי בדרכי "מעגלי חמ"ד - קהילה לומדת".
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • במסגרת הפיתוח המקצועי הבית ספרי, מפותח ומיושם ידע פדגוגי הנשען על כוחות פנימיים בבית הספר.
  • שיפור באיכות תהליכי הוראה-למידה-הערכה.
  • מורים בצוות המקצועי משתפים את עמיתיהם בתוכניות ובכלים שפיתחו ובידע שצברו במסגרות הפיתוח המקצועי.
  • בבית הספר מתקיים תהליך סדור ושיטתי של ליווי לבעלי התפקידים ולמורים חדשים.
  • דרג הביניים וצוותי ההוראה יוזמים ומחדשים דרכי הוראה והערכה וצוות ההוראה מרגיש בנוח לפנות לבעלי התפקידים להתייעצות.

מטרה ד: חיזוק המנהיגות החינוכית

יעד בית-ספרי

14 קידום שותפות בין מוסדות החינוך, ההורים והקהילה וחיזוק הרצף החינוכי[ | עריכת קוד מקור]

تطوير الشراكة بين مؤسّسات التربية والتعليم وأولياء الأمور والمجتمع، وتوطيد التواصل التعليميّ.

  • התמדה בבית הספר.
  • נשירה מבית הספר
  • שיעור התלמידים המדווחים על יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים ותלמידים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • באיזו מידה הצוות החינוכי מרגיש מחויב לתפיסת הרצף לאורך היום והשנה? מהי מידת המסוגלות שלו לקידום הרצף?
  • מהי מידת שיתוף הפעולה עם קהילת ההורים וגורמים חוץ בית-ספריים לחיזוק הרצף, בין אם במנגנוני עבודה ובין אם בפעילויות חינוכיות משותפות?
  • באיזו מידה הצוות החינוכי פועל מתוך תפיסה המושתתת על עקרונות החינוך הקהילתי - חינוך לשותפות?
  • עד כמה הורים, מורים ותלמידים יוזמים פעילים ומעורבים בחיי המוסד החינוכי?עד כמה הצוות מאמין ושואף לשותפות עם תלמידים והורים? עד כמה הצוות מגייס בפועל את ההורים לפעילות חברתית לימודית?
  • עד כמה הצוות מאפשר להורים להיות מעורבים בקביעת 25% של הגמישות הפדגוגית בתוכנית הלימודים?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • למסד ערוצי תקשורת בין מורים לתלמידים לאורך השנה ובחופשות בהתאם לצרכים תוך מכוונות לחיזוק קשרי מורה-תלמיד.
  • להבנות סדירויות המאפשרות שיח בקרב המורים ובקרב נציגות הורים לקידום השותפות.
  • לעודד התנהלות בית ספרית כארגון מתוקשב הנותן מענה מיטבי ללומדיו בשגרה ובעיתות חירום.
  • להטמיע בקרב הצוות החינוכי תפיסה קהילתית הרואה ביחסי בית הספר עם ההורים והקהילה ערך ותרומה לבית הספר להורים ולקהילה.
  • ליצור מסגרות ומבנים לשיתופי פעולה עם גורמים בקהילה ועם מוסדות החינוך הלא פורמלי ומנהל מחלקת הנוער ביישוב.
  • לקדם שיתופי פעולה עם התנועות וארגוני הנוער: לוודא שיום הלימודים בימי שלישי מסתיים בשעה 14:00 ושלא יתקיימו בחינות בימי ראשון ורביעי, להבטיח שתוכנית הפעילות הבית ספרית תתחשב בלוח הזמנים של פעילות התנועה בחופשות ובחגים, לקיים סדירות דיאלוגית עם התנועות במרחב הבית ספרי.
  • להנגיש ולחשוף בפני ההורים את השירותים החינוכיים הקיימים בקהילה.
  • ליצור סדירויות ומסגרות במסגרת המוסד החינוכי המאפשרת פעילות בלתי פורמלית בחברה הערבית.
  • לוודא הליך בחירת ועד ההורים ברמה כיתתית ומוסדית במהלך החודשיים הראשוניים של השנה ולמסד ערוצי פעולה ולוחות זמנים.
  • ליצור שגרות, סדירויות, מסגרות בית ספריות וקהילתיות המותאמות לאוכלוסיות השונות: עולים חדשים, קהילה אתיופית, חברה ערבית ועוד.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לפתח מיזמים של בית הספר לטובת הקהילה ולעודד מיזמים של ההורים והקהילה בתוך בית הספר.
  • ללמד את התלמידים דרכים לניהול פנאי באופן מושכל ובטוח בשעות אחר הצהריים ובחופשות.
  • לשלב תהליכי רפלקציה ושיתוף בחוויות בעקבות חופשות, במיקוד על עיבוד החוויות וקבלת החלטות הנוגעות לפנאי איכותי.
  • לשלב את תנועות הנוער בפעילויות פורמליות ובפעילויות לא פורמליות בבית הספר.
  • לפרסם באתר הבית ספרי חומרי העשרה עדכניים בנושאים לימודיים וחברתיים, שישמשו את התלמידים במהלך השנה ובחופשות.
  • למפות צרכים לימודיים וחברתיים בקרב מורים, הורים ותלמידים במטרה לבחון דרכים למתן מענה בשיתוף גורמים בקהילה. 
  • לשלב תוכניות חינוכיות בבתי ספר המשמשים כעוגן בקהילה בחברה הערבית (אתגרים בחברה הערבית)
  • לקדם תכניות חינוכיות המשלבות תלמידים והורים יוצאי קהילה אתיופית ("הדרך החדשה").

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • להרחיב את הידע והמיומנות של הצוות החינוכי בנושא מיומנויות הנחיה והובלה של תהליכים בקהילה.    
  • להכשיר את הצוות החינוכי בכלים, במיומנויות ובידע בנושא מאפייני החינוך הלא פורמלי והפנאי.
  • להטמיע בקרב הצוות החינוכי תפיסה קהילתית הרואה ביחסי בית הספר עם ההורים והקהילה, ערך ותרומה לבית הספר להורים ולקהילה.
  • להרחיב את הידע והמיומנות של הצוות החינוכי בנושא מיומנויות הנחיה והובלה של תהליכים בקהילה.

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • להכיר לעומק את פורטל ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים ולעודד את השימוש בו בקרב הורי התלמידים.
  • לקיים ערוצי קשר עם הורי התלמידים לטיוב המענה המקצועי לצורכיהם המיוחדים, תוך הגדרת גבולות השיח ואופיו.
  • לשכלל את שותפות ההורים בגיבוש התוכנית האישית של ילדם וביישומה, תוך שיתוף התלמיד.
  • לטפח בבתי ספר לחינוך מיוחד הנהגת הורים מייצגת.
  • לעודד הורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים הלומדים בחינוך רגיל לקחת חלק בפעילות הנהגת הורים הבית ספרית והקהילתית.
  • לקדם שיתופי פעולה עם ההורים בהקשר להשתלבות ילדם בפעילות פנאי בשעות אחר הצהריים, תוך שיתוף התלמיד.
  • לקיים קשר עם גופים קהילתיים לקיום מפגשים עם תלמידי החינוך המיוחד לצורך תרומה ונתינה הדדית.
  • לחזק בקרב גופים קהילתיים את ההכרה ביכולתם להיתרם מהשתלבות תלמידים עם צרכים מיוחדים.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לקיים תהליכי למידה במוקדים שונים בקהילה, כחלק מהתאמת ההוראה למאפייני התלמידים.
  • לאתר מוקדי חוזק בקרב התלמידים לצורך שילובם בפעילויות קהילתיות, כחלק מטיפוח אזרחות פעילה.
  • לעודד השתתפות תלמידים עם צרכים מיוחדים בתנועות נוער ובפעילות המתנ"סים.
  • להעמיק את יישום התוכניות "מישהו לרוץ איתו" "והעמידו תלמידים הרבה" בהלימה לייחודיות התלמיד.
  • להטמיע תוכנית "חמ"ד של חופש" לאורך השנה.
  • העמקת תכניות:"מישהו לרוץ איתו", "והעמידו תלמידים הרבה" בהלימה ליחודיות התלמיד .
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • מתקיים שיח רציף במהלך שנת הלימודים ובחופשות בין מורים לתלמידים-הורים-קהילה בערוצים שונים, לרבות בערוץ הווירטואלי.
  • גורמי קהילה משולבים בפעילות החינוכית והלימודית (אנשי מקצוע ברשות המקומית, תנועות נוער, ארגוני נוער, עמותות מגזר שלישי, עסקים ועוד).
  • תנועות הנוער משולבות בפעילויות בית ספריות וקהילתיות מגוונות ותקנון בית הספר משקף עידוד להשתתפות בהן.
  • הצוות החינוכי משלב בתחומי הדעת ובשעת החינוך, תכנים בנושא החינוך לפנאי בתהליכי רפלקציה על ניצול שעות הפנאי ואיכותו.
  • מתקיימים סדירויות ומנגנונים לחיזוק הרצפים.
  • בית הספר מנגיש לתלמידים את השירותים החינוכיים בקהילה.
  • אתר בית ספרי הכולל מרחבי למידה פעילים במהלך השנה ובעיתות חירום ומתעדכן בחומרי העשרה למהלך השנה ובחופשות.

מטרה ד: חיזוק המנהיגות החינוכית

יעד בית-ספרי

15 טיפוח ייחודיות וחזון בית-ספריים[ | עריכת קוד מקור]

تعزيز التميّز والرؤيا المدرسيّة

  • שיעור המורים המדווחים על תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור המורים המדווחים על עבודה שיתופית של מורים בבית הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש בפרקטיקות הוראה-למידה-הערכה איכותיות בבית הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • מספר היוזמות של מורים, הורים ותלמידים לקידום רעיונות ופיתוחים מגוונים, מדידה עצמית.
  • עד כמה לבית הספר יש עיקרון מארגן - DNA - ברור ומובחן שמנחה את העשייה הבית ספרית?
  • באילו אופנים צוות המורים מניע יוזמות פדגוגיות, מפתח תהליכי למידה חדשניים ומקיים קהילות למידה בית ספריות?
  • באיזו מידה קהילת ההורים/התושבים ברשות מזהים את בית הספר ככזה שיש לו גוון ייחודי ומובחן משאר בתי הספר ברשות?
  • באיזו מידה תוכנית הלימודים הבית ספרית השתנתה/פותחה בשנים האחרונות על ידי צוות המורים?
  • בחינה מחדש של העשייה הבית ספרית, הכוללת מרכיבים פדגוגיים, ארגוניים, צוותיים וקהילתיים, ובדיקת מידת ההלימה שלהם אל מול חזון בית הספר.
  • שיתוף נרחב של גורמים בעיצוב הזהות המתגבשת, תוך דיאלוג המשכי עם זהות המנהל.
  • איתור ורתימת שותפים רלוונטיים - מבית הספר ומחוצה לו, לעיצוב העשייה הבית ספרית.
  • חילוץ עיקרון פדגוגי מארגן, שיהווה את ה-DNA הבית ספרי והגדרה מחדש של ההבטחה החינוכית הבית ספרית.
  • פיתוח מתמשך של העשייה הבית ספרית (החל מהל"ה, דרך המבנה הארגוני, מערכת ומבנה השיעורים, פיתוח צוות, תוכנית חברתית-ערכית ועוד) כך שתתבסס על הזהות הבית ספרית ועל ההבטחה החינוכית.
  • שינוי סדירויות בית ספריות והקצאת משאבים, שיתמכו בעשייה הבית ספרית המתחדשת.
  • ייסוד מנגנונים שיאפשרו את המשכיות ההתפתחות הבית ספרית (צוות מו"פ בית ספרי/השתלמות מוסדית מותאמת/שעות פיתוח לצוות/קהילות פיתוח מקצועיות ברמה הרשותית).
  • אין משימות ייחודיות לחינוך הממלכתי-דתי ביעד זה.
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • לבית הספר תהיה זהות מובחנת וברורה והבטחה חינוכית שתבוא לידי ביטוי בכלל שגרות בית הספר.
  • ביטויים פדגוגיים חדשניים ומותאמים לזהות בית הספר ישתקפו בתוכנית הלימודים, בידע, במיומנויות, בכישורים, בשיטות ההוראה ובדרכי ההוראה, בגישות לידע, בסביבות הלמידה, בתכנון הזמן, במסגרת הלמידה, בדרכי הערכה חלופיות, במנגנונים השונים של המוסד החינוכי ואף בדרכים להפצת הידע והכלים שפותחו בבית הספר.
  • בית הספר הוא ארגון לומד, משתנה ורלוונטי, שיש לו הבטחה חינוכית בהירה ובכל שגרותיו ניתן למצוא ביטויים להבטחה זו . 
  • צוות מו"פ בית ספרי היוזם תהליכי כתיבה של תוכניות לימודים או פרויקטים יצירתיים המקדמים חדשנות בית ספרית. 
  • מרחבי למידה חדשניים המתאפיינים בפדגוגיה פורצת דרך בממדים של ארגון הזמן, המרחב, התכנים, הלומדים ודרכי ההוראה המקדמים את מיומנויות המאה ה-21.
  • בית הספר מפעיל מנגנונים מובנים, שיטתיים ולאורך זמן, אשר מקדמים פיתוח ידע וכלים חדשים לטובת כלל חברי צוות מורים.
  • ריבוי וגיוון של יוזמות הצומחות מהמורים, התלמידים וההורים.


סל שעות התקן[ | עריכת קוד מקור]

סל תקן השעות מאפשר גמישות רבה יותר מאשר בעבר בארגון הלימודים בבית הספר. אנו מאמינים כי גמישות זו תסייע למנהל בית הספר ולצוותו לארגן באופן אפקטיבי את מערכת השעות כדי להגיע לתוצאות הגבוהות ביותר, ומזמינים אתכם למנף את ארגון הלימודים באופן שישרת את הצרכים הייחודיים של בית הספר.

בטבלת השעות שלהלן תמצאו את מינימום השעות שיש לתת לכל מקצוע בפריסה שנתית, אך גם בפריסה רב-שנתית, כך שלכל בית-ספר יתאפשר לבנות את מערכת השעות המותאמת לתפיסת עולמו, למטרות שהציב לעצמו ולמאפיינים הייחודיים של תלמידיו.

עקרונות מרכזיים:[ | עריכת קוד מקור]

  1. שמירה על מינימום שעות האורך של יום הלימודים ושבוע הלימודים (שעות תל"ן יתוספו מעבר לכך).
  2. שמירה על זכויות מקצועיות של עובדי ההוראה בבית הספר.
  3. התכנון ייבנה לאור ממצאי המיפוי הבית ספרי ובהלימה להישגים הנדרשים בכל תחומי הדעת.
  4. תוכנית העבודה הבית ספרית תאושר בוועדה המלווה הבית ספרית.

פריסת המקצועות לאורך השנים:[ | עריכת קוד מקור]

המערכת בצורתה הנוכחית מאפשרת למנהל לבחור באיזו שנה ובאיזה היקף ללמד חלק מהמקצועות (לצד מקצועות שיש ללמדם מדי שנה). גמישות של כ-25% כבר ניתנה באופן מובנה בתוך טבלת השעות שלפניכם.

  1. תחומי הדעת הצבועים באפור - יש ללמד בכל אחת מהשנים.
  2. תחומי הדעת הצבועים בירוק - מספר השעות מציין את סך כל השעות שיש ללמד במהלך שנים אלו. ניתן ללמדן בתכנון רב-שנתי.  כלומר, ללמד מספר מקצועות מצומצם בכל שנה, או בארגון זמן אחר (סמסטריאלי, שליש וכדומה).

טווח השעות[ | עריכת קוד מקור]

טווח השעות בכל אחד ממקצועות הלימוד מייצג שני ערכי שעות:

  • מספר השעות המינימלי - מודגש
  • מספר השעות המומלץ בכחול

לא ניתן ללמד בתחום הדעת פחות שעות ממספר השעות המינימלי הנדרש, אך מותר בהתאם לשיקול הדעת, לתת יותר שעות ממספר השעות המומלץ.

ניתן להוסיף נושאי לימוד בהתאם ליתרת השעות.

מערכות השעות על פי המגזרים[ | עריכת קוד מקור]

חזרה למשאבים יסודי

אשכול מקצוע טווח שעות הלימוד השבועיות
שכבת הגיל א ב ג ד ה ו
שעות אורך מחייבות לשבוע 29 29 31 31 32 32
שפות וספרות שפת אם: עברית 9 - 11 7 -9 7 -9 6 -8 6 -8 5 -7
אנגלית (שפה זרה) ---- 0 -2 3- 5 3- 5 3- 5
מיומנויות הגוף חינוך גופני 2 -3 2 -3 2 -3 2 -3 2 -3 2 -3
מתמטיקה, טבע, מדע וטכנולוגיה מתמטיקה 5- 7 5- 7 5- 7 5- 7 5- 7 5- 7
מדע וטכנולוגיה 8-  13 2- 4 2- 4
תרבות

בית ספרית

שעת חינוך (מפתח הל"ב) 1- 2 1- 2 1- 2 1 1 1
כישורי חיים 1 1 1 1- 2 1- 2 1- 2
זה"ב 1- 2 ---- --- 1- 2
מורשת רוח וחברה תרבות יהודית ישראלית ---- 5
תנ"ך במ"מ 2- 3 8- 9
מולדת, חברה ואזרחות (א-ד), גיאוגרפיה - אדם וסביבה (ה-ו) 5- 7 3- 5
היסטוריה ---- ---- ---- ---- 2- 3
אומנויות אומנויות 4- 6 7- 10
תחום / נושא נוסף (לדוגמה: שוויון ומגדר, איכות הסביבה) בהתאם ליתרת השעות

פריסת המקצועות לאורך השנים:[ | עריכת קוד מקור]

המערכת בצורתה הנוכחית מאפשרת למנהל לבחור באיזו שנה ובאיזה היקף ללמד חלק מהמקצועות (לצד מקצועות שיש ללמדם מדי שנה). גמישות של כ- 25% ניתנה באופן מובנה כבר בתוך טבלת השעות שלפניכם.

  1. תחומי הדעת הצבועים באפור - יש ללמד בכל אחת מהשנים.
  2. תחומי הדעת הצבועים בירוק - מספר השעות מציין את סך כל השעות שיש ללמד במהלך שנים אלו. ניתן ללמדן בתכנון רב-שנתי,  כלומר ללמד מספר מקצועות מצומצם בכל שנה, או בארגון זמן אחר (סמסטריאלי, שליש וכד').

טווח השעות[ | עריכת קוד מקור]

טווח השעות בכל אחד ממקצועות הלימוד מייצג שני ערכי שעות:

  • מספר השעות המינימלי - מודגש
  • מספר השעות המומלץ בכחול

חזרה לסל השעות וארגון הלמידה

אשכול מקצוע טווח שעות הלימוד השבועיות
שכבת הגיל א ב ג ד ה ו
שעות אורך מחייבות לשבוע 29 29 31 31 32 32
שפות וספרות שפת אם: עברית 7 - 10 7 - 9 6 - 8 5 - 7 5 - 7 5 - 7
אנגלית (שפה זרה) ---- 2-0 3- 5 3- 5 3- 5
מיומנויות הגוף חינוך גופני 2 2 2 2 2 2
מתמטיקה, טבע, מדע וטכנולוגיה מתמטיקה 4- 7 5- 7 5- 7 5- 7 5- 7 5- 7
מדע וטכנולוגיה 2 2 2 -4 2 -4 2 -4 2 -4
תרבות

בית ספרית

שעת חינוך ("מפתח הל"ב") 1 1 1 1 1 1
כישורי חיים 1 1 1 1 1 1
זה"ב 1 ---- --- 1
אשכול מורשת, רוח וחברה מולדת, חברה ואזרחות (א-ד), גיאוגרפיה - אדם וסביבה (ה-ו) 1- 2 1- 2
היסטוריה ---- --- ---- --- 1- 2
תורה + פרשת השבוע 6 7 5 5- 7 5- 7 5- 7
נביא ------ ----- 2 2 2 2
דינים וביאורי תפילה 1- 2 1- 2 1- 2 1- 2 1- 2 1- 2
משנה / גמרא ------ ----- 2- 3 2- 3 2- 3 2- 3
אומנויות אומנויות 1- 3 1- 4
תחום/נושא נוסף (לדוגמה: שוויון ומגדר, איכות הסביבה) בהתאם ליתרת השעות

פריסת המקצועות לאורך השנים:[ | עריכת קוד מקור]

המערכת בצורתה הנוכחית מאפשרת למנהל לבחור באיזו שנה ובאיזה היקף ללמד חלק מהמקצועות (לצד מקצועות שיש ללמדם מדי שנה). גמישות של כ-25% ניתנה באופן מובנה כבר בתוך טבלת השעות שלפניכם.

  1. תחומי הדעת הצבועים באפור - יש ללמד בכל אחת מהשנים.
  2. תחומי הדעת הצבועים בירוק - מספר השעות מציין את סך כל השעות שיש ללמד במהלך שנים אלו. ניתן ללמדן בתכנון רב-שנתי,  כלומר ללמד מספר מקצועות מצומצם בכל שנה, או בארגון זמן אחר (סמסטריאלי, שליש וכד').

טווח השעות[ | עריכת קוד מקור]

טווח השעות בכל אחד ממקצועות הלימוד מייצג שני ערכי שעות:

  • מספר השעות המינימלי - מודגש
  • מספר השעות המומלץ בכחול

חזרה לסל השעות וארגון הלמידה

אשכול מקצוע טווח שעות הלימוד השבועיות
שכבת הגיל א ב ג ד ה ו
שעות אורך מחייבות לשבוע 29 29 31 31 32 32
שפות וספרות שפת אם: ערבית 9- 11 7 - 9 7 - 9 6 - 8 6 - 8 5 - 7
עברית[1] 2 2 5 5 5 5
אנגלית (שפה זרה) ---- ---- 2-0 3- 5 3- 5 3- 5
מיומנויות הגוף חינוך גופני 2- 3 2- 3 2- 3 2- 3 2- 3 2- 3
מתמטיקה, טבע, מדע וטכנולוגיה מתמטיקה 5- 7 5- 7 5- 7 5- 7 5- 7 5- 7
מדע וטכנולוגיה 8-  13 2- 4 2- 4
תרבות

בית ספרית

שעת חינוך ("מפתח הל"ב") 1- 2 1- 2 1- 2 1 1 1
כישורי חיים 1 1 1 1- 2 1- 2 1- 2
זה"ב 1- 2 ---- --- 1- 2
מורשת, רוח וחברה דת ומורשת ---- 2- 3 8 - 9
מולדת, חברה ואזרחות (א-ד), גיאוגרפיה, אדם וסביבה (ה-ו) 5- 7 3- 5
היסטוריה ---- ---- ---- ---- 2- 3
אומנויות אומנויות 4- 6 7- 10
תחום/נושא נוסף (לדוגמה: שוויון ומגדר, איכות הסביבה) בהתאם ליתרת השעות

פריסת המקצועות לאורך השנים[ | עריכת קוד מקור]

המערכת בצורתה הנוכחית מאפשרת למנהל לבחור באיזו שנה ובאיזה היקף ללמד חלק מהמקצועות (לצד מקצועות שיש ללמדם מדי שנה). גמישות של כ-25% כבר ניתנה באופן מובנה בתוך טבלת השעות שלפניכם.

  1. תחומי הדעת הצבועים באפור - יש ללמד בכל אחת מהשנים.
  2. תחומי הדעת הצבועים בירוק - מספר השעות מציין את סך כל השעות שיש ללמד במהלך שנים אלו. ניתן ללמדן בתכנון רב-שנתי.  כלומר, ללמד מספר מקצועות מצומצם בכל שנה, או בארגון זמן אחר (סמסטריאלי, שליש וכדומה).

טווח השעות[ | עריכת קוד מקור]

טווח השעות בכל אחד ממקצועות הלימוד מייצג שני ערכי שעות:

  • מספר השעות המינימלי - מודגש
  • מספר השעות המומלץ בכחול

חזרה לסל שעות התקן וארגון שעות הלימודים

  1. הוראת עברית לדוברי ערבית עפ"י חוזר מנכ"ל תשעו/1 (א), י"ז באלול התשע"ה, 01 בספטמבר 2016 "עברית על הרצף". השעות יוקצו מתוך התקן הבסיסי של ביה"ס כולל יוח"א, התקצוב הדיפרנציאלי ו/או מסלי תקצוב אחרים המוקצים לביה"ס.

חינוך יסודי ממלכתי - מגזר דרוזי[ | עריכת קוד מקור]

אשכול מקצוע טווח שעות הלימוד השבועיות
שכבת הגיל א ב ג ד ה ו
שעות אורך מחייבות לשבוע 29 29 31 31 32 32
שפות וספרות שפת אם: ערבית 9 - 11 7 - 9 7 - 9 6- 8 6- 8 5- 7
עברית[1] (שפה זרה) 2 2 5 5 5 5
אנגלית (שפה זרה) ---- ---- 2-0 3- 5 3- 5 3- 5
מיומנויות הגוף חינוך גופני 2- 3 2- 3 2- 3 2- 3 2- 3 2- 3
מתמטיקה, טבע, מדע וטכנולוגיה מתמטיקה 5- 7 5- 7 5- 7 5- 7 5- 7 5- 7
מדע וטכנולוגיה 8-  13 2- 4 2- 4
תרבות בית ספרית שעת חינוך (מפתח הל"ב) 1- 2 1- 2 1- 2 1 1 1
כישורי חיים 1 1 1 1- 2 1- 2 1- 2
זה"ב 1- 2 ---- --- 1- 2
מורשת, רוח וחברה מורשת דרוזית 2- 3 8 - 9
מולדת, חברה ואזרחות (א-ד), גיאוגרפיה, אדם וסביבה (ה-ו) 5- 7 3- 5
היסטוריה ---- ---- ---- ---- 2- 3
אומנויות אומנויות 4- 6 7- 10
תחום/נושא נוסף (לדוגמה: שוויון ומגדר, איכות הסביבה) בהתאם ליתרת השעות

פריסת המקצועות לאורך השנים[ | עריכת קוד מקור]

המערכת בצורתה הנוכחית מאפשרת למנהל לבחור באיזו שנה ובאיזה היקף ללמד חלק מהמקצועות (לצד מקצועות שיש ללמדם מדי שנה). גמישות של כ-25% כבר ניתנה באופן מובנה בתוך טבלת השעות שלפניכם.

  1. תחומי הדעת הצבועים באפור - יש ללמד בכל אחת מהשנים.
  2. תחומי הדעת הצבועים בירוק - מספר השעות מציין את סך כל השעות שיש ללמד במהלך שנים אלו. ניתן ללמדן בתכנון רב-שנתי.  כלומר, ללמד מספר מקצועות מצומצם בכל שנה, או בארגון זמן אחר (סמסטריאלי, שליש וכדומה).

טווח השעות[ | עריכת קוד מקור]

טווח השעות בכל אחד ממקצועות הלימוד מייצג שני ערכי שעות:

  • מספר השעות המינימלי - מודגש
  • מספר השעות המומלץ בכחול

חזרה לסל שעות התקן וארגון שעות הלימודים

  1. הוראת עברית לדוברי ערבית עפ"י חוזר מנכ"ל תשעו/1 (א), י"ז באלול התשע"ה, 01 בספטמבר 2016 "עברית על הרצף". השעות יוקצו מתוך התקן הבסיסי של ביה"ס כולל יוח"א, התקצוב הדיפרנציאלי ו/או מסלי תקצוב אחרים המוקצים לביה"ס.

סל שעות ייעודי - תוכניות חינוכיות    [ | עריכת קוד מקור]

שעות עבור השתתפות בתוכניות ייחודיות מועברות לבית הספר עבור השתתפות בתוכניות כגון "אמירים".    

סל שעות ייעודי - מענים לאוכלוסיות ייחודיות[ | עריכת קוד מקור]

שעות עבור אוכלוסיות ייחודיות בבית הספר מועברות לבית הספר עבור אוכלוסיות ייחודיות, כמו עולים, מחוננים.

תרבות יהודית ישראלית לכיתות ג-ו (למגזר היהודי-ממלכתי)    [ | עריכת קוד מקור]

  • סך הכל חמש שעות לכיתות ג-ו על פני ארבע שנים. השעות להוראת המקצוע יוקצו על פי בחירת בית הספר.
  • יינתנו שעות תוספתיות לכיתה תקנית בשכבות ה-ח.    

תפילה (למגזר הממלכתי-דתי)    [ | עריכת קוד מקור]

יינתנו שעות תוספתיות על פי מפתח של שעה לכל כיתה.    

הקטנת מספר התלמידים בכיתה[ | עריכת קוד מקור]

רפורמת הכיתה הקטנה תפעל בשנת הלימודים תשע"ט בכיתה ד בהתאם למתכונת שפעלה בשנת הלימודים תשע"ח. בכל שנה תתווסף שכבת גיל נוספת עד ליישום מלא בשנת תשפ"א). בכיתות אלו מדד גודל הכיתה יהיה 32- 34 תלמידים בכיתה.