מתוך מתנ״ה תשע״ט
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מטרות ויעדים[ | עריכת קוד מקור]


על-יסודי[ | עריכת קוד מקור]

מטרת כלי זה היא לבחון את מצב בית הספר למול יעדיו כדי לבחור באופן מושכל את היעדים החיוניים ביותר לקידום בית הספר. מומלץ למלא את הכלי עם צוות ההנהלה או צוות החינוך. 

שלבי העבודה:

שלב א: צמצום ראשוני של היעדים (ייעשה בצוות מצומצם)

הצוות המצומצם יעבור על 15 היעדים במתנ"ה ויבחר מתוכם מספר יעדים לדיון בצוות המורחב. ההחלטה אילו יעדים להביא לצוות המורחב, יכולה להתבסס על:

  • מענה לשאלות המנחות המופיעות במתנ"ה לצד כל יעד ביסודי ובעל-יסודי.
  • מצב בית הספר במדדי התוצאה במתנ"ה ביסודי ובעל-יסודי.
  • קצב ההתקדמות במשימות שנכתבו ליעד בשנה שעברה (ביעדים שנכתבו).
  • לנוחיותכם, קובץ מרוכז של שאלות מנחות ומדדי תוצאה לפי כל יעד במתנה.

שלב ב: ביצוע הערכת מצב אל מול היעדים ברשימה המצומצמת (צוותי עבודה)

עבור היעדים שנבחרו ייאספו הנתונים והעמדות הרלוונטיים באמצעות הכלי המצורף (תחת הכותרת "הערכת מצב מעמיקה" בקובץ להורדה).

בעמודות אנו נשאלים למידת העשייה וההטמעה של יעד מסוים. כדי לענות נוכל לפעול באחת משתי הדרכים האלה (המיטיבים יפעלו בשתיהן):

1.       לשאול את צוות החינוך ולהגיע להסכמה באשר למידת העשייה וההטמעה כפי שצוות החינוך רואה זאת.

2.       להישען על נתונים, סקרים, ראיונות אשר יאששו או יפריכו את תחושות הצוות.

למיטיבי הלכת, ניתן לחלק את הצוות החינוכי לצוותי עבודה שכל אחד מהם יקבל כמה יעדים. תפקידו של צוות העבודה יהיה להכין את תמונת המצב (הנשענת על נתונים) והמלצה לקראת דיון בצוות החינוכי המורחב.

שלב ג: ניתוח ותעדוף

הצוות החינוכי המורחב יקיים דיון על בסיס הממצאים מהערכת המצב משלב ב'. במהלך הדיון יתקיים ניסיון לאתגר את הצוות שהכין ולהציף טיעונים בעד ונגד.

מטרת הדיון היא לייצר המלצה לתעדוף יעדים למוסד החינוכי לשנת הלימודים תשע"ט. מלבד ממצאי עבודת הצוות, קיימת חשיבות רבה לכך שבחירת היעדים הבית ספריים תיעשה בהתאם לתפיסת עולמו וחזונו של בית הספר. את ההחלטה הסופית ניתן להשאיר לצוות ההנהלה המצומצם ולשיקולים נוספים שיש להתייחס אליהם בפורום מצומצם יותר.

לנוחיותכם:

חזרה לכלי ניהול

חזרה למדריך למתכנן

מטרה א: קידום למידה משמעותית ואיכותית: ידע, מיומנויות וערכים

יעד בית-ספרי

1 קידום הידע וההישגים בתחומי הדעת בדגש על שפת אם, מתמטיקה, אנגלית ומדעים[ | עריכת קוד מקור]

تعزيز المعرفة والتحصيلات في مجالات المعرفة بالتركيز على لغة الأمّ والرياضيّات واللغة الإنجليزيّة والعلوم (واللغة العبريّة المحكيّة لطلاب المجتمع العربيّ).

  • הישגים לימודיים בשפת אם: מיצ"ב ה, מיצ"ב ח (עברית וערבית).
  • הישגים לימודיים במתמטיקה: מיצ"ב ה, מיצ"ב ח.
  • הישגים לימודיים באנגלית: מיצ"ב ה, מיצ"ב ח.
  • הישגים לימודיים במדעים: מיצ"ב ח ואחוז הניגשים לבגרות בְּמקצועות המדעים.
  • הישגי תלמידים במבחנים במסגרת ההיבחנות המתוקשבת במדעים.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על תפיסת ההוראה כמעניינת וברורה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור המורים המדווחים על למידת מורים מבוססת נתונים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • מהי תמונת המצב של הישגי התלמידים בבחינות החיצוניות, במיפויים ובאבחונים פנימיים? האם מתקיים מעקב מסודר אחר התקדמות התלמידים?
  • האם אותרו תחום דעת, שכבת גיל או קבוצות אוכלוסייה מסוימות, שדורשים מיקוד?
  • מהן עמדות התלמידים כלפי תחומי הדעת?
  • עד כמה תהליכי הפיתוח המקצועי של המורים משמשים משאב להשגת היעדים בתחומי הדעת?
  • האם המורים בקיאים בתוכניות הלימודים החדשות ומיומנים בהוראתן?
  • עד כמה המורים מיומנים, מסוגלים לבצע תהליכי הוראה בדרכים מגוונות ובעלי כלים להוראה מותאמת?
  • באיזו מידה המורים מוכשרים להורות את המקצוע שהם מלמדים? עד כמה הם מעודכנים בחידושים ובמגמות עדכניות?
  • באיזו מידה קיימות תשתיות בית ספריות ללמידה כגון מעבדות, ספריות בשפת אם ובאנגלית וסביבות למידה המאפשרות למידה משמעותית ואיכותית?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • למפות את נתוני תלמידים ואת הישגיהם כבסיס לבניית תוכנית עבודה בית ספרית. הערכה מבוססת נתונים תאפשר מתן מענה דיפרנציאלי לקידום הישגי תלמידים.
  • לבסס את תפקידו ומעמדו של רכז ההערכה בקרב המורים ולסייע לו להבנות שגרות.
  • לגבש צוות מקצוע מוביל שיהווה סוכן שינוי בכלל תחומי הדעת במסגרת קהילה מקצועית לומדת, בית ספרית או אזורית.
  • לשלב בתוכניות העבודה הבית ספריות קידום ידע ומיומנויות תוך התייחסות לנושאים בתחומי הדעת ולנושאים בין-תחומיים.
  • בחינה שיטתית וקבועה של התקדמות תלמידים והישגיהם בתוכניות מיקוד שונות.
  • למסד ישיבת צוות קבועה המשותפת לצוותי העברית ולצוותי המקצועות רבי-המלל/תחומי דעת נבחרים (לבחירת בית הספר) או לנציגי הצוותים הללו על פי אחד מהדגמים המוצעים לתוכנית שלהב"ת. הוראה-למידה-הערכה
  • למסד תהליכים של למידה שיתופית והערכת עמיתים בקרב מורים ותלמידים.
  • להכיר לעומק את תוכניות הלימודים החדשות ואת ההישגים המצופים בכל תחום דעת.
  • לבנות תוכניות הוראה המבוססות על תוכניות הלימודים לשם קידום הידע, מיומנויות החשיבה והערכים.
  • לשלב בכיתות ז-ט משימות היבחנות מתוקשבות וחלופות בהערכה בסביבה דיגיטלית.
  • לשלב הרצאות מומחים מקוונות בתחומי הדעת השונים וימי שיא מקוונים.
  • להטמיע תוכניות התערבות לתלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב.
  • לקדם את שליטת התלמידים הערביים בשפה העברית בדגש על חיזוק מיומנויות הדיבור והגדלת זירות החשיפה לשפה העברית ולדובריה (שימוש במולטימדיה, דיבייט, קריאת קטעי עיתונים ועוד

עברית/ערבית[ | עריכת קוד מקור]

  • לשלב בשיעורי עברית/ערבית טקסטים מתחומי דעת שונים לשם תרגול והטמעה של המיומנויות האורייניות.
  • לשלב מיומנויות אורייניות בשיעורי המקצועות השונים בסיוע המורים לעברית/ערבית בבית הספר.
  • ללמד שלוש שעות עברית דבורה בבתי ספר הערביים במהלך כיתות ז-י"ב כחלק ממתווה הבגרות הישראלית לדוברי ערבית.
  • ללמד שלוש שעות עברית דבורה בבתי ספר דרוזיים במהלך י-י"ב, נוסף על השעות הרגילות כחלק ממתווה הבגרות בעברית לדרוזים.
  • לשלב מטלות ולמסד מסגרות להתנסות בהבעה בעל פה ובדיבור בציבור בשיעורי עברית/ערבית וכן בתחומי הדעת השונים.

אנגלית[ | עריכת קוד מקור]

  • לשלב בשיעורי אנגלית טקסטים מסוגות שונות מעולמות תוכן מגוונים לשם תרגול והטמעה של המיומנויות האורייניות (קריאה וכתיבה).
  • לזמן לתלמידים חשיפה מרבית והתנסויות משמעותיות כדי לייצר הזדמנויות עשירות לתרגול מיומנויות קריאה, כתיבה ודיבור בשפה האנגלית.
  • לתכנן וליישם יחידות הוראה המתייחסות לתכנים עשירים, המרחיבות ידע עולם ומיומנויות חשיבה תוך יצירת הזדמנויות להתנסות בשפה במגוון אמצעים.
  • להעריך את הישגי התלמידים בשפת האנגלית (בהתאם למתווה הערכה) באמצעות מטלות ביצוע, מחוונים מבוססי קריטריונים, הערכה עצמית ומשוב עמיתים.
  • לעודד את הקריאה ואת אהבת הספר בשפה האנגלית באמצעות יצירת סביבה לימודית עתירת אנגלית וחשיפה לטקסטים ספרותיים כתובים ומושמעים וחיבור לתרבות השפה.
  • להרחיב את אוצר המילים תוך חתירה מתמדת למצוינות בלמידת שפה.
  • לאפשר הזדמנויות וזירות לקידום שפה דבורה תוך היכרות עם דוברי השפה ותרבותם.
  • לזמן לתלמידים גילוי עניין, סקרנות, חדוות למידה ורצון להעשרת הידע בשפה האנגלית תוך כדי דרישה להתמדה ונכונות למאמץ.

מתמטיקה[ | עריכת קוד מקור]

  • להבנות סביבה לימודית המאפשרת לתלמידים התנסות במשימות חשיבה הדורשות מציאת חוקיות, יצירתיות ויכולת הכללה ברמה גבוהה. לדוגמה, באתר מורי המתמטיקה.
  • ליצור ולבדוק דוגמאות, העלאת השערות, בדיקת ההשערות, אימותן או הפרכתן בכלים מתמטיים.
  • להעמיק את הקשר בין משימות במתמטיקה לבין משימות בתחומי מדע ואחרים.

מדע וטכנולוגיה[ | עריכת קוד מקור]

  • לפתח ערכים במדע כגון סקרנות, ספקנות, אמינות ויושרה, אובייקטיביות ואחריות מוסרית וסביבתית.
  • לשלב דרכי הוראה-למידה-הערכה בדגש על פיתוח החשיבה וקידום החקר ופתרון בעיות, בשילוב עבודת צוות ושימוש במשימות אוריינות מדעית מתוקשבות.
  • לקיים ירידים בית ספריים, יישוביים ומחוזיים, המשלבים מיומנויות מתחום המדע והטכנולוגיה ומקדמים למידת חקר מדעי ופתרון בעיות בטכנולוגיה תוך שילוב של למידת חקר שיתופי בארץ ובחו"ל.
  • לזמן לתלמידים התנסויות במעבדה ובסביבות למידה חוץ-כיתתיות המשלבות עקרונות, מושגים, ערכים ומיומנויות מתחומי המדעים והטכנולוגיה.
  • לתכנן וליישם יחידות הוראה המתייחסות לחקר מדעי וטכנולוגי בנושאים חוצי תחומים כגון חלל, אנרגיה חלופית, חקר ציפורים וקיימות.
  • לעודד את הבחירה במקצועות המדעים בחטיבה העליונה.
  • לקיים מפגשים פיזיים ווירטואליים עם מדעניות ומדענים, מהנדסות ומהנדסים כמודל לחיקוי שיחשפו את התלמידות והתלמידים לקריירות במדע ובהנדסה. 

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

    • להרחיב את הידע המקצועי של צוותי החינוך: לעודד השתתפות מורים בהשתלמויות בתחומי הליבה ובפרט בקהילות מורים מקצועיות לומדות בית ספריות או אזוריות, המטפחות דרכי הוראה-למידה-הערכה מגוונות והעמקה ועדכון בתחום הדעת.
    • להעמיק את ידע הצוות החינוכי בשילוב אוריינות טכנולוגית דיגיטלית.
    • לבסס את הידע והיכולת של הצוות בעבודה על היבטים רגשיים בתהליכי הוראה-למידה.
    • לבסס את ידע המורים בשימוש אפקטיבי בכלים לאיתור ובהתערבות לימודית עם תלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב.
    • להרחיב את הידע של מורי השפה העברית בבתי הספר הערביים (מהמגזר היהודי והערבי) בחיזוק העברית הדבורה בקרב התלמידים, במתן כלים למורים, פיתוחים, אסטרטגיות הוראה איכותית, שימוש בהוראה מקוונת, אפליקציות, התמודדות עם חסמים בקרב התלמידים ללמידת השפה העברית וכדומה.
    • לבסס את הידע של דרכי הוראה-למידה-הערכה תוך קידום למידה התנסותית משמעותית ואיכותית.

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • למסד תהליכים להעמקת הבקיאות של המורים בתוכניות הלימודים בתחומי הדעת ובדרכים ליישומן בקרב תלמידים עם צרכים מיוחדים, לאורך כל רצף הגילים ורמות התפקוד.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • להקנות ידע, מיומנויות וערכים בכל מקצועות הליבה של החינוך המיוחד ובמקצועות נוספים, בהתאם לשכבת הגיל, רמת התפקוד ומאפייני התלמידים.
  • לקדם בקרב התלמידים תפקוד עצמאי ואוטונומי במגוון מצבי חיים במסגרת תוכניות הכנה לחיים - תחום ליבה בחינוך המיוחד.
  • לתלמידים בתפקוד תקין-גבולי: לבסס את ההוראה על תוכניות הלימודים ועל הקצאת השעות לחינוך הרגיל, תוך שימוש בספרי לימוד מאושרים לחינוך הרגיל ולחינוך המיוחד.
  • לתלמידים ברמות תפקוד אחרות: לבנות תוכנית מותאמת בהתבסס על תוכניות הלימודים בחינוך הרגיל לצד תוכניות לימודים ומסמכי התאמה לחינוך המיוחד.
  • ליצור קבוצות למידה חוצות כיתה/שכבה סביב יעדים משותפים כדי לגשר על פערי תפקוד בכיתה ולקדם למידה מותאמת.
  • להעמיק בלמידת תוכניות הלימודים במיקוד על ידע, מיומנויות וערכים באמצעות תיק תוכניות לימודים לעובדי הוראה, לתכנן וליישם יחידות הוראה-למידה-הערכה בהתאם.
  • לבנות תוכניות הוראה המבוססות על תוכניות הלימודים לשם קידום הידע, מיומנויות וערכים.

שפת אם[ | עריכת קוד מקור]

  • לקדם בהתמדה מיומנויות שטף, דיוק והבנת הנקרא, תוך צמצום הפער בין המצופה בשכבת הגיל לבין תפקוד התלמיד.
  • להעריך את יכולת ההבנה של טקסט מושמע תואם גיל אצל תלמידים עם קשיי קריאה משמעותיים.
  • לקיים תהליכי הוראה והערכה לטיפוח כשירות שפתית-תקשורתית, בדגש על שיתוף בין מורות וקלינאיות תקשורת.

מתמטיקה[ | עריכת קוד מקור]

  • ללמד את נושאי תוכנית הלימודים בשכבת הגיל לצד מתמטיקה שימושית, תוך קידום חשיבה מתמטית והדגשת היבטים חיוניים להשתלבות מיטבית.

אנגלית[ | עריכת קוד מקור]

  • ללמד אנגלית לתלמידים בתפקוד תקין-גבולי. ברמות תפקוד אחרות - לבחון הוראת אנגלית בהתאם למאפייני התלמידים.

מדעים[ | עריכת קוד מקור]

  • ללמד מדעים באופן המקדם היכרות עם מצבי חיים שונים והשתלבות מיטבית.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • לקדם התמחות בהוראת תחומי הדעת לצד ההתמחות בחינוך המיוחד לטיוב ההוראה בהתאם לתוכניות הלימודים.

לטפח הוראת שפה במקצועות הקודש כבסיס לטיפוח זהות ולקידום הישגים.

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לפתח מיומנויות שפה במקצועות הקודש כבסיס לכלל מקצועות הדעת.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • לקיים תהליכי פיתוח מקצועי בדרכי הקהילה הלומדת להטמעת יעד זה.
  • ליצור קהילת מורים מדעית בין-תחומית בבית-הספר ומחוצה לו, המטפחת את ההוראה כתשתית ללימודי המדעים (בחמ"ד: פעילות בתוכנית "מעגלי חמ"ד - קהילה לומדת").

משימות לחינוך הממלכתי-דתי

לטפח הוראת שפה במקצועות הקודש כבסיס לטיפוח זהות ולקידום הישגים.

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לפתח מיומנויות שפה במקצועות הקודש כבסיס לכלל מקצועות הדעת.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • לקיים תהליכי פיתוח מקצועי בדרכי הקהילה הלומדת להטמעת יעד זה.
  • ליצור קהילת מורים מדעית בין-תחומית בבית הספר ומחוצה לו, המטפחת את ההוראה כתשתית ללימודי המדעים (בחמ"ד: פעילות בתוכנית "מעגלי חמ"ד - קהילה לומדת").
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • מיפויים של הישגי התלמידים ותוכנית עבודה דינמית הנגזרת מהמיפויים.
  • שימוש ביחידות הוראה ומשימות הערכה שפותחו ופורסמו על-ידי משרד החינוך כדגמים להוראת אסטרטגיות ומיומנויות לקידום השליטה בשפת אם.
  • סביבות למידה מגוונות, המכוונות לשיפור ההישגים במקצועות הליבה.
  • מענים המאפשרים הוראה דיפרנציאלית.
  • עדויות של מורים על אופן היישום לשיתוף בקהילה מקצועית.
  • למידת עמיתים לשיתוף בתוכניות ובכלים שפיתחו ובידע שצברו במסגרות השונות.
  • תלמידים משתתפים בקורסים אקדמיים ללמידה עצמית ברשת בשפה האנגלית – MOOC ובשיעורים פרטיים ברשת.
  • תלמידים מיישמים משימות אורייניות מתוקשבות בתחומי הדעת
  • חינוך מיוחד: תוכניות בית-ספריות וכיתתיות בכל תחומי הליבה של החינוך המיוחד ובמקצועות נוספים בהלימה מרבית לנלמד בשכבת הגיל בחינוך הרגיל.
  • שיעור תלמידים גבוה בארבע ובחמש יחידות במתמטיקה ובמקצועות המדעים, כימיה, פיזיקה וביולוגיה.
  • ניצול כל שעות המדעים ושעות המעבדה.
  • מורים המשתתפים בקהילה מקצועית לומדת, משתפים בידע ומקדמים יוזמות בית-ספריות.
  • שימוש בסביבות לניהול למידה בתהליך היישום של פרויקטים מגוונים בתחומי המדע והטכנולוגיה, הכולל משוב מקדם למידה בזמן אמת ותהליכי רפלקציה.
  • תלמידים מתפקדים כלומדים עצמאים בסביבות דיגיטליות מבוססות מציאות מדומה ומציאות רבודה, נחשפים לתוכן אינטראקטיבי ודינמי ומתנסים בתהליכי למידה ניידת, חקר שיתופי ולמידה עצמית במודל כיתה הפוכה.
  • תלמידים המשתתפים בתחרויות המתבססות על משחוק, עבודת צוות ופתרון בעיות.
  • תלמידים מבצעים תהליך עמוק של חקר בעיות ופתרונן.

מתמטיקה[ | עריכת קוד מקור]

חינוך מיוחד[ | עריכת קוד מקור]

חרדי[ | עריכת קוד מקור]

צוות חינוכי[ | עריכת קוד מקור]

  • תוכנית מורים מובילים - מורים מובילים הם מורים המנחים תהליכי למידת עמיתים בבית ספרם לשם שיפור ההוראה והלמידה. בכל בית ספר יהיו לפחות שני מורים מובילים. מורה מוביל יקבל שעות במערכת לביצוע תפקידו.
  • קהילות מורים מקצועיות בתחומי הדעת. לדוגמה, קהילות המורים במדע וטכנולוגיה ובפיזיקה.
  • קורסים מקוונים למורים במודל "איחוד מול ייחוד" - בשפות, מתמטיקה, מדעים ובכל תחומי הדעת.

מטרה א: קידום למידה משמעותית ואיכותית: ידע, מיומנויות וערכים

יעד בית-ספרי

2 קידום מיומנויות חשיבה באמצעות תהליכי הוראה-למידה-הערכה איכותיים[ | עריכת קוד מקור]

تعزيز مهارات التفكير من خلال سيرورات ناجعة للتدريس، التعلّم والتقييم

  • שיעור התלמידים המדווחים על מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש בפרקטיקות הוראה, למידה והערכה איכותיות בבית-הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש באסטרטגיות ללמידה עצמית, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • תפיסת התרומה של הפיתוח המקצועי לדרכי הוראה-למידה-הערכה, מיצ״ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • עד כמה תפיסת הלמידה המשמעותית ברורה לצוות? האם יש צוות מוביל לקידום הנושא?
  • מהי תחושת המסוגלות ורמת הידע והמיומנויות של הצוות המקצועי בדרכי הוראה חדשניות, בהקניית מיומנויות חשיבה מסדר גבוה בתחומי הדעת ובשימוש בפרקטיקות הוראה איכותיות?
  • באיזו מידה מערכת השעות הבית-ספרית ושאר הסדירויות הבית-ספריות פורצות זמן ומקום ומותאמות לתפיסת הלמידה המשמעותית?
  • באיזו מידה מיומנויות החשיבה מעוגנות בתכניות הלימודים הבית ספריות באופן ספירלי?
  • באילו דרכי הערכה חלופיות משתמשים בבית-הספר? מהי איכות ההערכה החלופית? עד כמה בקיא הצוות במגוון דרכי ההערכה (לרבות מתוקשבות) ומיומן ביישום איכותי שלהן?
  • עד כמה שותפים התלמידים בהערכת הלמידה ותוצריה?
  • באיזו מידה ההערכה מייצרת שיח מעמיק ומשוב מקדם בין המורים לתלמידים? באיזו מידה ממצאי ההערכה משפיעים על הפעילות הבית-ספרית?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • להתאים את הסדירויות לעקרונות הלמידה המשמעותית והתפיסה החינוכית, למסד שגרות ומנגנונים, המאפשרים לצוותי המורים התבוננות על פרקטיקות ההוראה-למידה-הערכה שלהם, כמו גם למידת עמיתים  ויצירת ידע שיתופי להשבחת תהליכים.
  • לבסס את תפקידו של רכז הערכה בית-ספרי, לקידום תהליכי הערכה, תכנון ויישום של תהליכי הוראה-למידה-הערכה, מיומנויות חשיבה ואסטרטגיות למידה ולהקים צוות ריכוז הערכה, שילווה אותו להבטחת הצלחתו

הוראה- למידה- הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לפתח מרחבי למידה פיזיים ווירטואליים, המאפשרים למידה שיתופית.
  • שילוב מגוון דרכי הוראה-למידה הערכה בדגש על פיתוח מיומנויות חשיבה, חקר ולמידה עצמית תוך שימוש במיומנויות המאה ה -21.
  • לעדכן את תוכניות ההוראה-למידה בהתבסס על ממצאי הערכה ונתונים בית-ספריים.
  • לפתח וליישם תוכניות הוראה ויחידות הוראה, המכוונות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוהה והטמעת ע.מ.ר בכל תחומי הדעת.
  • לשתף תלמידים בגיבוש כלים וקריטריונים להערכה, כולל הערכת עמיתים תוך שימוש במחוונים.
  • לשלב בכיתות ז-ט משימות היבחנות מתוקשבות ולשלב בכלל הכיתות חלופות בהערכה בסביבה דיגיטלית.

פיתוח מקצוע[ | עריכת קוד מקור]

  • לזמן למורים פיתוח מקצועי העוסק בעקרונות החינוך לחשיבה כולל הוראה מפורשת של מיומנויות חשיבה מסדר גבוהה, התנסות בלמידה בדרך החקר ובחלופות הערכה נוספות.
  • למסד שגרות ומנגנונים במרחב, המאפשרים לצוותי המורים לנהל שיח על פרקטיקות ההוראה-למידה-הערכה, למידת עמיתים  ויצירת ידע שיתופי להשבחת תהליכים.
  • להעמיק את הידע המקצועי של צוות החינוך בפיתוח וביישום כלים מגוונים להערכה, לרבות הערכה דיגיטלית.
  • לפתח מנהיגות מובילה בית-ספרית בעלת יכולות גבוהות בהובלת תהליכי הוראה-למידה-הערכה משמעותיים, המהווה סוכן שינוי מעורר השראה.

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לגבש עקרונות ודרכי הוראה לקידום מיומנויות חשיבה מסדר נמוך ומסדר גבוה בקרב תלמידים בכל רמות התפקוד.
  • למסד נהלים וכלים, לשם הערכת היישום של תוכניות ההוראה בזיקה לתכניות הבית ספריות והכיתתיות.
  • למסד נהלים וכלים, לשם הערכה של תפקוד התלמיד והישגיו, בזיקה לתכנית האישית והכיתתית, תוך שימת דגש על תיעוד מוסדר של ממצאי ההערכה.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לקדם בקרב תלמידים בכל רמות התפקוד מיומנויות חשיבה מסדר נמוך ומסדר גבוה בהתאם ליכולתם, כחלק מהתוכנית האישית והכיתתית.
  • לטפח סקרנות ולזמן למידה במגוון תחומי עניין מתוך תוכנית הלימודים ומעבר לה, בקרב תלמידים בכל רמות התפקוד.
  • להשתמש במגוון כלים להערכה בית ספרית, משימות הערכה חלופית וכלים מותאמים.
  • למפות את תפקוד התלמידים בתחומים השונים, תוך ציון רמות התפקוד בכיתה/בשכבה, כבסיס לתכנון הוראה דיפרנציאלית.
  • לקדם תלמידים המיועדים לגשת לבחינות הבגרות לקראת בגרות מלאה או חלקית, תוך ליווי והוראה מותאמת.
  • לפתח וליישם תהליכי הערכה מותאמים לתפיסת הלמידה המשמעותית ברוח "לב לדעת" כמבססת זהות ציונית דתית. 
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • גיוון בדרכי הוראה-למידה-הערכה, המכוונות לטיפוח מיומנויות ובכללן מיומנויות חשיבה.
  • מרחבי למידה מגוונים (לרבות וירטואליים) הנותנים מענה למגוון תפקודי הלומד.
  • יחידות הוראה כוללות מטרות הקשורות לטיפוח מיומנויות חשיבה ולתחומי הדעת.
  • ניצול שעות השהייה ושעות תומכות הוראה ללמידה ולצפיית עמיתים.
  • מורים נותנים משוב מקדם למידה ומלווים תהליכים רפלקטיביים ופרזנטציות על ידי הלומדים.
  • תלמידים מוערכים בדרכי הערכה חלופיות ותוצרי ההערכה החלופית מוצגים במרחבי הלמידה הפיזיים והווירטואליים.
  • תוצרי תלמידים, המבטאים רמות שונות של חשיבה ויצירה, במגוון ייצוגים של תנועה, צליל, צבע וצורה.
  • מתן אפשרויות בחירה וביטוי אישי לתלמידים בנוגע לתכנים לימודיים, ללמידה, פעילויות, מסגרת חברתית, מקום, זמן ודרכים לייצוג הלמידה.
  • פיתוח מקצועי ממוקד בדרכי הוראה מגוונות, חדשניות ואיכותיות, תוך הישענות על כוחות פנים-בית ספריים.
  • חינוך מיוחד: יעדים המתייחסים לקידום מיומנויות חשיבה בתכניות האישיות והכיתתיות של התלמידים.
  • FCL כיתת העתיד - ששה אזורי למידה דרכם יכולים המבקרים לחקור את המרכיבים החיוניים בלמידה במאה ה -21: כישורים, סגנונות למידה, עיצוב סביבה, טכנולוגיה עכשווית ועתידית ומגמות חברתיות המשפיעות על חינוך.
  • אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית - פיתוח אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית, משתלבת בתכניות הלימודים בתחומי הדעת ומשתמשת בטכנולוגיות מתקדמות הזמינות לבתי-הספר.
  • קרב למעורבות בחינוך - תוכנית להרחבת האופקים וחשיפה למגוון תחומי ידע ומיומנויות באמצעות מגוון תכניות העשרה ומיזמים מגוונים
  • מקפצה - תוכנית מערכתית לעבודה כוללת עם תלמידים במצבי סיכון במטרה להביאם להישגים ולצמצם התנהגויות סיכוניות. התכנית נועדה לאפשר קידום לימודי, אישי וחברתי ומיצוי יכולותיהם ומתקיימת בשלושה מישורים מקבילים: לימודי, חברתי ואישי-רגשי.
  • עידוד יוזמות חינוכיות - תוכנית עידוד יוזמות חינוכיות הינה תכנית לעידוד צמיחתן של יוזמות חינוכיות בקרב אנשי חינוך וליישומן במערכת החינוך. התכנית מטפחת יצירתיות וחדשנות בחינוך ומעודדת פיתוח שיטות חדשניות, רעיונות חדשים או חומרי לימוד לא שגרתיים המקדמים את המעשה החינוכי ועונים על צורך ייחודי של ילדי הגנים.
  • מאיצים בחינוך - תוכנית הפונה לעובדי הוראה יזמים במערכת החינוך. התוכנית מתקיימת במספר מרכזי פסג"ה שבתוכם פועלת חממה. תוכנית זו הינה מסלול אישי לפיתוח מקצועי בו עובדי-הוראה מתרגמים את הידע והניסיון הרב שצברו להובלת מוצרים פדגוגיים חדשניים.
  • תכנית אל"ה

הוראה-למידה[ | עריכת קוד מקור]

הערכה[ | עריכת קוד מקור]

חינוך מיוחד[ | עריכת קוד מקור]

חינוך ממלכתי-דתי[ | עריכת קוד מקור]

מגזר ערבי:

הערכה חלופית בסביבה דיגיטלית[ | עריכת קוד מקור]

●       מיזם הכתיבה בתחום דעת ערבית

●       מטלת ביצוע בערבית ג'נירית לכל תחומי הדעת


מטרה א: קידום למידה משמעותית ואיכותית: ידע, מיומנויות וערכים

יעד בית-ספרי

3 טיפוח מיומנויות רגשיות וחברתיות[ | עריכת קוד מקור]

تنمية المهارات العاطفيّة، الوجدانية والاجتماعيّة

  • התמדה בבית-הספר.
  • אחוז נשירה מבית-הספר.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים ותלמידים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על היעדר תחושת מוגנות, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על על קבלת השונות על כל היבטיה - שונות בדעה, בזהות, בתרבות.
  • עד כמה המחנכים בבית הספר תופסים עצמם כמתכללי תהליך המיפוי והאיתור של צורכי התלמידים?
  • עד כמה הצוות הבית ספרי מגבש ומתווה ערוצי פעולה לקיום שיח מעצים עם תלמידיו?
  • באיזה אופן מתקיימות מסגרות פדגוגיות, ניהוליות, חברתיות למתן מענה דיפרנציאלי לכלל התלמידים על פני הרצף?
  • עד כמה המורים מכירים ויודעים להשתמש בפרקטיקות הוראה איכותיות לקידום תלמידים על כל הרצף?
  • עד כמה המורים חשים ומסוגלים לנהל תהליכי הוראה למידה התואמים לצורכי הפרט בכיתה הטרוגנית?
  • באיזו מידה יש התייחסות להיבטים רגשיים וחברתיים בתוכנית האישית והכיתתית לתלמיד?
  • האם התלמידים רואים במוריהם כתובת לפנייה כאשר הם זקוקים לעזרה?
  • עד כמה המורים מכירים את נושא "המחונן בכיתתו"?
  • עד כמה המורים מכירים דרכים להתמודדות עם ילדים ונוער בסיכון?
  • עד כמה המורים מכירים מתודות לקידום ולשילוב תלמידים עולים?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לשלב כלי הערכה ומיפוי התנהגותיים ולימודיים בכתיבת תוכנית עבודה אישית וכיתתית ובשיתוף עם ההורים והתלמידים.
  • בניית תוכנית עבודה כיתתית המקדמת מתן מענה לפרט בהתאם לרמתו הלימודית.
  • להרחיב את השותפות עם גורמים שונים בקהילה במטרה למצות את הפוטנציאל לקידום התלמידים.
  • להבנות מסגרות לימודיות ארגוניות וחברתיות, המותאמות למנעד רחב של תלמידים שונים בעלי מגוון יכולות לימודיות בבית הספר.
  • לקבוע צמתים לבדיקת יעילות תוכניות העבודה הכיתתיות והאישיות ולעדכנן.
  • ליצור מנגנונים המאפשרים ניידות תלמידים בין כיתות ומגמות כדי להצמיחם בהתאם לחוזקותיהם.
  • לפתח ולהטמיע את התוכנית החדשה להתערבות עם תלמידים לקויי למידה או עם הפרעות קשב.
  • להטמיע כלים לאיתור ולהתערבות לימודית עם תלמידים לקויי למידה והפרעות קשב - הוראה-למידה-הערכה.
  • למנות ולהכשיר רכז השתלבות שיסייע בקידום יכולות המורים לתת מענה לתלמידים על צורכיהם השונים.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • להעמיק את הידע המקצועי של הצוות החינוכי בבניית תוכניות יישומיות ובביצוען.
  • לפתח ולבסס ידע וכלים פסיכו-פדגוגיים, מתוך סימולציות וניתוחי מקרה, המכוונים להענקת מענה דיפרנציאלי וכולל לתלמידים.
  • לחזק מיומנויות, ידע וכלים בטיפוח היכולת לקידום והעצמה תוך מתן מענה לשונות גם דרך שותפויות.
  • לפתח ולהטמיע את התוכנית החדשה להתערבות עם תלמידים לקויי למידה או עם הפרעות קשב.
  • להטמיע כלים לאיתור ולהתערבות לימודית עם תלמידים לקויי למידה או עם הפרעות קשב.

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • למסד שיח והיוועצות של מחנך עם בעלי תפקידים כגון מטפלים ממקצועות הבריאות, יועץ ופסיכולוג לקידום הלמידה הרגשית-חברתית של התלמיד.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לטפח מיומנויות של ייצוג עצמי לקידום אוטונומיה והשתתפות תלמידים בתהליכים חברתיים, לימודיים ואחרים.
  • לטפח בקרב התלמידים מודעות לרגשותיהם ורגשות האחר, תוך קידום היכולת להמשגה ולהבעה של רגשות.
  • לפתח כישורים, מיומנויות ומושגים להתנהלות מותאמת במצבי חיים שונים, תוך התנסות פעילה.
  • לשלב יעדים בתחום הרגשי-חברתי בתוכנית האישית והכיתתית במגוון הזדמנויות ובשגרות הלמידה, תוך היוועצות בצוות רב-מקצועי.
  • לפתח מיומנויות להתמודדות עם מצבי חולי לתלמידים חולים בהתאם להגדרה בחוק ילדים חולים.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • להעמיק את הידע הפסיכו-פדגוגי של הצוות החינוכי-טיפולי ולהקנות לו כלים לשילוב התנסויות רגשיות וחברתיות בלמידה. 
  • להטמיע את תכנית "מתעודה לתהודה", המחזקת למידה אישית מותאמת יכולות והתפתחות אישית 
  • לטפח תכניות יחודיות המותאמות לתלמידים עולים ולתלמידים משולבים.
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • מגוון יוזמות ומסגרות לפעילות משותפת של מורים, הורים, תלמידים והקהילה בתחום הלימודי ובתחום החברתי-ערכי.
  • גורמי קהילה משולבים בפעילות החינוכית והלימודית (אנשי מקצוע ברשות המקומית, תנועות נוער, ארגוני נוער, עמותות מגזר שלישי, עסקים ועוד).
  • חינוך מיוחד: מגוון כלים וערוצים לקיום תקשורת שוטפת עם הורי התלמידים.
  • חינוך מיוחד: מעורבות של הורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים בהנהגה הבית-ספרית.
  • תוכנית עבודה הכוללת התייחסות לרצפים השונים ולשונות התלמידים.
  • מסגרות ייחודיות לקידום תלמידים על כל הרצף: חינוך מיוחד, מחוננים, מצטיינים, ילדים בסיכון, עולים חדשים ועוד.
  • תכנית "משיקים"אמנות ההוראה בכיתות הכוללות תלמידים עם קשיים ועם לקויות למידה בהשקה לתחומי הדעת 1739 תכנית משיקים היא חבירה בין מומחים בתחום לקויות למידה לבין מומחים בתחמי הדעת לשם יצירת שפה משותפת העוסקת בהתאמת ההוראה לתלמידים מתקשים ובעלי לקויות למידה בהשקה לתחומי דעת.
  • יישום הליבה לשעת חינוך - 887 תכנית לטיפוח הלמידה החברתית-ערכית תוך שילוב של ההיבט הקוגניטיבי וההיבט החוויתי וההתנסותי באופן ספיראלי. פעילויות לכיתות ז'-י"ב לחודשים ספטמבר-יוני.
  • "דילמות מוסריות"- התוכנית מבוססת על התיאוריה של פרופ' קולברג שממנה עולה כי ניתן לקדם את החשיבה המוסרית באמצעות דיוני דילמה. בתוכנית הסבר מפורט על דרכים מגוונות לניהול דיונים על דילמות בכיתה וכן מגוון עשיר של דילמות מחיי יום יום בבית הספר ובחברה
  • קהילה הוגנת-התכנית "לקראת קהילה הוגנת בבית הספר" מציעה לתלמידים ולמורים מסגרת התנסותית בחינוך מוסרי.
  • מעלים באקלים-מטרות התוכנית הן: לברר עם הצוות החינוכי שאלות וסוגיות בנושאי חינוך אשר עמם הוא מתמודד, לאתר צרכים ייחודיים של בית הספר בנושא האקלים החינוכי ולתת בידי הצוות החינוכי תכנים ומתודות העשויים לסייע בידו בטיפוח האקלים החינוכי בבית הספר.
  • מנהיגות צעירה- מטרת התכניות להכשרת מנהיגות צעירה להקנות לבני הנוער  מיומנויות ולטפח כישורים שיסייעו להם במילוי תפקידי מנהיגות על פי אמות מידה דמוקרטיות; לזמן לבני הנוער  התנסויות בתפקיד מנהיגות, תוך הפקת לקחים מתמדת ויישום בליווי הדרכה, תמיכה ומשוב
  • תכנית mooc במערכת החינוך - (2878)מודל חדשני לליווי תלמידים הלומדים קורסי MOOC* מהעולם

קידום החינוך הבלתי פורמאלי בחברה הערבית :[ | עריכת קוד מקור]

  • על פי החלטת ממשלה 992 דרך תכניות העצמה מהמאגר הירוק של משרד החינוך. .יש לפנות למנהל יחידת הנוער ברשות המקומית
  • הטמעת תכנית של"ח וידיעת הארץ בחט"ב בחברה הערבית. התכנית הורחבה בעשרה בתי ספר בתשע"ח. מר עומר עספור מפקח של"ח וידיה"א באגף חברה ערבית מינהל חברה ונוער, טלפון: 050-7872886
  • חוגי סיירות במסגרת לימודי שדה חברה להגנת הטבע לתלמידי חטיבות הביניים דרך תכנית אתגרים. מר עומר עספור מפקח של"ח וידיה"א באגף חברה ערבית מינהל חברה ונוער, טלפון: 050-7872886
  • ידע זה אחריות: הפדגוגיה המבוססת על קשר אישי בין כל תלמיד למבוגר מלווה אשר מהווה דמות משמעותית, יוצרת אמון, דורשת ולא מוותרת. המלווה מציב מטרות, מדרבן ומטפח מוטיבציה ואמונה ביכולת. הפדגוגיה נשענת על היכולת להציב תמונת עתיד ראויה מחד גיסא ותמיכה בהתמודדות עם הקשיים שבדרך מאידך גיסא. השפה הבית ספרית מתאפיינת בשילוב של אמונה ביכולת עם שיח מוטיבציוני. המושג "מצוינות אקדמית" מוביל את השיח. בי"ס קדמה, ירושלים
  • ניהול עצמי מתמיד: פדגוגיה המאפשרת לתלמידים פיתוח מיומנויות ויכולת ניהול עצמי שיובילו אותם להישגים בלימודים. במוצר משולבים תהליכי לווי וחונכות מעמיקים לתלמידים וגם לצוות החינוכי, התאמת תוכניות לימודים לצרכים אישיים ודיאלוג מתמיד בין צוותי הוראה וצוותים טיפוליים. תיכון ניסויי דור, הרצליה.
  • בית ספר לתקווה: תפיסת האימון בחינוך מבססת את תפקיד המחנך על עקרונות וערכי האימון הספורטיבי. שימוש בכלי אימון אישי וקבוצתי מעוררים מוטיבציה להשקעת משאבים בלמידה, יצירת רשת ביטחון, אמונה ביכולת ורצון לדבוק במטרה למרות הקושי. חטיבת ביניים ניסויית, נווה יונתן, רמלה
  • גשר לחיים: שילוב צעירים עם מוגבלויות כאזרחים פעילים ועצמאיים בחברה, באמצעות הקמת מערך מעסיקים תומך וקהילה מכילה, שיבוץ מתאים וליווי תוך הכשרה והתנסות מדורגת בעולם העבודה. בי"ס ניסויי לחינוך מיוחד, רגבים, קריית חיים

מטרה א: קידום למידה משמעותית ואיכותית: ידע, מיומנויות וערכים

יעד בית-ספרי

4 יצירת סביבות למידה חדשניות ומאתגרות, ובכללן סביבות דיגיטאליות[ | עריכת קוד מקור]

إنشاء بيئات تعليميّة عصريّة ومبتكرة مليئة بالتحدّيات، بما في ذلك البيئات الرقميّة

  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש במחשב במקצועות הלימוד במהלך שעות הלימודים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש באתר האינטרנט או במערכת הממוחשבת של בית הספר לצורכי למידה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על אופן השימוש במחשב לצורכי למידה והיבחנות, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על סביבה פיזית מטופחת ונקייה בבית הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש בפרקטיקות הוראה-למידה-הערכה איכותיות בבית-הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש באסטרטגיות ללמידה עצמית, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על תפיסת ההוראה כמעניינת וברורה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגודגית.
  • הישגים לימודיים במתמטיקה: מיצ"ב ה', מיצ"ב ח'.
  • הישגים לימודיים באנגלית: מיצ"ב ה', מיצ"ב ח'.
  • הישגים לימודיים במדעים: מיצ"ב ח'.
  • מהן תפיסות המורים כלפי למידה בסביבה דיגיטלית ומהי רמת המיומנות שלהם בהובלת תהליכי הוראה-למידה-הערכה בסביבות עתירות טכנולוגיה?
  • באיזו מידה התלמידים מתנסים בתהליכי למידה במרחבים חדשניים פיסיים ודיגיטליים, במעבדות ובמרחבים תוך וחוץ-בית-ספריים?
  • באיזו מידה מקבלים המורים והתלמידים הזדמנות להשפיע על עיצוב מרחב הלמידה הפיסי והמקוון באופן המשרת את צורכיהם ואת מטרותיהם הקוגניטיביות והחברתיות?
  • באיזו מידה שילוב סביבות למידה פיסיות ומקוונות בבית-הספר מקדמות תחושות חיוביות של התלמידים ביחס ללמידה?
  • באיזו מידה התלמידים מתנסים במשימות היבחנות מתוקשבות כחלק משגרת הלמידה שלהם?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לגבש צוות מוביל, שיהווה סוכן שינוי להובלת חדשנות פדגוגית במגוון מרחבי למידה חדשניים
  • לאתר באופן יזום חידושים בתחום סביבות למידה פיסיות ומקוונות, שהוכח שהן מקדמות למידה, ולרתום צוותי מורים להקמה ולהוראה באמצעותן בבית הספר.
  • להבנות שגרות וסדירויות, המאפשרות למידה חוץ-כיתתית. לדוגמה: שיתופי פעולה עם ארגונים חיצוניים הפועלים במשק, יצירת קהילה תומכת סביב בתי הספר המסייעת לתלמידים להכיר את תחומי הדעת הטכנולוגיים.
  • לייצר גמישות בשגרות בית-הספר כדי לאפשר לתלמידים ולמורים להשתמש בסביבות דיגיטליות סינכרוניות וא-סינכרוניות באופן המקדם מיומנויות חקר ושיתופיות תוך חיבור לעולם שמחוץ לבית-הספר .
  • להפעיל את ספריית בית-הספר כמרכז משאבים, המשולב בלמידה ובפעילות הלא פורמלית.
  • לבסס תרבות של למידה המשלבת למידה מרחוק ולמידה פנים אל פנים (Blended Learning), פרקטיקה של 'כיתה הפוכה', למידה בקורסים רבי משתתפים באנגלית (MOOC), שימוש במערכות לניהול למידה (LMS) בשגרה וסביבות ענן.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • להעמיק ידע מורים ומיומנותם בשילוב חומרי הוראה, ספרים דיגיטליים, מאגרי מידע וכלים דיגיטליים בפדגוגיה. קידום השימוש במערכות לניהול למידה (LMS).
  • לעודד השתתפות מורים בקהילות מעשה המתבססות על תהליכי שיתוף והבניית ידע. לדוגמה: קהילת מורים מובילי תקשוב, תכנון מוסדות חינוך וציבור.
  • לעודד מורים להשתתפות בפיתוח תוכנית לימודים בית-ספרית המתייחסת למרחבי למידה פיסיים חדשניים ומקוונים כמשאב וכאמצעי להעמקת למידת תלמידים וליצירת אקלים למידה מיטבי.
  • לזמן למורים מודלים יישומיים מגוונים של סביבות פיסיות ומקוונות שניתן להתאימן לקידום תהליכים פדגוגיים חדשניים (לדוגמה: דגמי הוראה דיגיטליים, למידה שיתופית במרחב הדיגיטלי, מרחבי M21, תכנון מוסדות חינוך חדשניים)
  • ליזום מפגשי למידה המאפשרים לכל מורה להתאים מרחבי למידה פיזיים ודיגיטליים לפדגוגיה חדשנית.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • להשתמש במגוון סביבות בבית-הספר ובקהילה לקידום תפקוד התלמיד במצבי חיים שונים, תוך למידה עיונית והתנסות פעילה, כחלק מהוראה מותאמת ורלוונטית.
  • להקצות שיעורים ומרחבים ייעודיים להוראת נושאי הכנה לחיים, תוך קישור מושכל לתחומי הדעת הנלמדים.
  • לשלב במרחבי הלמידה כלים דיגיטליים, אמצעי טכנולוגיה מסייעת ועזרי תקשורת תומכת וחלופית, בהתאם למשימה ולצורכי התלמיד.
  • לפתח מיומנויות לשימוש עצמאי ומושכל בסביבה הדיגיטלית בחיבור לתחומי דעת ולחיי היום-יום וככלי עזר לקיום קשרים חברתיים.
  • לפתח בקרב התלמידים מיומנויות של למידה מרחוק ולעודד את השתתפותם בשיעורים אלו, לרבות תלמידים חולים במחלה ממושכת או חולים בביתם (עפ"י ההגדרה בחוק ילדים חולים).

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • לפתח מיומנויות של שימוש בכלים דיגיטליים להוראה מותאמת לשם הבניית ידע, תיווך להבנה, המחשת תוכן מופשט ותהליכי רפלקציה.
  • להקנות מיומנויות של שימוש בטכנולוגיה מסייעת כחלק מתהליך ההוראה, תוך בחירה מושכלת של האמצעי המתאים לתלמיד.
  • אין משימות ייחודיות לחינוך הממלכתי-דתי ביעד זה.
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • מורים המשתתפים בקהילה מקצועית לומדת, תוך שימת דגש על תכנון תהליכי הוראה-למידה –הערכה, בדגש על קידום מנעד ההיבטים של תפקודי הלומד.
  • מורים המתאפיינים ברמת אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית, המאפשרת להם לשלב באופן מושכל את התקשוב בהיבטים לימודיים וחברתיים.
  • מורים המשתתפים בקהילה מקצועית ובמסגרתה מפתחים יכולת לתכנן תהליכי הוראה-למידה –הערכה המקדמים למידה עצמית, למידה שיתופית, למידת חקר ולמידה מבוססת פרויקטים בסביבה הדיגיטלית ובמרחבי למידה חדשניים.
  • מורים המשתמשים בכלים דיגיטליים ומנחים תלמידים לבנות תוצרים בכלים דיגיטליים, לנהל פרויקטים באמצעות כלים דיגיטליים ייעודיים ולהתנסות בלמידה חוץ-כיתתית.
  • מורים המספקים לתלמידים משוב מקדם למידה בזמן אמת ומזמנים להם תהליכי רפלקציה במרחבי הלמידה הדיגיטליים.
  • תלמידים לומדים במגוון מרחבים פנים וחוץ-בית-ספריים, המעצבים את חוויית הלמידה.
  • תלמידים מקבלים הערכה על למידתם במסגרת 'חלופות בהערכה בסביבה דיגיטלית', משתתפים בפרויקטים ללמידה שיתופית ובקורסים אקדמיים ללמידה עצמית בשפה האנגלית (MOOC).
  • מערכת שעות בית-ספרית מתייחסת לכלל מרחבי הלמידה מגוונים וחדשניים הפיסיים והדיגיטליים.
  • פדגוגיה דיגיטלית - (2241) הובלת תהליכי שינוי פדגוגי באמצעות השתלמויות מורים, עבודה פרטנית -עם כל מורה
  • תקשוב כהשתלבות - (748) תכנית לקידום שילובם של תלמידים עם צרכים מיוחדים בחברה תוך עקיפת מגבלותיהם באמצעות שימוש באמצעים טכנולוגיים המותאמים להם. במסגרת התכנית מוענקים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים מחשבים מותאמים ועזרי הנגשה
  • כיתת העתיד - (1040) התכנית פועלת בששה אזורי למידה דרכם יכולים המבקרים לחקור את המרכיבים החיוניים בלמידה במאה ה -21.
  • תכנית לאומית לרובוטיקה - (742) תכנית חשיפה לתחומי הטכנולוגיה דרך הרובוטיקה כנושא בינתחומי.
  • מב"ט - (1283) פרויקט מב"ט (למידת חקר באמצעות מודלים טכנולוגים) הוא פרויקט תלת שנתי ומשתלב במסגרת לימודי מדע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים בכיתות ז'-ט'.
  • תכנית טו"ב  (טכנאים ובגרות)  מהווה מסלול לימודים מכיתה ט' ועד כיתה י"ב שבסיומו הבוגרים זכאים לתואר טכנאי ולתעודת בגרות.  בוגרי תכנית זו יכולים להציג את מועמדותם ללימודי המשך לתואר הנדסאי.
  • מבט לחלל: (השמיים הם לא הגבול ב') - (995 ) קורס מתקדם בנושא החלל וחקר החלל.
  • עתודה מדעית טכנולוגית - (829) תכנית המציעה מסלול למצוינות מדעית-טכנולוגית בתחומי המדע והטכנולוגיה ולעידוד ההשתלבות בתעשיות עתירות הידע;
  • קואליציית העסקים, צה"ל' וסייבר (יוזמת 5פי 2) - (1137) תכנית פועלת באמצעות קואליציה של כ-11 חברות עסקיות המקיימות פעילויות לחיזוק החינוך המדעי
  • חשיווקית - (956) קורס העוסק בפיתוח חשיבה יצירתית ומערכתית באמצעות למידת עקרונות השיווק המודרני
  • תעשייה לצעירים - (996) בתכנית יחשפו התלמידים לתכנים מרתקים מתחום המדע, הטכנולוגיה והתעשייה
  • מרכז אילן רמון - (868) המרכז לנוער שוחר פיסיקה באוניברסיטת בן גוריון מפעיל תלמידים במעבדות משוכללות לפיסיקה ומכניקה
  • למידה מבוססת מקום - (1709) תכנית רב-תחומית שבמהלכה התלמידים עוברים למידת חקר מבוססת מקום של נקודות עניין הכוללים אתרים, החי והצומח ועוד בסביבת המוזאון. הלמידה מתבצעת באמצעות משחק בטלפונים חכמים.
  • קורס יזמות פרימיום - בשיתוף חברה מאמצת מהתעשייה (960 )"יזמות פרימיום" הינה תכנית ייחודית, המאפשרת תהליך למידה ופיתוח רעיון יזמי לכדי אבטיפוס פועל, בשיתוף חברה/מפעל מאמץ מהתעשייה הישראלית.
  • מגשימים - ( 872) תכנית מצוינות בתחום המחשבים והסייבר.
  • ביוחקר ברשת - (1279) מאפשרת למידה שיתופית בתחום הביולוגיה בדרך המקדמת למידת עמיתים, התמודדות עם פתרון בעיות, עבודה שיתופית, חשיבה יצירתית וביקורתית, העמקת לימודי החקר הביולוגי בסביבה טכנולוגית מקוונת.
  • אינטובייט (Innovate) - יזמות חברתית בבית הספר (2244) - תכנית כוללת של מספר בתי ספר על-יסודיים אשר בוחרים נושאים חברתיים ומפתחים עבורם פתרונות טכנולוגיים-יצירתיים.
  • עלוני פדגוגיה דיגיטלית בחברה הערבית
  • אוטובוס הפאב לאב (fablab) - אוטובוס הפאבלאב (2492) הנו מעבדת מחשבים ניידת המאפשרת הכרות עם עולם הדפסת התלת מימד והמייקינג (making). המשתתפים יתנסו באופן חוויתי בתכנון ויצירה של מוצרים באמצעות שימוש בתוכנות מחשב, מדפסות תלת מימד ובנייה בכלי עבודה. 

צוות חינוכי[ | עריכת קוד מקור]

  • תוכנית מורים מובילים  (הסבר - מורים מובילים  הם מורים המנחים תהליכי למידת עמיתים בבית ספרם לשם שיפור ההוראה והלמידה בכל בית ספר יהיו לפחות 2 מורים מובילים. מורה מוביל יקבל שעות במערכת לבצוע תפקידו)

סביבת למידה דיגיטלית[ | עריכת קוד מקור]

סביבת למידה פיזית[ | עריכת קוד מקור]

חינוך מיוחד[ | עריכת קוד מקור]

חמ"ד[ | עריכת קוד מקור]

מגזר ערבי:[ | עריכת קוד מקור]

שימוש בכלים דיגיטליים ליישום הוראה בערבית:

●       כלים דיגיטליים

●       כלים והסברים במתמטיקה

●       מחולל הכתה האינטראקטיבית (לפיתוח תכנים דיגיטליים)

●      פרסומים: "עלוני פדגוגיה דיגיטלית בחברה הערבית"

  • פדגוגיה בסביבה רבודה: שימוש בפלטפורמות טכנולוגיות תומכות למידה- מחיפוש מידע ועד ליצירת תוצרים מקוריים כמו צילום ועריכת סרטים, עיצוב כרזות מתוקשבות, הפקת ספרים מתוקשבים, הוצאת עיתונים דיגיטליים ועוד, תוך היחשפות באמצעות "מנטורים" ומומחים ממגזרי התעשייה וחברות הי טק, לצרכים עכשוויים אקולוגיים/ תרבותיים/חברתיים ופיתוח תוצרים. בי"ס ניסויי עמל שבח מופת, תל אביב

מטרה א: קידום למידה משמעותית ואיכותית: ידע, מיומנויות וערכים

יעד בית-ספרי

5 העשרת הידע בתחומי האומנויות והרחבת ההתנסות במיומנויות חושיות ותנועתיות[ | עריכת קוד מקור]

إثراء المعرفة في مجالات الفنون، وتوسيع ممارسة المهارات الحسّيّة- الحركيّة

  • שיעור התלמידים המדווחים על מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש באסטרטגיות ללמידה עצמית, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על תפיסת ההוראה כמעניינת וברורה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגודגית.
  • עד כמה מתקיימים ומשובצים במערכת השעות שיעורים בתחומי האומנויות?
  • האם קיימים מרחבי למידה ייעודיים לתחומי האומנויות השונים?
  • עד כמה ניכרים תוצרי הלמידה והיצירה בתחומי האומנויות במרחבים הבית ספריים?
  • האם תכנים אמנותיים מקבלים ביטוי באירועים בית ספריים?
  • באיזו מידה משולבים נושאים והיבטים אומנותיים בהוראת תחומי הדעת?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • למסד מפגשי למידה של קהילות בית הספר באירועי תרבות וספורט.
  • להבנות מסגרות המהוות במות להצגת תוצרי אומנויות ותחומי עניין של תלמידים, מורים והורים.
  • לפתח ולקדם לימודי אומנויות וספורט בשגרות הבית ספריות בתחומי המחול, התיאטרון, המוסיקה , האומנות החזותית, השחמט, הברידג' ועוד.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לבצע תהליכי הוראה ולמידה בין-תחומיים, הרחבת הידע והעשרתו.
  • לזמן לתלמידים בחירה בין תחומי אומנויות שונים.
  • לחשוף את התלמידים ליוצרים וליצירותיהם, מהארץ ומהעולם, במגוון תחומי האומנויות.
  • להשתמש באמצעים מתוקשבים בלימודי האומנויות.
  • לשלב בתכנון ההוראה היבטים אומנותיים תרבותיים.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • לבנות עם צוות המורים פיתוח מקצועי רלוונטי לצורכיהם תוך שימת דגש על הפיתוח האינטלקטואלי.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • בבתי-ספר לחינוך מיוחד - ללמד שני מקצועות לפחות מתחומי האומנויות בהתבסס על תכניות הלימודים.
  • ללמד אומנויות תוך הבחנה בין שיעורי אמנות לבין טיפולים באומנות מבחינת צוות, לומדים, זמנים ותכנים ולאתר ממשקים מקדמים בין שני התחומים.
  • לשלב שימוש בכלים אומנותיים לקידום הבעה והבנה במגוון תחומי דעת.
  • להעצים כישורים אומנותיים ולזמן ביטוי והצגה של תוצרים אישיים על-פי אמות מידה אומנותיות.

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • למסד מפגשי למידה של קהילות בית-הספר "מעגלי חמד קהילה לומדת" בשגרת בית-הספר ובמפגשים בין בתי-ספר שונים

הוראה למידה הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לקדם למידה דיסציפלינרית ולמידה ערכית, היוצרות מרחב מגוון ופתוח
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • מסגרות ללימודי תחומי האמנות ובהן מגוון נושאי העשרה לבחירת התלמידים.
  • יוזמות ייחודיות של מורים ותלמידים ללימוד והצגת תוצרים אונותיים.
  • שימוש בטכנולוגיות כדי לייעל את ההתמצאות במרחב.
  • תלמידים הלוקחים חלק בלהקת מחול, להקה מוזיקלית/ מקהלה/ חבורת זמר, קבוצת תיאטרון, נבחרת שחמט/ ברידג', קבוצת ברייקדאנס, וכדומה.
  • יצירת שיתופי פעולה אמנותיים עם בתי ספר תאומים מעיר אחרת או משכונה אחרת באותו יישוב.
  • הורים מעורבים בהעשרת תלמידי בית הספר ותורמים מתחומי המומחיות שלהם במסגרות העשרה שונות.
  • שילוב הרצאות מומחים  מקוונות (אקדמיה ברשת) וימי שיא מקוונים.
  • חינוך מיוחד: מסגרות פעולה מוגדרות לשיעורי אומנות ולטיפולים באמנויות ושילוב כלים אמנותיים בהוראת תחומי הדעת.
  • תכנית כחול לבן - 2789תכנית "כחול לבן" הינה תכנית בין תחומית, שמטרתה, העלאת המודעות בקרב התלמידים לחשיבות צריכת מוצרים ושירותים תוצרת "כחול לבן".
  • תכנית אלי כהן - 2799 סיפור חייו ומותו של אלי כהן מתכתב עם סיפורה של מדינת ישראל ומשתלב עם סיפורי הגבורה והקרבת החיים למען קיומה וביטחונה.
  • תכנית מכביה - 2803 תכנית רב תחומית העוסקת בסיפור המכביה ובערכיה, כפי שבא לידי ביטוי בתכנים ונושאים בתכניות לימודים קיימות.
  • תכנית מורשת יהדות אתיופיה - 2804 תכנית זו עוסקת בהיבטים חשובים של מורשת יהדות אתיופיה במטרה לקדם את ההכרה ביהדות זו ובתרבותה כחלק מהתרבות היהודית-ישראלית ולעודד קבלה והכלה כלפי הייחודיות והשונות במורשתה
  • תכנית ירושלים - 2798 תכנית מבוססת על מיפוי כל תכניות הלימודים בחטיבות הגיל, תוך דגש על ירושלים בכל אחד מתחומי הדעת. יישומה יבוא לידי ביטוי בתהליך לימודי ערכי ומתמשך בכל שכבות הגיל.
  • קשר רב דורי -(795) תכנית לחיזוק הקשר הבין דורי בתהליכי למידת חקר ותיעוד מורשתם של האזרחים הוותיקים בכלים דיגיטליים, בתהליכי למידת חקר
  • כיתת עתיד - (1040) התכנית פועלת בששה אזורי למידה דרכם יכולים המבקרים לחקור את המרכיבים החיוניים בלמידה במאה ה -21: כישורים, סגנונות למידה, עיצוב סביבה, טכנולוגיה עכשווית ועתידית ומגמות חברתיות המשפיעות על חינוך.
  • נשים שעשו היסטוריה -  791 תכניות ייחודיות, אגף א' לפיתוח פדגוגי תכנית לחשיפה של סיפורי מורשת של גבורת נשים בהקשרים היסטוריים, תרבותיים, גיאוגרפיים ואישיים. התכנית פועלת לקידום ולמימוש שוויוניות מגדרית.
  • תכנית  mooc  במערכת החינוך - (2878]How2MOOC הינו מודל חדשני לליווי תלמידים הלומדים קורסי MOOC* מהעולם.
  • מב"ט - 1283פרויקט מב"ט (למידת חקר באמצעות מודלים טכנולוגים) הוא פרויקט תלת שנתי ומשתלב במסגרת לימודי מדע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים בכיתות ז'-ט'. במסגרת הפרויקט מופעלת תכנית הוראה ייחודית מבוססת סביבת לגו.
  • התכנית העיונית- במעורבות חברתית - הלמידה העיונית כוללת שלושה מרכיבים: למידה - במסגרת כיתתית או שכבתית; ליווי ותמיכה - בקבוצות קטנות; הכשרה לתפקיד - במסגרת מקום ההתנסות המעשית.
  • אמונה ואומנות: שילוב האומנות בלימודים תורניים תוך הנחיה משותפת של לימודי קודש ואומנות, מפגשים ויצירה בסטודיו תורני ומסלול לבגרות. ישיבה תיכונית ניסויית, קריית אתא

מטרה א: קידום למידה משמעותית ואיכותית: ידע, מיומנויות וערכים

יעד בית-ספרי

6 טיפוח תרבות של מצוינות לימודית, חברתית וערכית[ | עריכת קוד מקור]

تنمية ثقافة التميّز التعلّميّ، الاجتماعيّ والقِيَميّ

  • שיעור התלמידים המדווחים על מאמצי בית הספר לעידוד מוטיבציה וסקרנות בקרב התלמידים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש באסטרטגיות ללמידה עצמית, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש בפרקטיקות הוראה-למידה-הערכה איכותיות בבית-הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים הממוקמים ברבעון הגבוה בתוצאות מיצ"ב הישגים, שיעור מצטיינים בגרות איכותית.
  • שיעור התלמידים המשתתפים בתחרויות בתחומי האומנות, המדעים והספורט.
  • שיעור התלמידים המתנדבים ומעורבים בקהילה - זכאים לתעודת בגרות חברתית.
  • שיעור התלמידים המתנדבים לשנת שירות ולשירות משמעותי בצה"ל.
  • עד כמה מגוון מנעד התחומים והנושאים שבהם מתאפשר לתלמידים לבטא מצוינות לימודית, חברתית וערכית?
  • באיזו מידה התרבות הבית-ספרית מעודדת מיצוי ומצוינות ומאפשרת שיח חינוכי מקדם סביב הנושא?
  • האם המורים מיומנים בניהול שיח אישי על חוזקות וחולשות עם תלמידים?
  • מהן המסגרות , הסדירויות והשגרות שבית הספר מפתח ובונה לאפשר לתלמידים לבוא לידי ביטוי בחוזקותיהם?
  • עד כמה המורים מיומנים בשיטות הוראה מגוונות המיועדות למענה לתלמידים בכיתה ההטרוגנית (מחוננים, מצטיינים, עולים, משולבים ועוד)?
  • האם מצוינות מקבלת ביטוי גם בהערכה חיצונית כמו תעודות, ערבי הוקרה, ועוד?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • להבנות מסגרות מגוונות לטיפוח מצוינות אקדמית וחברתית של תלמידים ומורים כחלק משגרת בית-הספר
  • לאתר הזדמנויות שונות המאפשרות לתלמידים ולמורים לבוא לידי ביטוי בחוזקותיהם.
  • לקבוע זמנים סדורים לשיח עם התלמידים על אודות החוזקות שלהם והדרכים לפתח אותן במסגרת הבית ספרית (שיח אישי בשעות הפרטניות, שיחות משוב תקופתיות).

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לזהות חוזקות של כל תלמיד ולאפשר לו לפתחן תוך הצבת יעדים מוגדרים למימוש המצוינות האישית.
  • לשלב בתוכנית העבודה הבית ספרית והכיתתית יעדים לקידום מצוינות במגוון תחומים.
  • להוקיר חוזקות של תלמידים, יוזמות חברתיות והישגים אקדמיים.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • להכשיר את המורים לנהל שיח עם התלמידים על אודות התקדמותם האישית והקבוצתית בתחומי החוזק שלהם
  • להכשיר את הצוות החינוכי בתחום הפסיכו-פדגוגיה: היבטים רגשיים בתהליכי הוראה–למידה .
  • להכשיר את המורים להוראה בכיתה הטרוגנית ולמתן מענה מותאם לאוכלוסיות התלמידים השונות (מחוננים, מצטיינים, עולים, משולבים ועוד).
  • להכשיר את הצוות החינוכי בתחום הפדגוגיה החברתית היבטים חברתיים התנסותיים בקידום מצוינות.

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לפתח כלים מותאמים באמצעותם ניתן יהיה לסייע לתלמיד לאתר את נקודות החוזק ותחומי העניין שלו, תוך שיתוף ההורים.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לטפח בקרב התלמידים מודעות לחוזקות ולכישורים שלהם במגוון רחב של תחומים.           
  • לשלב בתכנית האישית של התלמיד יעדים לקידום מצוינות וכישורים אישיים בתחומי חוזק ובתחומי עניין.           
  • ליזום פעילויות המאפשרות מצוינות ברמה הקבוצתית תוך הצגה והוקרה של התוצר המשותף.           
  • לפעול באופן מותאם להעלאת רף הציפיות ולהצבת אתגרים בהתייחס להישגים הנדרשים בשכבת הגיל.           
  • למסד תהליכי השתלבות של תלמידים מבית-ספר לחינוך מיוחד בקבוצות עניין והעצמה בבית-ספרם וכן בשיעורים עם בני גילם בבית-ספר רגיל. לשלב תלמידים מכיתת החינוך המיוחד בשיעור של כיתת החינוך הרגיל בשכבה.           
  • ליישם את התכנית החינוכית "מתעודה לתהודה" ו"המסע אל התעודה" במסגרת "מעגלי חמד קהילה לומדת"
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • תוכניות אישיות וקבוצתיות לקידום מצוינות תלמידים בתחומים אקדמיים וחברתיים.
  • תוכניות, מיזמים ותחרויות, המקדמים למידה שיתופית, משחוק ותוצרי למידה מתוקשבים, המהווים חלק מתוכנית עבודה בית-ספרית, הכוללת מסגרות זמן לטיפוח מצוינות אקדמית וחברתית.
  • יוזמות של מורים ותלמידים, המדגימות מצוינות אקדמית וחברתית.
  • קיום תוכניות מצטיינים בבית הספר.
  • פיתוח מקצועי בית ספרי הממוקד במתן מענים לתלמידים מחוננים ומצטיינים בכיתתם הרגילה באמצעות הוראה דיפרנציאלית.
  • חינוך מיוחד: התייחסות לנושא קידום המצוינות ברמה האישית והקבוצתית בתוכנית העבודה הבית ספרית.
  • מקפצה - 840 תכנית מקפצה הינה תכנית מערכתית לעבודה כוללת עם תלמידים במצבי סיכון במטרה להביאם להישגים ולצמצם התנהגויות סיכוניות.
  • תכנית לאומית לרובוטיקה - (742)תכנית חשיפה לתחומי הטכנולוגיה דרך הרובוטיקה כנושא בינתחומי;
  • מבט לחלל: (השמיים הם לא הגבול ב') - (995 )עמותת תעשיידע מזמינה את התלמידים לגלות עד כמה השמים הם לא הגבול. קורס "מבט לחלל", הינו קורס מתקדם בנושא החלל וחקר החלל.
  • עתודה מדעית טכנולוגית -  (829 )תכנית המציעה מסלול למצוינות מדעית-טכנולוגית בתחומי המדע והטכנולוגיה ולעידוד ההשתלבות בתעשיות עתירות הידע;
  • קואליציית העסקים, צה"ל' וסייבר (יוזמת 5 פי 2) - 1137התכנית פועלת באמצעות קואליציה של כ-11 חברות עסקיות המקיימות פעילויות לחיזוק החינוך המדעי באופן ישיר בבתי ספר הפזורים ברחבי הארץ. המטרה להגביר את המוטיבציה של תלמידים לבחור ולהתמיד בלימודי המתמטיקה, המדעים והטכנולוגיה.
  • יובל -965 מטרת התכנית ליישם מודל עבודה רב תחומי הכולל יצירת רצף בין עבודת בית הספר במהלך יום הלימודים ובשעות אחר הצהרים, חיזוק שיתופי הפעולה בין בית הספר, הורים וקהילה, קידום מצוינות אישית בקרב תלמידים המשתתפים בתכנית.
  • אמירים - במסגרת התכנית מופעלות בבתי הספר הללו מסגרות לימוד בית ספריות לתלמידים מצטיינים. בתי הספר המשתתפים בתכנית מפתחים ומפעילים תכניות המטפחות מצוינות בית ספרית והמזמנות אתגרים חדשים למצטייני בית הספר.

צוות חינוכי[ | עריכת קוד מקור]

  • מאיצים בחינוך - 1280תכנית "מאיצים בחינוך" פונה לעובדי הוראה יזמים במערכת החינוך.
  • תוכנית מורים מובילים  מורים המנחים תהליכי למידת עמיתים בבית ספרם לשם שיפור ההוראה והלמידה בכל בית ספר יהיו לפחות 2 מורים מובילים. מורה מוביל יקבל שעות במערכת לבצוע תפקידו)
  • בית ספר לתקווה: תפיסת האימון בחינוך מבססת את תפקיד המחנך על עקרונות וערכי האימון הספורטיבי. שימוש בכלי אימון אישי וקבוצתי מעוררים מוטיבציה להשקעת משאבים בלמידה, יצירת רשת ביטחון, אמונה ביכולת ורצון לדבוק במטרה למרות הקושי. חטיבת ביניים ניסויית נווה יונתן, רמלה

מטרה ב: חינוך לערכים ברוח מגילת העצמאות

יעד בית-ספרי

7 חינוך לערכים יהודיים, דמוקרטיים, ציוניים וחברתיים תוך טיפוח זהות וערכי מורשת ייחודיים בתוך מרחב חיים משותף בחברה הישראלית[ | עריכת קוד מקור]

التربية للقيم اليهوديّة، الديموقراطيّة، الصهيونيّة والاجتماعيّة، وتعزيز هُويّة وقيم التراث الخاصّة، ضمن حيّز حياة مشترك داخل المجتمع الإسرائيليّ

  • שיעור התלמידים המדווחים על מאמצי בית-הספר לקידום סובלנות כלפי האחר והשונה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים והמורים המדווחים על מאמצי בית-הספר לעידוד למעורבות חברתית ואזרחית, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מעורבות או חשיפה לסוגי אלימות שונים במרחב הבית-ספרי, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על אלימות דיגיטלית ברשתות החברתיות באינטרנט, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על עמדות חיוביות כלפי טיולים או סיורים מטעם בית הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • האם התכנית החינוכית /לימודית של בית-הספר מביאה לידי ביטוי ערכים המופיעים בחזון, בתחומי הדעת ואורח החיים הבית-ספרי?
  • האם קיימת מוכנות ומסוגלות של הצוות לקיים דיונים ערכיים ולעסוק בדילמות בחיבור לתוכני הלימוד ולנושאים אקטואליים ואזרחיים?
  • עד כמה הצוות החינוכי מוכשר ומיומן בניהול דיוני דילמה,דיאלוג המעורר חשיבה ביקורתית ובביצוע תהליכים רפלקטיביים?
  • האם תלמידים מוערכים גם בתחום החברתי-ערכי? מהן העדויות לכך?
  • האם התכנית "בשבילי הזיכרון" מופעלת במגוון הקשרים, זמנים ומסגרות, לאורך השנה
  • האם בית-הספר מתבסס על מסד נתונים בגיבוש תכנית ההכנה לשירות משמעותי?
  • האם בית הספר פועל להרחבת מרחבי ההתנסות של תלמידיו לחיזוק ערכים דמוקרטיים?(לדוגמא: מועצת תלמידים, ועדות משותפות, מסעות בוני זהות ועוד)
  • עד כמה התרבות הבית ספרית מבטאת ערכים של אמון ושותפות בין כלל באי בית הספר? (צוות המורים לבין עצמו, בין מורים לתלמידים, בין תלמידים לבין עצמם, בין צוות להורים וכו').

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לבנות את התכנית החינוכית על בסיס תהליך של איתור צרכים בקרב כל באי בית הספר
  • לבנות תכניות אינטגרטיביות - חברתיות ופסיכופדגוגיות - בהתאם לצרכים שזוהו
  • להגדיר במסגרת התכנית הבית ספרית מסגרות,שגרות ותכנים המחזקים את המוכנות והנכונות לשירות משמעותי בצה"ל ובשירות הלאומי–אזרחי
  • לבנות תכנית טיולים רב-שנתית, המשלבת ערכים בטיול
  • לקיים מסעות, סיורים לימודיים ומפגשים באתרי מורשת עם החברה האזרחית ומוסדותיה
  • לאפשר לכל תלמיד להשתתף לפחות במסע בונה זהות אחד, כגון: מסע מבראשית, מסע ישראלי, מסע לפולין ועוד
  • להבטיח שכל תלמיד יעלה לירושלים לפחות 3 פעמים במהלך שנות לימודיו
  • למסד ועדות משותפות והליכים שיתופיים למורים ולתלמידים לקידום תחושת שייכות והוגנות בקהילת בית הספר
  • ה - 1 במרס - "יום הדרוזי" , יוקדש זמן ללמידה על העדה הדרוזית ומורשתה, ועל מטרות חוק גיוס חובה לבני העדה הדרוזית.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • להפעיל תכנים ותכניות העוסקים במורשת וזהות, בהתאם לסילבוס של שכבת הגיל
  • לעסוק בסוגיות אקטואליות, המזמנות דילמות חברתיות ואזרחיות
  • לקיים שיח, המעמיק את יכולת השיפוט המוסרי של התלמידים, באמצעות עיסוק בדילמות מוסריות וקידום מודל "קהילה הוגנת" במוסדות החינוך
  • לשלב בין למידה עיונית להתנסות פעילה במימוש של ערכי צדק ודמוקרטיה
  • לקדם תהליכים, המעצבים את הכיתה כקבוצה חברתית, המאפשרת את חיזוק הזהות האישית
  • לשלב חינוך לסובלנות, לרב-תרבותיות ולשמירה על זכויות האדם בהוראת תחומי הדעת ובציון ימי לוח רלוונטיים
  • להעריך את תפקוד התלמיד בהיבט חברתי-ערכי ואזרחי בצומתי זמן קבועים, תוך ומתן ביטוי לכך בתעודה
  • לעודד למידה שיתופית ושיח חברתי ערכי בין בתי ספר בארץ ועם בתי ספר בתפוצות  להעמקת הזהות היהודית באמצעות המרחב הווירטואלי ובלמידה מרחוק

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • להרחיב את הידע ואת יכולת ההתבוננות הפנימית של הצוות החינוכי בהקשר לשילוב העיסוק בערכים בתחומי הדעת ובשעות החינוך
  • לבסס בקרב הצוות ידע בנושאי מורשת,זהות פיתוח שיפוט מוסרי וקידום אורח חיים שיתופי
  • לבסס בקרב הצוות מיומנויות הנחיה ואימון קוגניטיבי בעזרת הרכז החברתי והיועץ
  • לפתח בקרב הצוות מיומנויות לגיבוש תכנית בית-ספרית על בסיס התכנית "בשבילי הזיכרון"
  • להכשיר מנחה מועצת תלמידים.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • להעמיק בלימוד הדמות השנתית המקצועות הדעת, בשיעורי החינוך ובתכנית הערכית.
  • לקדם מטלת ביצוע משותפת למוסדות חינוך ממלכתי וממלכתי דתי באזרחות
  • לטפח זהות ציונית דתית בתחומי הדעת ובפעילויות חינוכיות. הטמעת תכנית "יש"י"
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • בתכניות ההוראה-למידה של תחומי הדעת מודגשים ההיבטים הערכיים של הנושאים הנלמדים, תוך שימוש במודלים ובכלים שפיתחו לצורך זה.
  • בתכנית החינוכית-ערכית משולבים ימי לוח, הידועים לכלל באי בית-הספר.
  • מרחבי הלמידה מזמנים שיח, למידה והתנסות בעקבות ערכים.
  • תכנית "בשבילי הזיכרון" מיושמת הן בשבוע שבו חל יום הזיכרון לשואה ולגבורה והן במגוון הזדמנויות רלוונטיות.
  • הרכז החברתי-ערכי שותף בצוות ההנהלה ומוביל את מהלכי התכנון וההפעלה של התכנית הבית-ספרית.
  • בשיעורי החינוך ובתחומי הדעת עוסקים בסוגיות ובדילמות מוסריות וחברתיות אזרחיות במודל "קהילה הוגנת".
  • בית-הספר מעודד את התלמידים להשתתף בפעולות לנכונות ולמוכנות לשירות משמעותי.
  • מורים, הורים ותלמידים משתתפים בקביעות במסגרות המאפשרות שותפות בתהליכי קבלת החלטות ובביצוען.
  • מועצת תלמידים פעילה ויוזמת.
  • נעלה לירושלים -  790 תכנית לחיזוק מורשת, תרבות ומסורת ישראל תוך עידוד הסיורים והטיולים בירושלים
  • מסע ישראלי -  895 תכנית מסע ישראלי היא תכנית לבירור, לגיבוש ולחיזוק הזהות היהודית, הישראלית והציונית של בני הנוער במדינת ישראל. התכנית כוללת מסע בין נופי ארץ-ישראל במשך שבוע ימים במטרה לחבר את בני הנוער לעצמם, למעגלים שונים בחברה ובקהילה, לארצם ולמדינת ישראל.

חוזרי מנכ"ל

תכנים[ | עריכת קוד מקור]

חינוך מיוחד[ | עריכת קוד מקור]

חמ"ד[ | עריכת קוד מקור]

חרדי[ | עריכת קוד מקור]

מגזר דרוזי[ | עריכת קוד מקור]

מטרה ב: חינוך לערכים ברוח מגילת העצמאות

יעד בית-ספרי

8 חינוך למעורבות חברתית ברמה האישית, הקבוצתית והבית-ספרית[ | עריכת קוד מקור]

التربية للمشاركة الاجتماعيّة على المستوى الشخصيّ، والجماعيّ والمدرسيّ

  • שיעור התלמידים והמורים המדווחים על מאמצי בית-הספר לעידוד למעורבות חברתית ואזרחית, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על השתתפות ופעילות חברתית-אזרחית, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית
  • שיעור התלמידים המדווחים על מאמצי בית הספר לעידוד מוטיבציה וסקרנות בקרב התלמידים -מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית     
  • שיעור התלמידים המדווחים על יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים ותלמידים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.     
  • שיעור המתגייסים לצה"ל או הלוקחים חלק בשירות לאומי או אזרחי מקרב הבוגרים (על-יסודי).      
  • באיזה אופן מובנה מערך המעורבות החברתית בבית הספר ומותאם לצורכי התלמידים והקהילה?
  • מהי רמת הידע המקצועי של הצוות החינוכי ותחושת המסוגלות שלו בהנחיית התלמידים במעורבות חברתית ובביצוע תהליכים רפלקטיביים?
  • עד כמה תהליכי המעורבות משולבים בהוויה הבית ספרית? האם מוקצה די זמן לרפלקציה?
  • האם בית-הספר מקדם חיבור בין תחומי הדעת למעורבות החברתית?
  • באיזו מידה מקצה בית-הספר זמן ומקום להנחיית מורים ותלמידים בהובלת הרכז החברתי-ערכי או רכז מעורבות? עד כמה הרכז עושה שימוש בידע ובכלים עדכניים, שרכש במסגרות הפיתוח המקצועי במחוז?    

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לקיים הליך של איתור צרכים בקרב התלמידים, קבוצת הפרויקט, הכיתה והקהילה.
  • להגדיר מסגרות זמן מספקות ללמידה עיונית וקיום רפלקציה במימוש התוכנית.
  • לבנות מסגרות בבית-הספר ובקהילה להתנסות במעורבות חברתית ולפתח מנהיגות צעירה.
  • לטפח ולעודד יוזמות לשינוי חברתי שיוצעו על ידי התלמידים.
  • לפתח שותפויות עם ההורים, החברה האזרחית והקהילה לליווי, תמיכה והרחבה של ההזדמנויות למעורבות התלמידים.
  • לבנות תהליך הערכה והוקרה ממוסד לתלמיד על תפקודו כמעורב חברתית במגוון ערוצים.
  • ליצור הזדמנויות לשיתוף כל באי בית הספר והקהילה ביוזמות ובפעולות מעורבות והתנדבות תלמידים.

הוראה- למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לקיים למידה עיונית ורפלקטיבית המלווה את ההתנסות.
  • להכשיר וללוות את התלמידים לפני, תוך כדי ולאחר ההתנסות,בזמנה ואחריה.
  • להרחיב את תוכניות המנהיגות הקיימות בבית הספר.
  • להציג במרחבי למידה פיזיים ווירטואליים - יוזמות של מעורבות חברתית, תוך מתן ביטוי לתהליך ולתוצר.
  • להקצות מקום במרחב הבית ספרי (על הקירות, בטקסים וכדומה) להוקרת המעורבות.
  • להדק את החיבורים וההקשרים בין המעורבות החברתית לתחומי הדעת.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • להכשיר את הצוות החינוכי להנחיה עיונית, כלים לקידום יזמות ושיח רפלקטיבי עם התלמידים על-אודות ההתנסות ומשמעותה להתפתחות האישית- רגשית.
  • הכשרת רכז מעורבות חברתית וגיבוש צוות מעורבות חברתית בית ספרית.

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לקיים שיח בקרב מורים, תלמידים והורים בנושא מקומו של התלמיד עם הצרכים המיוחדים כשותף פעיל ותורם בבית-הספר ובקהילה. 
  • לגבש מאגר של אפשרויות להתנדבות ולמעורבות חברתית בהתאם למשאבים בקהילה בה נמצא בית הספר. 
  • לקיים שיח עם גורמים בקהילה על אודות יכולתם של תלמידים עם מוגבלות לתרום לזולת כחלק מהתנדבות ומעורבות חברתית. 

הוראה- למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לקיים מפגשי תלמידים מהחינוך המיוחד ומהחינוך הרגיל תוך תכנון הזדמנויות לנתינה הדדית ולתרומה משותפת למען הקהילה. 
  • לזמן למתבגרים מעורבות חברתית למען תלמידים צעירים יותר בבית-ספרם. 
  • ליישם את התוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית תוך יישום מתווה ההנחיות וההמלצות ליישום התוכנית בחינוך המיוחד
  • להבנות ולהפעיל מנהיגות נוער בתכניות "הקהל למען ציון"
  • להטמיע את תכנית המעורבות "ממני אליך" לאור חזון החמ"ד תוך שיתוף צוות המורים והפעלת קהילות לומדות בית-ספריות
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • כל התלמידים והמורים יוזמים ומעורבים חברתית במגוון מסגרות ולאורך זמן, בשלבי התכנון, הביצוע, הרפלקציה, ההערכה והמשוב.
  • כל התלמידים המעורבים חברתית מקבלים ליווי והנחיה, העוסקים בהתפתחותם הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית ומוערכים במגוון ערוצים.
  • המורים מדווחים על תחושת מסוגלות בהנחיית התלמידים במסגרות למעורבות חברתית.
  • במרחבי הלמידה מוצגים תהליכים ותוצרים, המשקפים יוזמות של מורים, הורים ותלמידים, המעורבים חברתית.
  • אירוע הוקרת מתנדבים מתקיים פעם בשנה בהשתתפות כלל התלמידים, ההורים ומקומות ההתנדבות, וכולל חלוקת תעודות הוקרה ופרסומן ברשתות החברתיות
  • תיעוד של מהלכי המעורבות החברתית ותוצריה, המשמש ללמידה ולהתפתחות.
  • רכז המעורבות שותף בהנהלת בית-הספר ומשפיע על גיבוש התוכנית הבית-ספרית ועל תהליכי הוראה-למידה בתחומי הדעת.
  • רכזי המקצוע והמורים בתחומי הדעת משלבים את המעורבות החברתית במסגרת חלופות בהערכה.
  • חינוך מיוחד: יוזמות של מעורבות חברתית בשיתוף תלמידים מהחינוך הרגיל ומהחינוך המיוחד.
  • התכנית להתפתחות אישית ומעורבות חברתית
  • הקשר הרב דורי- (795) תכנית לחיזוק הקשר הבין דורי בתהליכי למידת חקר ותיעוד מורשתם של האזרחים הוותיקים בכלים דיגיטליים, בתהליכי למידת חקר
  • Schools Onlion - התכנית (1044) פועלת על מנת לקיים למידה משותפת של נושא מסוים עם אוכלוסייה ממגזר אחר או מרוחקת כאשר המחשב מהווה פלטפורמה לשיתופיות וליצירת קשר
  • כולנו גיבורי אל - 2859 הערכה מכוונת ליישום כהתערבות כיתתית במסגרת תכנית "כישורי חיים". התערבות המעודדת תלמידים לפעול למען תלמידים ולהיות "גיבורי אל".
  • עמיתים ומשפיעים- 846 תכנית להכשרת תלמידים כעמיתים מנהיגי דעה בנושאי טבק, אלכוהול וסמים ומאפשרת העצמה וחיזוק המנהיגות הצעירה תוך פיתוח אחריות אישית והדדית שתחזק אותם כ"שומרי סף" וכמקדמים אווירה חברתית של אורח חיים בריא.
  • ניצוצות-לעוף רחוק 1177- תכנית המפגישה תלמידים עם הורים ומנחים בוגרים מתוך הקהילה ומחוצה לה בעלי "ניצוץ" בתחום ידע מסוים. המנחים משתפים באופן ישיר את התלמידים בניצוץ שלהם, במטרה לעורר אצלם השראה ולסייע להם לגלות מה מעניין ומלהיב אותם.
  • יוצרים שינוי (2584) - תכנית חינוכית בינלאומית שמטרתה להעצים ילדים ונוער ולגרום להם להאמין ביכולתם ליצור שינוי חיובי בנושאים הנוגעים לליבם והרלוונטיים לחייהם. התכנית הינה תרגום פרקטי לעקרונות "הלמידה המשמעותית" המעניקה מסגרת, כלים ושיטה מובנית ליישום למידה מבוססת פרוייקטים למען החברה (Service P.B.L) ומאפשרת יזמות ומעורבות חברתית משמעותית.
  • נאמני נגישות (952)- התכנית מקדמת מודעות לנושא הנגישות, קבלת השונה והיכרות מעמיקה עם אנשים בעלי מוגבלות.

חוזרי מנכ"ל[ | עריכת קוד מקור]

חומרים[ | עריכת קוד מקור]

חינוך מיוחד[ | עריכת קוד מקור]

  • בין חברים - 752 תכנית המאפשרת תרגול נושאים חברתיים-תקשורתיים במצבים יום-יומיים באמצעות טקסטים וסרטוני וידאו.

מגזר דרוזי[ | עריכת קוד מקור]

לכבוד עונת המסיק מוצעים חומרים המאפשרים לעסוק בנושא זה בשיעורי העברית

חמ״ד[ | עריכת קוד מקור]

  • ממודעות לפעולה: שילוב היזמות החברתית בתכנים ובתוכנית הלימודים כולל גם מסלול שש-שנתי ולימודי מגמה לבגרות חמש יחידות לימוד ומקנה לתלמידים את הידע התיאורטי והמעשי בהובלת מיזם חברתי נדרש ובעל ערך לקהילה. בי"ס חקלאי ניסויי עין כרם

מטרה ב: חינוך לערכים ברוח מגילת העצמאות

יעד בית-ספרי

9 קידום אקלים מיטבי לחיזוק החוסן[ | עריכת קוד מקור]

تطوير مُناخ مدرسيّ مثاليّ لتقوية الحصانة الذاتيّة

  • שיעור התלמידים המדווחים על יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים ותלמידים, תוך התייחסות להיגד: "כשעצוב לי או כשרע לי אני מרגיש נוח לדבר על זה עם מישהו מהמורים שלי". מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית
  • שיעור התלמידים המדווחים על העדר תחושת מוגנות, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מעורבות או על חשיפה לסוגי אלימות שונים במרחב הבית-ספרי, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על אלימות דיגיטלית ברשתות החברתיות באינטרנט, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים הפעילים במדד חברתי במיצ"ב אקלים
  • אילו היבטים של אקלים וצמצום אלימות דורשים שיפור על סמך נתוני המיצ"ב? (לדוגמה התייחסות למדדי אלימות בהם הממצאים גבוהים או מדדי קרבה ואכפתיות בהם הממצאים נמוכים וכן היבטים של אקלים צוות וכו')
  • האם נבנתה תוכנית פעולה בעקבות הממצאים?
  • באיזו מידה מתנהל שיח בית-ספרי אודות סוגיית האקלים הבית ספרי, בקרב הצוות החינוכי, התלמידים וההורים?
  • האם ובאיזו מידה תכניות שיפור אקלים מקבלות ביטוין בתכניות עבודה בית ספריות וכיתתיות?
  • עד כמה הצוות מאמין ומחויב לשיפור האקלים ומהן הדרכים בהן הוא מביא לביטוי את מחוייבותו?
  • מה מידת המסוגלות והמיומנות של הצוות החינוכי לעשות שימוש במנעד תגובות חינוכיות, משמעתיות וטיפוליות מותאמות על-מנת להתמודד עם בעיות משמעת, בעיות התנהגות והתנהגויות סיכון נוספות? 
  • באיזו מידה מנהל ביה"ס וצוותו יוזמים תהליך מתוכנן ועקבי של שותפות עם ההורים? 
  • באיזו מידה התלמידים מעורבים בבנייה והפעלה של תכנית לקידום אקלים?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • למפות ולאבחן באמצעות מגוון כלים: שאלון מיצ"ב אקלים, שאלון אח"מ תלמידים, שאלון אח"מ צוות ובעזרת קבוצות מיקוד את תמונת המצב הבית-ספרית בנושאי אקלים, תוך אבחון וזיהוי של כוחות, עוצמות והזדמנויות. 
  • לזהות ולאבחן מוקדי כוח , עוצמות והזדמנויות לצד מוקדים לשיפור ושינוי. 
  • לבנות ולהפעיל את "התכנית המערכתית לקידום אקלים מיטבי וצמצום אלימות"  במרחבי החיים השונים הפיזי והווירטואלי.  
  • למסד שגרות ומנגנונים המאפשרים ליווי לצוות בתחומי אקלים ומניעת אלימות. לדוגמה קביעת זמן ומקום למפגשי צוות קבועים ללמידה, תמיכה וליווי למורים המלווים תלמידים על קשיי התנהגות ועוד.  
  • למסד שגרות ומנגנונים לקידום ולשיפור האקלים אותן יפעיל הצוות החינוכי עם תלמידים ברמה האישית, הכיתתית, השכבתית והבית ספרית לדוגמה: קביעת זמן ומקום לדיאלוג ושיח בין מורים לתלמידים ועוד  
  • למסד סדירויות, המאפשרות קיום שיח רגשי-חברתי אישי וקבוצתי מתמשך וקבוע של מורים עם תלמידים.  
  • להעניק ליווי ותמיכה לצוות החינוכי בשגרה ובעתות משבר.  

הוראה למידה הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • הוראה שיטתית ומתמשכת של היבטים רגשיים וחברתיים במסגרת שיעורי "כישורי חיים" ושיעורי חינוך חברתי
  • להפעיל תכנים ותכניות המטפחות ערכים ונורמות התנהגות רצויות ויוצרים תרבות של ערבות הדדית

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • לבסס ידע ושימוש בכלים ייעודים בקרב הצוות החינוכי להפעלת התכנית המערכתית לקידום אקלים מיטבי  וצמצום אלימות על-ידי היועץ ו/או הפסיכולוג.  
  • לבסס ידע וכלים בקרב הצוות החינוכי לקידום שותפות חינוכית עם הורים לניהול קונפליקטים.  
  • ליווי הצוות החינוכי והכשרתו להפעיל מנעד תגובות חינוכיות לאירועי משמעת, אלימות והתנהגויות סיכון. 
  • להעניק ליווי ותמיכה לצוות החינוכי בשגרה ובעתות משבר 

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • למפות צרכים ומענים בהקשר לאקלים הבית-ספרי תוך שימת דגש על קידום תחושת המוגנות של התלמידים והצוות.
  • לגבש תכניות ונהלים לצורך מתן מענים לתלמידים עם התנהגות מאתגרת.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לפתח מיומנויות וערכים בתחומים כגון: שליטה עצמית, ויסות רגשי וחשיבה חיובית בקרב כלל התלמידים.
  • יצירה וחיזוק של מסגרות מנהיגות תלמידים- הקהל למען ציון- לטיפוח תחושת שייכות ואחריות.
  • יצירה וחיזוק שגרות עבודה ושיתופי פעולה עם הורים- העמקת תכנית במ"ה- בית מדרש הורים.
  • פיתוח תכנית בית חמד נאה- לסביבה פיזית היוצרת הנעה ללמידה ושייכות.
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • מבנים ושגרות קבועות, המיועדות לקידום האקלים ולשותפות חינוכית: בצוות הניהול, בצוות המורים ובשיח עם תלמידים והורים.
  • תלמידים מעורבים בעשייה הבית-ספרית לקידום האקלים.
  • תקנון שנבנה בשיתוף הורים ותלמידים, הידוע לכלל באי בית-הספר, והמתעצב באופן שוטף.
  • בית-ספר מטפל באירועי אלימות וסיכון במידתיות ובהוגנות. לדוגמה: מגיב משמעתית לכל ילד בהתאם למצבו ולמעורבותו באירוע.
  • בבית-הספר יש שיח רגשי, חברתי וערכי.
  • הצוות החינוכי מוכשר בתחום הפסיכו-פדגוגיה: היבטים רגשיים בתהליכי הוראה למידה.
  • הצוות החינוכי מיישם עקרונות של פדגוגיה חברתית
  • קיים מענה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים: קשיי משמעת, קשיי התנהגות ועוד.
  • הסביבה הפיזית בטוחה ואסתטית.


חינוך מיוחד[ | עריכת קוד מקור]

חמ"ד[ | עריכת קוד מקור]

מגזר ערבי:[ | עריכת קוד מקור]

תוכנית לימודים בהשכלה כללית: "לחיות את העידן"

מטרה ב: חינוך לערכים ברוח מגילת העצמאות

יעד בית-ספרי

10 טיפוח סובלנות וכשירות תרבותית כבסיס לחיים משותפים בחברה רב תרבותית[ | עריכת קוד מקור]

تنمية التسامح والكفايات الثقافيّة الحضاريّة كأساس للتعايش المشترك في المجتمع متعدّد الثقافات

  • שיעור התלמידים והמורים המדווחים על מאמצי בית-הספר לקידום סובלנות כלפי האחר והשונה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית
  • שיעור התלמידים המדווחים על מעורבות או חשיפה לסוגי אלימות שונים במרחב הבית-ספרי, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית
  • שיעור התלמידים המדווחים על אלימות דיגיטלית ברשתות החברתיות באינטרנט, דיווחי תלמידים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית
  • שיעור התלמידים המדווחים על היעדר תחושת מוגנות, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית
  • באיזו מידה מזדמנת לתלמידים האפשרות להיחשף בצורה מונחית לתרבויות שונות בתוך קהילת בית-הספר, או לקהילות אחרות?
  • באיזו מידה הצוות והתלמידים הינם בעלי מודעות להבדלים תרבותיים, המשפיעים על ערכים, תפיסות והתנהגויות?
  • מהן ההזדמנויות שבית-הספר יצר לקידום מפגשים בין אוכלוסיות מגוונות?
  • כיצד בית-הספר מכשיר את תלמידיו להתמודדות עם עמדות מגוונות?
  • עד כמה חושף בית הספר את תלמידיו לדילמות ואתגרים הנוגעים לסוגיות הנדונות?
  • עד כמה הרכב קהילת הבאים בשערי בית הספר מגוונת ועד כמה ניתנת לנושא זה התייחסות?
  • לקדם מיזמים שיתופיים בין קהילות שונות בבתי ספר בדגש על רב תרבותיות.

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לשלב בתכנית העבודה הבית-ספרית פעילויות המקדמות רב-תרבויות בתחומי הדעת, בשעות השכלה כללית,בימי לוח אזרחיים ,בשעות החינוך ובפעילות פנאי.
  • לשלב תלמידי חינוך מיוחד בכיתות רגילות כדבר שבשגרה.
  • למסד מסגרות פיזיות ווירטואליות המעודדות ומאפשרות מפגשים לשיח בנושא רב-תרבויות בקהילת בית-הספר ובחברה הישראלית, להעמקת ההיכרות עם מגוון תרבויות ולטיפוח סובלנות
  • לשלב פעולות ותכניות המקדמות טיפוח הזהות האישית והקהילתית.
  • לתת ביטוי בסביבות הלמידה לרכיבי תרבויות מגוונות.
  • לתרגם או לתווך עבור תלמידים והוריהם שהשפה העברית אינה שגורה בפיהם, חוזרים, הודעות ומסמכים חשובים.
  • ליצור, לשמר ולטפח קשר עם בתי ספר יהודיים וקהילות בתפוצות, קיום קשרי גומלין, חילופי משלחות ועוד.
  • קיום קשרי גומלין עם בתי ספר ברחבי העולם.

הוראה - למידה - הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לנהל שיח בנושא התפיסה הרב תרבותית תוך היכרות עם מאפייני תרבויות בקרב קהילת הלומדים בבית-הספר ובחברה הישראלית, לעידוד ההכלה
  • לכבד ולאפשר שימור של תרבויות המוצא ושפות האם כבסיס להעצמת הפרט והחברה
  • לזמן טקסטים לימודיים וספרותיים בנושאי רב תרבותיות וסובלנות ולקיים שיח בעקבות הקריאה
  • לקדם מיזמים שיתופיים בין קהילות בית הספר בדגש על רב תרבותיות.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • להכשיר את הצוות החינוכי בנושא הכשירות התרבותית ומניעת גזענות.
  • לקדם את ההיבטים של החינוך הלא פורמלי בתכנית החומש לחברה הערבית
  • להקנות ידע וכלים בנושאים: הכרות עם החברה הישראלית על מגוון שסעיה וכלים לניהול שיח בנושאים שנויים במחלוקת 

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • להכיר ולחוות את המגוון המגזרי והעדתי בתוך בתי-הספר לחינוך מיוחד ובמרכזים החינוכיים בבתי החולים, כהזדמנות ללמידה ולהתנסות בערכים רב-תרבותיים.
  • לציין ימי לוח של המגזרים השונים בהתאם לאוכלוסיית באי בית-הספר.
  • להטמיע את התכנית "יש"י – יחד שבטי ישראל", בהלימה לאבני דרך של חמ"ד
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • מפגשים תהליכיים ומתמשכים בין מגזרים ותרבויות בהלימה לעקרונות "ע.ת.י.ד ישראלי".
  • פעילויות מגוונות, הנותנות ביטוי לשונות הרב-תרבותית בכל תחומי החיים של בית-הספר.
  • פעולות להתמודדות עם שיח שנוי במחלוקת.
  • פעולות לחיזוק וטיפוח זהות ייחודית ואישית.
  • חינוך מיוחד: התייחסות להיבטים עדתיים ומגזריים בהתאם לאוכלוסיית בית-הספר, ברמת הצוות וברמת התלמידים.
  • מורשת יהדות אתיופיה - 2804 עוסקת בהיבטים חשובים של מורשת יהדות אתיופיה במטרה לקדם את ההכרה ביהדות זו ובתרבותה כחלק מהתרבות היהודית-ישראלית ולעודד קבלה והכלה כלפי הייחודיות והשונות במורשתה.
  • כישורי חיים - 2861 מערכים מובנים ליסודי ולתיכון במגוון נושאים ומצבים בהם מתנסים התלמידים תוך פיתוח כישורים אישיים ובין אישיים.
  • מקום לכולם - 839 הגברת החוסן בהתמודדות עם דחייה חברתית בין בני הגיל.
  • קש"ר - 2860 קשב ושיח רב תרבותי - שיח מוגן בנושאים קונפליקטואליים.
  • כשירות תרבותית - 861 עוסקת ברכישת מיומנויות לעבודה בסביבה מרובת תרבותיות: היכרות עם תרבויות המוצא, רגישות לשונות תרבותית, הכרה בזהויות וכלים להעצמת תלמידים עולים
  • חברי"ם  - חברה ישראלית משלבת: פיתוח זהות אישית וחברתית ותחושת השתייכות של בני נוער ממשפחות עולים לחברה הישראלית באמצעות שיח רב תרבותי בין עולים לוותיקים
  • איך ביחד? - מפגשים בין בני נוער דתיים וחילוניים מפגשים בין בני נוער מבתי ספר ממלכתיים-דתיים על-יסודיים ובין תלמידים מבתי ספר ממלכתיים על יסודיים.
  • קידום החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית- מיועדת לסייע ביצירת שוויון הזדמנויות בין תלמידי המגזר היהודי ותלמידי מגזר דוברי הערבית במערכת החינוך.
  • לחיות בחברה רבגונית - חיזוק המודעות לפיה חילוקי דעות בנושאים שונים עלולים לגרום לפילוגים קשים ולשסעים בחברה הישראלית.
  • הידברות (עברית) - דרכים לניהול ויכוח פוליטי ברשות הרבים על פי עקרונות המשטר הדמוקרטי, והדגשה בסכנות הנשקפות לקיומה של מדינת ישראל עקב שימוש בדרכי מחאה בלתי לגיטימיות.
  • הידברות (ערבית) - דרכים לניהול ויכוח פוליטי ברשות הרבים על פי עקרונות המשטר הדמוקרטי, והדגשה בסכנות הנשקפות לקיומה של מדינת ישראל עקב שימוש בדרכי מחאה בלתי לגיטימיות.
  • ערכים ומורשת בחברה הבדואית
  • שבוע עליות -פעילויות וחומרי הוראה על העליות בכלל ועל העולים בפרט במהלך שבוע עליות – עליות זה להיות, החל בכל שנה ב-ז' בחשוון
  • מפגשים בחברה הישראלית
  • אמונה ואומנות: שילוב האומנות בלימודים תורניים תוך הנחיה משותפת של לימודי קודש ואומנות, מפגשים ויצירה בסטודיו תורני ומסלול לבגרות. ישיבה תיכונית ניסויית, קריית אתא

מטרה ג: קידום שוויון הזדמנויות ומיצוי הפוטנציאל

יעד בית-ספרי

11 הכלת תלמידים על כל הרצף ההתנהגותי והלימודי למיצוי הפוטנציאל[ | עריכת קוד מקור]

احتواء التلاميذ على الصعيد السلوكيّ والتعلّميّ من أجل تحقيق القدرات الكامنة

  • התמדה בבית-הספר.
  • אחוז נשירה מבית-הספר.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים ותלמידים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על היעדר תחושת מוגנות, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על על קבלת השונות על כל היבטיה - שונות בדעה, בזהות, בתרבות.
  • עד כמה המחנכים בבית הספר תופסים עצמם כמתכללי תהליך המיפוי והאיתור של צורכי התלמידים?
  • עד כמה הצוות הבית ספרי מגבש ומתווה ערוצי פעולה לקיום שיח מעצים עם תלמידיו?
  • באיזה אופן מתקיימות מסגרות פדגוגיות, ניהוליות, חברתיות למתן מענה דיפרנציאלי לכלל התלמידים על פני הרצף?
  • עד כמה המורים מכירים ויודעים להשתמש בפרקטיקות הוראה איכותיות לקידום תלמידים על כל הרצף?
  • עד כמה המורים חשים ומסוגלים לנהל תהליכי הוראה למידה התואמים לצורכי הפרט בכיתה הטרוגנית?
  • באיזו מידה יש התייחסות להיבטים רגשיים וחברתיים בתוכנית האישית והכיתתית לתלמיד?
  • האם התלמידים רואים במוריהם כתובת לפנייה כאשר הם זקוקים לעזרה?
  • עד כמה המורים מכירים את נושא "המחונן בכיתתו"?.
  • עד כמה המורים מכירים דרכים להתמודדות עם ילדים ונוער בסיכון?
  • עד כמה המורים מכירים מתודות לקידום ולשילוב תלמידים עולים?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לשלב כלי הערכה ומיפוי התנהגותיים ולימודיים בכתיבת תוכנית עבודה אישית וכיתתית ובשיתוף עם ההורים והתלמידים.
  • בניית תוכנית עבודה כיתתית המקדמת מתן מענה לפרט בהתאם לרמתו הלימודית.
  • להרחיב את השותפות עם גורמים שונים בקהילה במטרה למצות את הפוטנציאל לקידום התלמידים.
  • להבנות מסגרות לימודיות ארגוניות וחברתיות, המותאמות למנעד רחב של תלמידים שונים בעלי מגוון יכולות לימודיות בבית הספר.
  • לקבוע צמתים לבדיקת יעילות תוכניות העבודה הכיתתיות והאישיות ולעדכנן.
  • ליצור מנגנונים המאפשרים ניידות תלמידים בין כיתות ומגמות כדי להצמיחם בהתאם לחוזקותיהם.
  • לפתח ולהטמיע את התוכנית החדשה להתערבות עם תלמידים לקויי למידה או עם הפרעות קשב.
  • להטמיע כלים לאיתור ולהתערבות לימודית עם תלמידים לקויי למידה והפרעות קשב - הוראה-למידה-הערכה.
  • למנות ולהכשיר רכז השתלבות שיסייע בקידום יכולות המורים לתת מענה לתלמידים על צורכיהם השונים.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • להתייחס באופן מכבד לגילו הכרונולוגי של הלומד בפעילויות השונות ובתקשורת שוטפת, תוך התאמת תכנים, כלי הערכה וחומרי למידה לרמת התפקוד שלו.
  • לתכנן רצף רב-שנתי בהוראת תחומי הדעת, כך שתתאפשר התקדמות בתכנים בהתאם לשכבת הגיל, תוך עקיפת פערי ידע ופערים במיומנויות.
  • ללמד בהלימה מרבית לתכניות הלימודים בחינוך הרגיל, תוך ביצוע התאמות ושינויים ותכנון חלופות, בהתאם לפער בין תפקוד התלמיד לתפקוד המצופה בשכבת הגיל.
  • לבנות תכנית אישית לכל תלמיד הזכאי לשירותי חינוך מיוחד, תוך שילוב תמיכות מסוג הוראה וטיפול.
  • לגבש וליישם תכניות מעבר באוריינטציית עתיד להשתתפות מיטבית של הבוגר בקהילה, בשירות משמעותי, בלימודי המשך ובעולם העבודה.
  • להנגיש תהליכים לימודיים, חברתיים ואחרים באמצעי טכנולוגיה מסייעת, תוך הפעלת שיקול דעת באשר לנחיצות האמצעי והתאמתו לצורכי התלמיד.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • להעמיק את הידע המקצועי של הצוות החינוכי בבניית תוכניות יישומיות ובביצוען.
  • לפתח ולבסס ידע וכלים פסיכו-פדגוגיים, מתוך סימולציות וניתוחי מקרה, המכוונים להענקת מענה דיפרנציאלי וכולל לתלמידים.
  • לחזק מיומנויות, ידע וכלים בטיפוח היכולת לקידום והעצמה תוך מתן מענה לשונות גם דרך שותפויות.
  • לפתח ולהטמיע את התוכנית החדשה להתערבות עם תלמידים לקויי למידה או עם הפרעות קשב.
  • להטמיע כלים לאיתור ולהתערבות לימודית עם תלמידים לקויי למידה או עם הפרעות קשב.

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • למסד שיח בין צוותים מהחינוך הרגיל ומהחינוך המיוחד המלמדים בבית הספר, לשם יצירת שפה משותפת ומתן מענה מותאם לצרכים של מגוון הלומדים.
  • לקדם שיח של הצוות החינוכי עם גורמים בקהילה בהשתתפות התלמיד והוריו כחלק מתכנית מעבר לחיי בוגר בקהילה.
  • לקדם קשר בין המרכז החינוכי בבית החולים בו שוהה התלמיד בעת מחלה ממושכת (עפ"י ההגדרה בחוק חינוך חינם לילדים חולים) לבין בית הספר בו למד בקהילה.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • להתייחס באופן מכבד לגילו הכרונולוגי של הלומד בפעילויות השונות ובתקשורת שוטפת, תוך התאמת תכנים, כלי הערכה וחומרי למידה לרמת התפקוד שלו.
  • לתכנן רצף רב-שנתי בהוראת תחומי הדעת, כך שתתאפשר התקדמות בתכנים בהתאם לשכבת הגיל, תוך עקיפת פערי ידע ופערים במיומנויות.
  • ללמד בהלימה מרבית לתכניות הלימודים בחינוך הרגיל, תוך ביצוע התאמות ושינויים ותכנון חלופות, בהתאם לפער בין תפקוד התלמיד לתפקוד המצופה בשכבת הגיל.
  • לבנות תכנית אישית לכל תלמיד הזכאי לשירותי חינוך מיוחד, תוך שילוב תמיכות מסוג הוראה וטיפול.
  • לגבש וליישם תכניות מעבר באוריינטציית עתיד להשתתפות מיטבית של הבוגר בקהילה, בשירות משמעותי, בלימודי המשך ובעולם העבודה.
  • להנגיש תהליכים לימודיים, חברתיים ואחרים באמצעי טכנולוגיה מסייעת, תוך הפעלת שיקול דעת באשר לנחיצות האמצעי והתאמתו לצורכי התלמיד.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • להעמיק את הידע אודות תכניות המשך וההליכים הנדרשים להשתתפות צעירים עם מוגבלות בתכניות אלה.
  • לטפח תכניות יחודיות המותאמות לתלמידים עולים ולתלמידים משולבים
  • להטמיע את תכנית "מתעודה לתהודה", המחזקת למידה אישית מותאמת יכולות והתפתחות אישית 
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • מגוון יוזמות ומסגרות לפעילות משותפת של מורים, הורים, תלמידים והקהילה בתחום הלימודי ובתחום החברתי-ערכי.
  • גורמי קהילה משולבים בפעילות החינוכית והלימודית (אנשי מקצוע ברשות המקומית, תנועות נוער, ארגוני נוער, עמותות מגזר שלישי, עסקים ועוד).
  • חינוך מיוחד: מגוון כלים וערוצים לקיום תקשורת שוטפת עם הורי התלמידים.
  • חינוך מיוחד: מעורבות של הורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים בהנהגה הבית-ספרית.
  • תוכנית עבודה הכוללת התייחסות לרצפים השונים ולשונות התלמידים.
  • מסגרות ייחודיות לקידום תלמידים על כל הרצף: חינוך מיוחד, מחוננים, מצטיינים, ילדים בסיכון, עולים חדשים ועוד.
  • תכנית "משיקים"אמנות ההוראה בכיתות הכוללות תלמידים עם קשיים ועם לקויות למידה בהשקה לתחומי הדעת 1739 תכנית משיקים היא חבירה בין מומחים בתחום לקויות למידה לבין מומחים בתחמי הדעת לשם יצירת שפה משותפת העוסקת בהתאמת ההוראה לתלמידים מתקשים ובעלי לקויות למידה בהשקה לתחומי דעת.
  • תכנית mooc במערכת החינוך - (2878)מודל חדשני לליווי תלמידים הלומדים קורסי MOOC* מהעולם
  • קידום החינוך הבלתי פורמאלי בחברה הערבית :
  • על פי החלטת ממשלה 992 דרך תכניות העצמה מהמאגר הירוק של משרד החינוך. .יש לפנות למנהל יחידת הנוער ברשות המקומית
  • הטמעת תכנית של"ח וידיעת הארץ בחט"ב בחברה הערבית. התכנית הורחבה בעשרה בתי ספר בתשע"ח. מר עומר עספור מפקח של"ח וידיה"א באגף חברה ערבית מינהל חברה ונוער, טלפון: 050-7872886
  • חוגי סיירות במסגרת לימודי שדה חברה להגנת הטבע לתלמידי חטיבות הביניים דרך תכנית אתגרים. מר עומר עספור מפקח של"ח וידיה"א באגף חברה ערבית מינהל חברה ונוער, טלפון: 050-7872886
  • ידע זה אחריות: הפדגוגיה המבוססת על קשר אישי בין כל תלמיד למבוגר מלווה אשר מהווה דמות משמעותית, יוצרת אמון, דורשת ולא מוותרת. המלווה מציב מטרות, מדרבן ומטפח מוטיבציה ואמונה ביכולת. הפדגוגיה נשענת על היכולת להציב תמונת עתיד ראויה מחד גיסא ותמיכה בהתמודדות עם הקשיים שבדרך מאידך גיסא. השפה הבית ספרית מתאפיינת בשילוב של אמונה ביכולת עם שיח מוטיבציוני. המושג "מצוינות אקדמית" מוביל את השיח. בי"ס קדמה, ירושלים
  • ניהול עצמי מתמיד: פדגוגיה המאפשרת לתלמידים פיתוח מיומנויות ויכולת ניהול עצמי שיובילו אותם להישגים בלימודים. במוצר משולבים תהליכי לווי וחונכות מעמיקים לתלמידים וגם לצוות החינוכי, התאמת תוכניות לימודים לצרכים אישיים ודיאלוג מתמיד בין צוותי הוראה וצוותים טיפוליים. תיכון ניסויי דור, הרצליה.
  • בית ספר לתקווה: תפיסת האימון בחינוך מבססת את תפקיד המחנך על עקרונות וערכי האימון הספורטיבי. שימוש בכלי אימון אישי וקבוצתי מעוררים מוטיבציה להשקעת משאבים בלמידה, יצירת רשת ביטחון, אמונה ביכולת ורצון לדבוק במטרה למרות הקושי. חטיבת ביניים ניסויית, נווה יונתן, רמלה
  • גשר לחיים: שילוב צעירים עם מוגבלויות כאזרחים פעילים ועצמאיים בחברה, באמצעות הקמת מערך מעסיקים תומך וקהילה מכילה, שיבוץ מתאים וליווי תוך הכשרה והתנסות מדורגת בעולם העבודה. בי"ס ניסויי לחינוך מיוחד, רגבים, קריית חיים.

מטרה ד: חיזוק המנהיגות החינוכית

יעד בית-ספרי

12 ביסוס תרבות למידה מתמדת של המורים, תוך איזון בין צרכים מערכתיים לצרכים בית ספריים ואישיים[ | עריכת קוד מקור]

ترسيخ ثقافة تعلّم دائمة للمعلّمين، مع الموازنة بين احتياجات المنظومات المختلفة والاحتياجات المدرسيّة والشخصيّة

  • דיווחי מורים על פיתוח וקידום מקצועי, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • דיווחי מורים על תכנון תהליכי הפיתוח המקצועי של מורים בבית-הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית
  • דיווחי מורים על עבודה שיתופית של מורים בבית-הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • דיווחי מורים על ליווי וקליטה של עובדי הוראה ובעלי תפקידים חדשים בבית-הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • דיווחי מורים על הובלה פדגוגית של המנהל, מנהיגות ושיתוף, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • תפיסת התרומה של הפיתוח המקצועי במרכז פסג"ה, שאלון מנהל
  • באיזו מידה תהליכי הפיתוח המקצועי מובנים ומתוכננים בראייה אישית ובית-ספרית ומבוססי נתונים?
  • באיזו מידה מנהל בית-הספר והצוות המוביל רואים עצמם אחראים להובלת תהליכי הפיתוח המקצועי וניהולו?
  • באיזו מידה מתקיימים בבית-הספר תהליכי הערכה איכותיים של עובדי הוראה, כאלה המקדמים שיח ובניית תוכניות להתפתחות מקצועית לשיפור איכות ההוראה?
  • עד כמה תהליכי הפיתוח המקצועי משמשים כמשאב להשגת היעדים הבית-ספריים ולמתן מענה לצורכי המורים?
  • עד כמה קיימים שגרות, מנגנונים וסדירויות גמישים, המאפשרים והמעודדים למידת עמיתים ופלטפורמות לניהול ושיתוף הידע האישי והארגוני?
  • באיזו מידה הישיבות הצוותיות של בית-הספר מוקדשות ללמידת עמיתים?
  • עד כמה למורים חדשים יש הזדמנות ליזום ולבוא לידי ביטוי?

להרחבה על משאבי הפיתוח המקצועי

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לקיים דיאלוג עם כלל הצוות שמטרתו לאתר את הצרכים האישיים והארגוניים שיש לתת עליהם מענה בתהליכי הפיתוח המקצועי . הדיאלוג צריך להיות מבוסס נתונים.
  • לקיים תהליכי ההערכה מעצבת : הערכת מתמחים, הערכה לקביעות והערכה מעצבת על פני כל רצף הקריירה ולמצבם כבסיס להצבת יעדים אישיים ובניית אופק התפתחותי לכל מורה.
  • למפות את תכניות ההתערבות ותהליכי השינוי המתרחשים בבית-הספר הדורשים תהליכי פיתוח מקצועי
  • למפות ולאגם את כלל המשאבים העומדים לרשות בית-הספר להובלת תהליכי הפיתוח המקצועי בבית-הספר.
  • לבנות תוכנית עבודה מערכתית בית-ספרית בשיתוף המפקח הכולל ומנהל מרכז הפסג"ה, בהתבסס על עקרונות הגמישות הפדגוגית בפיתוח המקצועי של הלמידה המקצועית של כלל הצוות ברמה האישית וברמה הארגונית בהלימה לתכנית העבודה הבית-ספרית וליעדיה.
  • למסד שגרות ומנגנונים במרחב בית-הספר המעודדים למידת עמיתים ומקדמים תרבות של דיאלוג ושיתוף בין חברי הצוות על יישום הלמידה האישית והצוותית בהתבוננות על תהליכי ההוראה והלמידה.
  • למנות חונך אישי ולפתח תהליכי קליטה מיטביים לכל מורה ובעל תפקיד חדשים ולייצר שגרות לשיח אישי וקבוצתי עם העמיתים..
  • להטמיע תרבות של קליטת מורים עולים ולייצר תנאים מאפשרי הצלחה.
  • לאמץ בבית-הספר דפוסים של ארגון מתוקשב, המאפשר שיח מקצועי ולמידת עמיתים, הפורצת את גבולות המרחב והזמן.
  • למנות איש צוות (רכז מקצוע/מורה מוביל), שיהווה כתובת לצוות המורים לנושאי קידום ההישגים והלמידה המשמעותית..

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • מרכז הפסג"ה הוא הגוף המומחה בתחום הפיתוח המקצועי ומומלץ לבסס סדירויות של התבוננות ולמידה משותפת בכל הקשור ללמידה המקצועית של המורים כפרט ובית הספר כארגון.
  • לכלול בתוכנית הבית-ספרית מסגרות מגוונות ומרחבי זמן ללמידה ולשיתוף בידע ובתובנות, ובכללן למידה אישית וקבוצתית, צפייה ולמידת עמיתים, קהילות למידה, למידה חוץ-בית-ספרית, הדרכה, ישיבות צוות מקצועי, לימודים לתארים אקדמיים, סימולציות, צילומי שיעורים ולמידה במרחבים וירטואליים.
  • לכלול בתוכנית מדדי תוצאה וצומתי הערכה למדידת האפקטיביות של התהליכים.

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • למסד ערוצים לתקשורת שוטפת, להיוועצות ולתיאום בין בעלי תפקידים בצוותי לטיוב המענה המקצועי לצורכי התלמידים.
  • למסד למידת עמיתים המשלבת ניתוח מקרים והתבוננות בתהליכים מנקודות מבט פדגוגיות וטיפוליות, תוך מתן ליווי מקצועי.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • לכלול התמקצעות בהוראת תחומי הדעת בפיתוח המקצועי למורים בעלי מומחיות בחינוך מיוחד.
  • לכלול התמקצעות בהוראת תלמידים בחינוך המיוחד למורים בעלי מומחיות בתחומי הדעת.
  • לבסס מנגנון/סדירות של אנשי החינוך המיוחד עם מנהל בית הספר לתכנון הפיתוח המקצועי בהתאם לצורך האישי הייחודי ולצורך בית הספר כארגון.
  • אין משימות ייחודיות לחינוך הממלכתי-דתי ביעד זה.
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • מורים מדווחים על חיזוק תחושת המסוגלות בפרקטיקה של ההוראה.
  • קיימות עדויות לעלייה במספר עובדי הוראה היוזמים ומיישמים חדשנות הן בתהליכי ההוראה והן בבחירת מסגרות הפיתוח המקצועי של הצוות החינוכי.
  • בבית-הספר מוצמד חונך מלווה שהוכשר לתפקידו לכל מתמחה, מורה חדש, בעל תפקיד חדש.
  • קיים בבית-הספר ניהול ושימור ידע של הלמידה הבית-ספרית והלמידה האישית של כל מורה בשנים האחרונות.
  • ניצול שעות השהייה והשעות תומכות ההוראה ללמידה ולצפיית עמיתים כחלק אינטגרלי מתוכנית העבודה של הפיתוח המקצועי.
  • בניית תוכנית התפתחות מקצועית אישית לכל עובד הוראה בהלימה לנתוני ההערכה המעצבת.

מטרה ד: חיזוק המנהיגות החינוכית

יעד בית-ספרי

13 טיפוח מנהיגות ביניים בית ספרית[ | עריכת קוד מקור]

تعزيز القيادة لأصحاب الوظائف الوسطية داخل المدرسة

  • דיווחי מורים על פיתוח וקידום מקצועי, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • דיווחי מורים על תכנון תהליכי הפיתוח המקצועי של מורים בבית-הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית
  • דיווחי מורים על עבודה שיתופית של מורים בבית-הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • דיווחי מורים על ליווי וקליטה של עובדי הוראה ובעלי תפקידים חדשים בבית-הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • דיווחי מורים על הובלה פדגוגית של המנהל, מנהיגות ושיתוף, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • תפיסת התרומה של הפיתוח המקצועי במרכז פסג"ה, שאלון מנהל
  • האם קיים בבית-הספר תהליך של ביסוס והעצמה של דרג ביניים, המסוגל להובלת תהליכי עומק לימודיים וחברתיים?
  • עד כמה דרג הביניים חש מוביל ושותף בקידום התרבות של למידה משמעותית בבית-הספר? עד כמה שאר הצוות מקבל ומקדם את ההובלה?
  • עד כמה מעורבים סוכני השינוי ואנשי הצוות בתהליכים אסטרטגיים (תכנון, צוותי חשיבה, סיוע לעמיתים, קידום למידה משמעותית)?
  • באיזו מידה קיימות סדירויות של למידה-הוראה מתמדת של דרג הביניים בתוך בית-הספר?
  • האם צוות ההנהלה מעודד מורים לקחת על עצמם תפקידי הובלה פדגוגית מעבר למערך התפקידים הקיים בבית-הספר?
  • האם דרגי הביניים משולבים בצוות ההנהגה המוביל הבית ספרי?
  • האם בבית הספר קיימות פלטפורמות המאפשרות לדרגי הביניים להנחות את עבודת הצוותים?
  • האם קיים פורום ייחודי לדרג הביניים לדיון בסוגיות משותפות, כגו: הובלת שינוי, מנהיגות וכדומה?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • למנות רכזים על-פי צורכי בית-הספר לצורך הצמחת מנהיגות, מסוגלות ושיפור בקרב צוות החינוך.
  • לדאוג שהרכזים ובעלי התפקידים בבית הספר יתמקצעו בתחומם.
  • למסד שגרות וסדירויות במערכת השעות, המאפשרות מסגרות למידה ועבודה משותפות של צוותים מגוונים בבית-הספר בהובלת המנהיגות הבית ספרית (צוות מוביל, צוות רב מקצועי וכו').
  • לבסס קהילות מקצועית לומדות בית-ספריות המונהגות  על-ידי כוחות פנים.
  • לבנות גרעין בית-ספרי בעל יכולות גבוהות בהובלה של תהליכי הוראה-למידה-הערכה משמעותיים, המהווה דוגמה ומעורר השראה בקרב חברי הצוות הבית-ספרי.
  • למנות רכז הערכה בית-ספרי, המסייע בהצמחת מנהיגות, מסוגלות ושיפור בקרב צוות החינוך.
  • למנות רכז חברתי ערכי, רכז מעורבות חברתית, מנחה מועצות ורכז טיולים בעל תעודת רכז או המתמקצע בתחום בעל יכולות מוכחות בהנחיית הצוות החינוכי ביישומה של תכנית הפעילות החברתית ערכית.
  • ליצור סדירויות המאפשרות לצוות החינוך החברתי הכולל את הרכז החברתי,רכז המעורבות, מנחה מועצת תלמידים, רכז טיולים ,לקדם את תכנית הפעילות החברתית ערכית.
  • למנות רכז השתלבות בית ספרי ולוודא שהוא מתמקצע במסגרות המתאימות.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • לפתח מרחבי למידה פיזיים ווירטואליים המאפשרים למנהיגות הביניים הובלת למידה שיתופית בקרב צוות המורים, פיתוח מיומנויות חקר ולמידה עצמית.
  • להעמיק את הידע המקצועי של דרגי הביניים בפיתוח וביישום כלים מגוונים להערכה, ובכללם הערכה בסביבה דיגיטלית.

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • לפתח התמחויות שונות בפדגוגיה גנרית ובהתאמה הדיסציפלינרית בקרב דרגי הביניים כדי שיוכל לתמוך בצוות בית הספר.
  • לשלב מורים מנהיגים מבית הספר בתכנית "מורים מובילים".
  • לשתף את המורים בקביעת יעדים אישיים וקבוצתיים לתהליכי למידת הצוות.
  • לעודד את דרג הביניים לקבוע יעדים אישיים וקבוצתיים לתהליכי למידת הצוות.

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • לבסס בעלי תפקידים לצורך מתן מענה לתלמידים עם צרכים מיוחדים בבית-הספר לחינוך רגיל.
  • ליזום בניית צוות הכולל בעלי תפקידים מהחינוך רגיל ומהחינוך המיוחד המלמדים בבית הספר, להובלת תהליכים לטיוב המענה למגוון מאפייני הלומדים.
  • טיפוח תוכנית "אחד על אחד" ללמידת עמיתים בית ספרית.
  • העמקת הטמעה של מודל העבודה למצוינות בחמד.
  • למנות בכל בית-ספר מורה אחראי לנושא "למידה ולב", המטמיע ערכי למידה משמעותית ברוח "לב לדעת" –
  • לעודד תהליכי פיתוח מקצועי בדרכי "מעגלי חמד - קהילה לומדת".
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • במסגרת הפיתוח המקצועי הבית-ספרי מפותח ומיושם ידע פדגוגי, הנשען על כוחות פנימיים בבית-הספר.
  • שיפור באיכות תהליכי הוראה-למידה-הערכה
  • מורים בצוות המקצועי משתפים את עמיתיהם בתכניות ובכלים שפיתחו ובידע שצברו במסגרות הפיתוח המקצועי.
  • בבית-הספר מתקיים תהליך סדור ושיטתי של ליווי לבעלי התפקידים.
  • דרג הביניים וצוותי ההוראה יוזמים ומחדשים דרכי הוראה והערכה וצוות ההוראה מרגיש בנוח לפנות לבעלי התפקידים להתייעצות.
  • מאיצים בחינוך - 1280 תכנית "מאיצים בחינוך" פונה לעובדי הוראה יזמים במערכת החינוך
  • אוטונומיה ניהולית: התלמידים והמורים מתנסים בכלים לניהול עצמי ועוברים לעמדה פרואקטיבית של מנהלי תהליך. האוטונומיה למחנכת כמנהלת הכיתה ולרכזי שכבות ומקצועות מאפשרת תגובה מהירה למצבים ולצרכים פדגוגיים משתנים כמו גם לקיחת אחריות אישית על תוצאות. קרייה חינוכית ניסויית דרור, צומת בני דרור

מטרה ד: חיזוק המנהיגות החינוכית

יעד בית-ספרי

14 קידום שותפות בין מוסדות החינוך, ההורים והקהילה וחיזוק הרצף החינוכי[ | עריכת קוד מקור]

تطوير الشراكة بين مؤسّسات التربية والتعليم وأولياء الأمور والمجتمع، وتوطيد التواصل التعليميّ.

  • התמדה בבית-הספר.
  • נשירה מבית-הספר.
  • שיעור התלמידים המדווחים על יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים ותלמידים, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על פעילות פנאי חברתית במיצ"ב אקלים
  • באיזו מידה הצוות החינוכי מרגיש מחויב לתפיסת הרצף לאורך היום והשנה? מהי מידת המסוגלות שלו לקידום רצף?
  • מהי מידת שיתוף הפעולה עם קהילת ההורים וגורמים חוץ-בית-ספריים לחיזוק הרצף באמצעות מנגנוני עבודה ובפעילויות חינוכיות משותפות?
  • באיזו מידה מקיים הצוות החינוכי בבית הספר קשר עם מסגרות החינוך הבלתי פורמלי?
  • באיזו מידה הצות החינוכי פועל מתוך תפיסה המושתתת על עקרונות החינוך הקהילתי - חינוך לשותפות?
  • עד כמה הצוות שותף לחיי התלמידים מעבר לשעות הלימודים ובחופשות?
  • עד כמה מורים, הורים ותלמידים יוזמים, פעילים ומעורבים בחיי המוסד החינוכי?
  • עד כמה הצוות מאמין ושואף לשותפות עם הורים ותלמידים?
  • עד כמה הצוות מגייס בפועל את ההורים לפעילות חברתית-לימודית?
  • עד כמה הצוות מאפשר להורים להיות מעורבים בקביעת 25% הגמישות הפדגוגית בתכנית הלימודים?

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • ליצור מסגרות ומבנים לשיתופי פעולה עם גורמים בקהילה ועם מוסדות החינוך הלא פורמלי ומנהל מחלקת הנוער ביישוב
  • למפות צרכים לימודיים וחברתיים בקרב מורים, הורים ותלמידים במטרה לבחון דרכים למתן מענה בשיתוף גורמים בקהילה
  • למסד ערוצי תקשורת בין מורים לתלמידים לאורך השנה ובחופשות בהתאם לצרכים, תוך מכוונות לחיזוק קשרי מורה-תלמיד
  • לקדם שיתופי פעולה עם התנועות וארגוני הנוער: לוודא שיום הלימודים בימי ג' מסתיים בשעה 14:00 ולא יתקיימו בחינות בימי ד' וא', להבטיח שתכנית הפעילות הבית ספרית תתחשב בלוז פעילות התנועה בחופשות וחגים, לקיים סדירות דיאלוגית עם התנועות במרחב הבית ספרי.
  • להנגיש ולחשוף בפני התלמידים והוריהם את השירותים החינוכיים הקיימים בקהילה
  • ליצור סדירויות ומסגרות במסגרת המוסד החינוכי המאפשרת פעילות בלתי פורמלית בחברה הערבית.
  • לוודא הליך בחירת ועד ההורים ברמה כיתתית ומוסדית במהלך החודשיים הראשוניים של השנה ולמסד ערוצי פעולה ולוחות זמנים
  • ליצור שגרות, סדירויות ,מסגרות בית ספריות וקהילתיות המותאמות לאוכלוסיות השונות: עולים חדשים, קהילה אתיופית, חברה ערבית ועוד

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • ליזום ולייצר הזדמנויות למפגש ושיח בין המורים לתלמידים, המזמן לתלמידים אפשרות לראות במורים כתובת לתמיכה ולייעוץ בנושאים אישיים וחברתיים
  • לפתח מיזמים של בית-הספר לטובת הקהילה ולעודד מיזמים של ההורים והקהילה בתוך בית-הספר.
  • לשלב תהליכי רפלקציה ושיתוף בחוויות בעקבות חופשות, במיקוד על עיבוד החוויות וקבלת החלטות הנוגעות לפנאי איכותי.
  • לשלב את תנועות הנוער בפעילויות פורמליות ובפעילויות לא פורמליות בבית הספר.
  • לפרסם באתר הבית-ספרי חומרי העשרה עדכניים בנושאים לימודיים וחברתיים, שישמשו את התלמידים במהלך השנה ובחופשות.
  • להכשיר ולהדריך את התלמידים לניצול פנאי איכותי לאורך השנה ולקראת החופשות
  • לשלב תוכניות חינוכיות בבתי ספר המשמשים כעוגן בקהילה בחברה הערבית (אתגרים בחברה ערבית)
  • לקדם תכניות חינוכיות המשלבות תלמידים והורים יוצאי קהילה אתיופית (הדרך החדשה)

פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

  • להכשיר את הצוות החינוכי בכלים, במיומנויות ובידע בנושא מאפייני החינוך הלא פורמלי והפנאי
  • להטמיע בקרב הצוות החינוכי תפיסה קהילתית הרואה ביחסי בית הספר עם ההורים והקהילה ערך ותרומה לבית הספר להורים ולקהילה .
  • להרחיב את הידע והמיומנות של הצוות החינוכי בנושא מיומנויות הנחיה והובלה של תהליכים בקהילה

תרבות ארגונית[ | עריכת קוד מקור]

  • להכיר לעומק את פורטל ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים ולעודד את השימוש בו בקרב הורי התלמידים.
  • לקיים ערוצי קשר עם הורי התלמידים לטיוב המענה לצורכיהם המיוחדים, תוך הגדרת גבולות השיח ואופיו.
  • לשכלל את שותפות ההורים בגיבוש התכנית האישית של ילדם וביישומה, תוך שיתוף התלמיד.
  • לטפח בבתי-ספר לחינוך מיוחד הנהגת הורים מייצגת.
  • לעודד הורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים הלומדים בחינוך רגיל לקחת חלק בפעילות הנהגת הורים בית-ספרית וקהילתית.
  • לקדם שיתופי פעולה עם ההורים בהקשר להשתלבות ילדם בפעילות פנאי בשעות אחר הצהריים, תוך שיתוף התלמיד.
  • לקיים קשר עם גופים קהילתיים לקידום השתלבות תלמידים עם צרכים מיוחדים במוקדי תעסוקה והתנדבות.
  • למסד קשר עם מגוון מסגרות המשך לתלמידים ולשתף את התלמיד והוריו בתהליכי המעבר לחיי בוגר בקהילה.

הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

  • להטמיע תכנית חמד של חופש לאורך השנה
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • מתקיים שיח רציף במהלך שנת הלימודים ובחופשות בין מורים לתלמידים-הורים-קהילה בערוצים שונים, לרבות בערוץ הווירטואלי.
  • תנועות הנוער משולבות בפעילויות בית-ספריות וקהילתיות מגוונות ותקנון בית הספר משקף עידוד להשתתפות בהן.
  • הצוות החינוכי משלב בתחומי הדעת ובשעת החינוך, תכנים בנושא החינוך לפנאי בתהליכי רפלקציה על ניצול שעות הפנאי ואיכותו.
  • מתקיימות סדירויות ומנגנונים לחיזוק הרצפים והחינוך לשותפות.
  • בית-הספר מנגיש לתלמידים את השירותים החינוכיים בקהילה.
  • אתר בית ספרי הכולל מרחבי למידה פעילים במהלך השנה ובעתות חירום ומתעדכן בחומרי העשרה למהלך השנה ובחופשות
  • מעלים באקלים מטרות התוכנית הן: לברר עם הצוות החינוכי שאלות וסוגיות בנושאי חינוך אשר עמם הוא מתמודד, לאתר צרכים ייחודיים של בית הספר בנושא האקלים החינוכי ולתת בידי הצוות החינוכי תכנים ומתודות העשויים לסייע בידו בטיפוח האקלים החינוכי בבית הספר.
  • התכנית המערכתית לקידום אקלים מיטבי וצמצום אלימות 662 בתוך אתר שפ"ינט.
  • כישורי חיים - 2861 ערכים מובנים ליסודי ולתיכון במגוון נושאים ומצבים, בהם מתנסים התלמידים תוך פיתוח כישורים אישיים ובין אישיים
  • תלמידים למען תלמידים כולנו גיבורי אל - 2859הערכה מכוונת ליישום כהתערבות כיתתית במסגרת תכנית "כישורי חיים". התערבות המעודדת תלמידים לפעול למען תלמידים ולהיות "גיבורי אל".
  • מקום לכולם - 839 תכנית להגברת החוסן בהתמודדות עם דחייה חברתית בין בני הגיל.
  • קש"ר - 2860 בערכה תמצאו תשובות לשאלות מורכבות בנושאים רבים ומגוונים הנמצאים בויכוח וקונפליקט ברמת היחיד, הכיתה, בבתי הספר, הקהילות והחברה הישראלית
  • "עוצמה" - עבודה קבוצתית במודל עוצמה שליטה עצמית וחשיבה חיובית לתלמידים עם בעיות התנהגות - 844תכנית טיפולית המקנה מיומנויות שליטה עצמית וחשיבה חיובית. התכנית מיועדת לתלמידים עם בעיות התנהגות ומבוססת על מודל לשליטה עצמית
  • מטיב"ה מערך טיפולי לתלמידים עם בעיות התנהגות- 834תכנית המספקת מערך טיפולי לתלמידים מאותרים עם בעיות התנהגות קשות (אך לא עם מופרעות רגשית).
  • בית ספר קהילתי
  • גשר לחיים: שילוב צעירים עם מוגבלויות כאזרחים פעילים ועצמאיים בחברה, באמצעות הקמת מערך מעסיקים תומך וקהילה מכילה, שיבוץ מתאים וליווי תוך הכשרה והתנסות מדורגת בעולם העבודה. בי"ס ניסויי לחינוך מיוחד רגבים, קריית חיים

מטרה ד: חיזוק המנהיגות החינוכית

יעד בית-ספרי

15 טיפוח חזון וייחודיות בית-ספרית[ | עריכת קוד מקור]

تعزيز التميّز والرؤيا المدرسيّة

  • צוות מו"פ בית ספרי פעיל ומקדם תהליכי שיפור בבית הספר.
  • מרחבי הלמידה יותאמו למערך הפדגוגי וללמידה חדשנית המקדמת את מיומנויות המאה ה-21.
  • בית הספר יפעיל מנגנונים מובנים לפיתוח ידע וכלים חדשים ולהעברת הידע הנצבר בין חברי הצוות.
  • מספר היוזמות של מורים, הורים ותלמידים לקידום רעיונות ופיתוחים מגוונים.
  • שיעור המורים המדווחים על תחושה כללית חיובית כלפי בית-הספר.
  • שיעור המורים המדווחים על עבודה שיתופית של מורים בבית-הספר.
  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש בפרקטיקות הוראה-למידה-הערכה איכותיות בבית-הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על תחושה כללית חיובית כלפי בית-הספר, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • שיעור התלמידים המדווחים על שימוש באסטרטגיות ללמידה עצמית, מיצ"ב אקלים וסביבה פדגוגית.
  • עד כמה לבית הספר יש עיקרון מארגן - DNA ברור ומובחן, שמנחה את העשייה הבית ספרית?
  • באילו אופנים צוות המורים מניע יוזמות פדגוגיות, מפתח הליכי למידה חדשניים ומקיים קהילות למידה בית ספריות?
  • באיזו מידה קהילת ההורים/התושבים ברשות מזהים את בית הספר ככזה שיש לו גוון ייחודי ומובחן משאר בתי הספר ברשות?
  • באיזו מידה תוכנית הלימודים הבית ספרית השתנתה/פותחה בשנים האחרונות על ידי צוות המורים?
  • בחינה מחדש של העשייה הבית ספרית, הכוללת מרכיבים פדגוגיים,ארגוניים, צוותיים וקהילתיים - ובדיקת מידת ההלימה שלהם אל מול חזון בית הספר .  
  • שיתוף נרחב של גורמים בעיצוב הזהות המתגבשת ,תוך דיאלוג המשכי עם זהות המנהל.  
  • איתור שותפים רלוונטיים מבית הספר ומחוצה לו, ורתימתם לעיצוב העשייה הבית ספרית.  
  • חילוץ עיקרון פדגוגי מארגן, שיהווה את ה- DNA הבית ספרי והגדרה מחדש של ההבטחה החינוכית הבית ספרית.  
  • פיתוח מתמשך של העשייה הבית ספרית(החל מהל"ה, דרך המבנה הארגוני, מערכת ומבנה השיעורים, פיתוח צוות, תוכנית חברתית- ערכית ועוד) כך שתתבסס על הזהות הבית ספרית ועל ההבטחה החינוכית.   
  • שינוי סדירויות בית ספריות והקצאת משאבים, שיתמכו בעשייה הבית ספרית המתחדשת.  
  • ייסוד מנגנונים שיאפשרו את המשכיות ההתפתחות הבית ספרית (צוות מו"פ בית ספרי/השתלמות מוסדית מותאמת/שעות פיתוח לצוות/קהילות פיתוח מקצועיות ברמה הרשותית...).  
  • אין משימות ייחודיות לחינוך המיוחד ביעד זה.
  • אין משימות ייחודיות לחינוך הממלכתי-דתי ביעד זה.
  • אין משימות ייחודיות לחינוך החרדי ביעד זה.
  • מבחן האמת של הזהות הוא במפגש עם הבגרות. זוהי הזדמנות משמעותית לפעול כדי לשנות ולהתאים את אופני ההערכה לאופני הלמידה וההוראה. עם זאת, הסתכלות שש שנתית יכולה לייצר עומק מהותי , תוך יצירת מובחנות בין חטיבת הביניים לחטיבה העליונה. שלוש השנים של חטיבת הביניים יכולים להוות את התשתית לפיתוח התפיסות, הידע והמיומנויות הן ברמת הלומד והן למקסום סביבות הלמידה. דווקא בהיותן נטולות התמחות תוכנית נוצרת הזדמנות להפיכתן לכר פורה ומשמעותי להטמעת הזהות. מתוך תפיסת הלומד וזהותו ניתן ביתר קלות להתפתח להתמחות תוכנית מבלי לאבד את ההקשר ומתוך הבחנה בין תוכן ותהליך, בין ידע וערכים. המקצוע הנרכש בחטיבה העליונה לצד הזהות הופכים להיות חלקים משלימים ורבי עוצמה.
  • בניית שגרות , סדירויות, מנגנוני עבודה ופיתוח תפקודי לומד ודרכי הוראה ולמידה המותאמים לעקרונות פדגוגיה מוטי עתיד.
  • מדד הנשירה קטן, מדד ההתמדה גדל, תוך שימת דגש על פיתוח זהות ארגונית בקרב תלמידים, מורים והורים
  • בית הספר הוא ארגון לומד, משתנה ורלוונטי, שיש לו הבטחה חינוכית בהירה וביטויים להבטחה זו ניתן למצוא בכל שגרותיו.


פרק המשאבים המשקף את התפיסה הפדגוגית, שנמשכת בשנים האחרונות מעניק מרחבי אוטונומיה בניהול התקציב הבית ספרי.

גמישות פדגוגית זו ברוח המאה ה-21 מתאימה עצמה לצורכי הלומד מעצימה את הלמידה ואת ההוראה והופכת אותן לרלוונטיות יותר בעולם מורכב ומשתנה.

לשם כך ערכנו שינויים הנוגעים לתקן השעות הבסיסי, לגמישות הפדגוגית והאוטונומיה הניהולית, וזו השנה השלישית שבה אנו מאפשרים:

  • 30% מתהליכי ההערכה להערכה חלופית בית-ספרית.
  • צמצום ההיבחנות החיצונית - מבחנים ארציים ומבחני מפמ"ר.
  • גמישות פדגוגית בפיתוח המקצועי של צוותי ההוראה.
  • כשני שלישים מתהליכי הבדיקה של העמידה ביעדים – להערכה עצמית בית-ספרית.
  • הסטת שעות לחלק ממקצועות הליבה ולשיעורי חינוך.
  • קביעת תוצאות רצויות בתכניות העבודה ופעולות מומלצות, ולא משימות מחייבות למימוש היעדים.
  • יישום התכנית לתקצוב דיפרנציאלי – הגדלת שעות הבסיס והקצאת סל טיפוח בית-ספרי.
  • אוטונומיה רחבה כפונקציה של איכות הניהול הבית-ספרית לניהול סל הטיפוח והתקציב הדיפרנציאלי.
  • הגדלת הגמישות בניצול סל שיפור הישגים ואיגומו של הסל לסל אחד מרכזי.
  • מתן אפשרות לבתי-הספר להחליט על תכנית המדף שבה הם רוצים להשתתף כפונקציה של תקציביהם.

בנוסף, זו השנה השנייה שבה אנו מרחיבים את האוטונומיה הניהולית, המוענקת למנהלים ומאפשרת ניצול גמיש בחלוקת שעות ההוראה בין השנים, לפי צורכי בית-הספר.

אנו מקווים שארגז הכלים הניהולי המתחדש, עם סמכויות ניהוליות רחבות יותר, יאפשר יישום למידה משמעותית יותר ואיכות פדגוגית גבוהה יותר לכולם.

מאחלת לכם הצלחה רבה!

דסי בארי

חזרה לשעות מודל התקצוב הדיפרנציאלי גובש במשרד החינוך בשנת 2014 מתוך כוונה לאפשר שוויון הזדמנויות לכל תלמיד ותלמיד במערכת החינוך.

יישום מודל התקצוב החדש החל בשנה"ל תשע"ה והתפרס על-פני חמש שנים עד ליישום מלא בשנה"ל תשע"ט.

עקרונות התקצוב:

א. הגדלת בסיס התקן ב- 2 ש"ש ביחס לתקציב.

ב. הקצאת משאב תוספתי בית-ספרי - סל טיפוח בית-ספרי המותאם לצורכי התלמידים לפי פרופיל בית-הספר.

בשנת תשע"ט, שנת היישום האחרונה, תהיה תמונת התקציב הבית-ספרי כזו: בסיס התקן החדש + שעות תמריץ עדכניות, בתוספת סל טיפוח חדש, המותאם לפרופיל הבית-ספרי, ללא הסלים הייעודיים שצוינו לעיל.

ג. הגדלת האוטונומיה הניהולית בניצול המשאבים - המרת סלים חיצוניים שהיו עד כה "צבועים" לתכניות ספציפיות לסל בית-ספרי, שמוגדרים בו רק יעדיו הכללים, כך שלבית-הספר יש את האוטונומיה להחליט במידה רבה על אופן ניצולם. סלי השעות שאוגמו לטובת הגדלת סל הטיפוח הם: שיפור ההישגים, חינוך אישי ומחצית משעות התמריץ וסל החמ"ד. סלים אלו הוטמעו בסל הטיפול כמשאב לא צבוע, העומד לרשות מנהל ביה"ס.

שעות הטיפוח יסייעו לבתי-הספר למקד את העבודה על-פי הדגשים הבאים:

  • מניעת נשירה וחיזוק ההתמדה, בדגש על ילדים בסיכון.
  • מתן מענים פרטניים וקבוצתיים לקידום הישגים בתחומי הליבה - שפות, מתמטיקה ומדעים, תוך שיפור מיומנויות למידה ותפקודי לומד. יש להקצות 4-8 שעות לשכבה למת"לית, בהתאם לגודל השכבה. יש לתת דגש על חיזוק ההבעה בכתב ובעל פה בשפת אם, בדגש על הקניית מיומנויות חקר ודיבור בציבור. בתי ספר תת משיגים במיצ"ב בתחום דעת מסויים (עשירוני הישגים 1-3) מחויבים להקדיש תוספת שעות מהסל התוספתי לטובת התחום בו הם תת משיגים.
  • מתן מענים ייחודיים ודיפרנציאליים תוך יישום תכניות אישיות לקידום תלמידים מתקשים ומצטיינים.
  • מיסוד מסגרות נוספות לאינטראקציה מורה-תלמיד והעצמה אישית, ומיסוד מענים רגשיים לתלמידים ולמורים באמצעות הרחבת שעות היועץ החינוכי והטמעת תכניות, המקדמות דיאלוג חינוכי (ברוח חאלו"ם ומרח"ב).
  • העמקת הקשר עם ההורים ועבודה עם המשפחות והקהילה.

בחינוך הערבי, הבדואי והדרוזי יושם דגש מיוחד על הנושאים שלהלן, נוסף על המפורט לעיל:

  • חיזוק מיומנויות יסוד - ערבית, עברית לדוברי ערבית, בדגש על חיזוק מיומנויות האזנה ודיבור, אנגלית ומתמטיקה.
  • תכנית "עברית על הרצף" תופעל בכיתות ז'-ט', בהיקף של 2 ש"ש.
  • התכנית "יהיה בסדר" תופעל בהיקף של 1 ש"ש.
  • תכניות העשרה בתחומי אמנויות.
  • חינוך לא פורמלי.

הפעלת סל הטיפוח:

על בית-הספר יהיה להכין תכנית ייעודית לשימוש בשעות התוספתיות, בהלימה לייעוד המפורט ולהיקף השעות התוספתיות. ניתן להשתמש בשעות אלה להארכת יום הלימודים, להוראה בקבוצות קטנות ולעבודה במודל של כמה מורים בכיתה. יש לשתף את הפיקוח הכולל ואת הפיקוח של אגף ילדים ונוער בסיכון בבניית תוכנית הניצול של סל הטיפוח.

התכנית הייעודית לשימוש בשעות התוספתיות היא חלק מתכנית העבודה הבית-ספרית הכוללת שתוצג ושתאושר על-ידי הפיקוח הכולל או על-ידי הוועדה המלווה הבית-ספרית. הפיקוח הכולל ילווה את תהליך הגיבוש של התכנית ואת יישומה. היקף הליווי בתהליכי התכנון, הביצוע וההערכה של כל אחד מבתי-הספר באזור הפיקוח ייגזרו מהיקף השעות התוספתיות לכל בית-ספר וממדדי איכות נוספים.

עקרונות מקדימים להפעלת סל הטיפוח:

השעות יוקצו בהתאמה ליעדי המשרד, על-פי עקרונות ההקצאה הבאים:

  1. שעות האורך יינתנו במלואן, כמתחייב בטבלת הקצאת השעות המחייבות בחטיבת הביניים, לפחות 36 שעות לימוד שבועיות.
  2. מדעים - בכיתות גדולות מ-28 תלמידים יוסיפו שעה לצורך המעבדה (בהתאם לחוזר מנכ"ל).
  3. מתמטיקה - טיפוח מצטיינים ומתקשים (בהתאם להנחיות שיועברו להפעלת תכניות מיצוי ומצוינות, עמ"ט וכד').
  4. תוספת חיזוק לשפה עברית - קריאה, כתיבה, הבעה (ברוח תכניות שלהב"ת, ואל"ה).
  5. בתי-ספר המפעילים תכנית חאלו"ם יקצו 2 ש"ש לכיתה כדי שהחינוכאי יוכל לזכות בגמול חינוך (בכיתות שיקצו פחות משעתיים יוכל החינוכאי ללמד את השעות ללא תוספת גמול).

תכנית "מרום" – ליווי פדגוגי וארגוני לבתי-הספר, במסגרת התקצוב הדיפרנציאלי

בד בבד עם שינוי מודל התקצוב הדיפרנציאלי מופעלת תכנית "מרום" בבתי-ספר במדד טיפוח גבוה. התכנית נועדה למתן את הקשר בין רקע חברתי-כלכלי לבין הישגים לימודיים.

בתי-הספר שבתכנית נבחרים על-ידי המחוז ומקבלים ליווי פדגוגי וארגוני בשתי דרגות ליווי (מוגבר למשך 5 שנים ומתון למשך 3 שנים) על-מנת לסייע להם לטפח תשתיות בתחומי הניהול, הארגון והפדגוגיה ולמצות באופן מיטבי את שעות הלימוד. כל זאת במטרה לשפר את הישגיהם ואת האקלים החינוכי ולצורך צמיחה בית-ספרית. תוכנית העבודה של תוכנית "מרום" תאושר במסגרת הוועדה המלווה כחלק מאישור תוכנית העבודה הבית-ספרית הכוללת.

חזרה לשעות

  1. לבתי-הספר האוטונומיה להחליט איך לקדם את היעדים שנקבעו.
  2. על בית-הספר להקדיש את השעות בראש ובראשונה ליישום כל שעות האורך ללמידה של כל מקצועות הלימוד ושל שעות החינוך המומלצות בטבלת השעות בחטיבת הביניים (לכל הפחות 36 שעות אורך שבועיות בכל אחת משכבות הגיל, או 108 שעות לימוד לשלוש שנים), כמתבקש בחוזר מנכ"ל ימי הלימודים ושעות הפעילות )תשע"ד/12)(א). רק לאחר יישום מלא של שעות האורך בתחומי הדעת ניתן להקדיש שעות לתכניות או לשעות רוחב.
  3. כל שעות התקן הבית-ספריות יוקדשו להוראה בפועל מול תלמידים. יש לנצל את מירב השעות לשעות אורך, ורק לאחר יישום מלא של שעות האורך המומלצות בטבלאות מתנ"ה ניתן להקדיש שעות כשעות רוחב, ובכל מקרה יוקדשו כל השעות להוראה בפועל בכיתה או בקבוצת תלמידים.
  4. בית-ספר שהישגי המיצ"ב שלו בתחום הדעת נמוכים ("אדום") יפעיל את תכניות המשרד בתחום הדעת (מיצוי ומצוינות או עמ"ט במתמטיקה, שלהב"ת בשפה העברית והערבית, חלוקת הכיתות בהתאם להנחיית המדעים, מרח"ב או חאלו"ם באקלים, מל"א או תל"מ בנשירה והתמדה וכד'). כמו כן, לבי"ס זה אין גמישות שעתית בתחום זה ויש להקצות את מלוא שעות האורך הנדרשות.
  5. ההחלטה על אופן הקצאת השעות תיעשה על בסיס מיפוי הנתונים והפעלת שיקול דעת מקצועי של מנהלי בתי-הספר והצוות המקצועי. בהקצאת השעות למקצועות השונים חשוב להבטיח עמידה בהישגים המצופים.
  6. יש להקפיד על שמירה על זכויות מקצועיות של עובדי ההוראה בבית-הספר.
  7. ניצול השעות האוטונומי בסל הטיפוח יוצג בטבלה האלקטרונית ויקבל את אישור המפקח הכולל ומפקח אגף שח"ר. ניצול השעות במודל הגמישות בתקן יקבל את אישור הוועדה המלווה או המפקח הכולל.
  8. בתי-ספר בתכנית "מרום" יפעלו על-פי הנחיות תכנית "מרום".
  9. בתי ספר במיקוד מיוחד מחוייבים לקחת את סל ההדרכה המלא ,ובנושאים בהם הם תת משיגים . כנ"ל פיתוח מקצועי בנושא הנדרש.
  1. לבית-הספר האוטונומיה לבחור איך לחלק את הלמידה במשך שלוש השנים,  כמו כן ישנה גמישות של 15% בין תחומי הדעת. סל השעות הנותר אחר הקצאת שעות האורך הינו סל אוטונומי לחלוקה על פי שיקול דעת המנהל, להוציא תחומי דעת בהם הישגי בית הספר נמוכים (1-3) שם יש לתת לפחות את כל השעות הנדרשות.
  2. מנהל בית-הספר יבנה תוכנית תלת שנתית שתהיה מחייבת לאורך שלוש השנים לשכבה הספציפית, על-מנת לשמור על רצף הלמידה של כל אחת מהשכבות, באם עלתה סיבה מהותית לשינוי התוכנית באמצע הרצף התלת שנתי, יציג מנהל בית-הספר את בקשת השינוי ואת הנימוק למפקח הכולל ויקבל אישורו לביצוע השינוי התוכנית המחודשת תשלח לאגף לחינוך על יסודי
  3. תחומי דעת  המסומנים בכוכבים באפור- חלה חובה ללמדם בכל אחת משלוש השנים, חלוקת השעות בין השנים נתונה להחלטת בית-הספר.
  4. מומלץ שלא לשבץ שעת לימוד אחת לשבוע, אלא להצמיד לפחות שעתיים כדי לאפשר הליך למידה משמעותי.
  5. שעות חינוך יש ללמד שעתיים מידי שנה.

הקצאת שעות בחטיבת הביניים[ | עריכת קוד מקור]

אופן הקצאת שעות בחטיבת הביניים מתנהל כלהלן:[ | עריכת קוד מקור]

א. הקצאת תקן שעות בסיסי + שעות תמריץ, בהתאם להרכב הכיתה:

מספר התלמידים בכיתה תקן בסיסי + שעות תמריץ מודל ישן (טרום יישום) תקן בסיסי + שעות תמריץ מודל חדש תשע"ח
40 38.03 38.03
39 36.89 36.89
38 35.76 35.76
37 34.63 34.63
36 33.49 33.57
35 32.69 33.08
34 32.5 32.97
33 32.31 32.86
32 32.12 32.74
31 31.93 32.63
30 31.74 32.52
29 31.55 32.41
28 31.36 32.30
27 31.17 32.18
26 30.98 32.07
25 30.79 31.96
24 30.6 31.85
23 30.41 31.74
22 30.22 31.62
21 30.03 31.51
20 29.84 31.40

ב. הקצאת שעות טיפוח מעבר לתקן הבסיסי ולשעות התמריץ על בסיס מדד הטיפוח של בית-הספר, בהתאם לפרופיל החברתי-כלכלי של בית-הספר. מדד הטיפוח מחושב על בסיס הפרמטרים הבאים:

  • השכלת ההורה המשכיל ביותר (40%).
  • רמת ההכנסה לנפש במשפחה (20%).
  • פריפריאליות בית-הספר (20%).
  • שילוב של הגירה וארץ מצוקה (20%).

ג. הקצאת שעות הוראה ייעודיות לבית-הספר בהתאם לצרכים החינוכיים. להלן סלי שעות מרכזיים שמוקצים לבתי-ספר:

  1. שיפור הישגים לימודיים (סל שמאוגם בהדרגה לסל הטיפוח).
  2. אזרחות - 2 שעות שבועיות לכיתה נורמטיבית בשכבה ט'.
  3. שעות ייעודיות לחינוך הממלכתי דתי (סל שחלקו מאוגם בהדרגה לסל הטיפוח).
  4. חינוך אישי (סל השעות מאוגם בהדרגה לשעות הטיפוח) - בתי-הספר שבתוכנית יקדישו 2 ש"ש לחאלום מתוך הסל האוטונומי, ויוכלו להמשיך ולקבל גמול חינוך עבור החינוכאים.
  5. תושבים חוזרים.
  6. תוספת שעת בר מצווה אחת לכל שתי כיתות ז בחינוך הממלכתי
  7. תגבור מנהל/ת מחוז.    
  8. ערבית וצרפתית כשפה שנייה – תוספת שעה לכיתה.    

שעות תקן- חט"ב:

התוספת לערבית ולצרפתית כשפה זרה שנייה מס' התלמידים בכיתה תקן בסיס- תשע"ט
1 40 37.03
1 39 35.89
1 38 34.76
1 37 33.63
1 36 32.64
1 35 32.44
1 34 32.40
1 33 32.36
1 32 32.32
1 31 32.28
1 30 32.24
1 29 32.20
1 28 32.16
1 27 32.12
1 26 32.08
1 25 32.04
1 24 32.00
1 23 31.96
1 22 31.92

שעות הלימוד המומלצות בחטיבת הביניים בשלוש שנים:[ | עריכת קוד מקור]

  1. ממלכתי מגזר יהודי
  2. ממלכתי מגזר ערבי ובדואי
  3. ממלכתי דרוזי
  4. ממלכתי-דתי מגזר יהודי 
אשכול מקצוע סך כל השעות בשלוש שנים
אשכול שפות וספרות שפה עברית* 9
ספרות 6
אנגלית* 12
שפה זרה שנייה ערבית או צרפתית 6 + 3*
אשכול מתמטיקה ומדעים מתמטיקה* 15
מדעים* 14
אשכולות מורשת רוח וחברה תנ"ך 6
תרבות יהודית ישראלית 5[1]
היסטוריה 6
אזרחות 2 (מומלץ בכיתה ט')
גיאוגרפיה אדם וסביבה 6
ליבת החינוך חינוך-חינוך חברתי וכישורי חיים (התפתחות אישית ומעורבות חברתית)* 6

2 ש"ש מידי שנה

חינוך גופני* 6
אוטונומיה בית ספרית מתחום האומנויות תוספת שעות לפי החלטת בית הספר למקצוע בחירה בתחום האמנויות כל שאר השעות יחולקו באוטונומיה בית ספרית

אחרי השלמת מינימום 108 שעות אורך לשלוש שנים

חזרה לשעות

הערות:

  • טבלה זו אינה מבטלת את חוזר שעות הליבה המחייבות (תכנית היסוד בחטיבת הביניים - תשס"ט/8)א( 3.1-36(2..
  • הקצאת שעות הבסיס בחטיבת הביניים משתנה בהתאם לפרמטרים של גודל כיתה. ניצול השעות המפורט בטבלה זו הוא ניצול מינימלי.
  • במדעים, בכיתות גדולות מ-28 תלמידים יוסיפו שעה לצורך המעבדה (בהתאם לחוזר מנכ"ל).
  • תוספת שעות לסלים המוקצים על ידי המטה. (לקבלת שעת שפה זרה יש להגיש בקשה)
  • שעת מורשת תוספתית אחת לכל שתי כיתות ז בחינוך הממלכתי לצורך הוראת שעת בר מצווה
    • מקצועות המסומנים באפור ובכוכבית חובה ללמד כל שנה לפחות 2 ש"ש.
    אשכול מקצוע סך כל השעות בשלוש שנים
    אשכול שפות וספרות שפת אם (שפה וספרות) 15*
    עברית 15*
    אנגלית 13*
    אשכול מתמטיקה ומדעים מתמטיקה 15*
    מדעים 14*
    אשכולות מורשת רוח וחברה תרבות ומורשת דת 6
    היסטוריה 6
    אזרחות 2
    גיאוגרפיה אדם וסביבה 6
    ליבת החינוך חינוך- (התפתחות אישית ומעורבות חברתית) 6*
    חינוך גופני 6*
    אוטונומיה בית ספרית בתחום האומנויות תוספת שעות לפי החלטת בית הספר למקצוע בחירה בתחום האמנויות 3 שעות שבועיות על פני שלוש שנים למקצוע בחירה מומלץ מתחום האמנויות

    חזרה לשעות

    הערות:

    • השעה התוספתית בשפה העברית למגזר הערבי והבדואי בהלימה לחוזר מנכ"ל תשע"ו/1(א) מיום 01.09.15 - "עברית על הרצף".
    • כל שאר השעות יחולקו באוטונומיה בית ספרית אחרי השלמת מינימום 108 שעות אורך לשלוש שנים
    • מדעים - בכיתות גדולות מ-28 תלמידים יוסיפו שעה לצורך המעבדה (בהתאם לחוזר מנכ"ל).
    • תוספת על פי צורכי ביה"ס למקצועות החובה בשפות יסוד – 10 ש"ש על פי החלטת ביה"ס)
    • בשעות התוספתיות יש להקצות שעה שבועית תוספתית בערבית לחיזוק הוראת אוריינות הקריאה הדיגיטלית וההבעה, בכתות ז'-ח'-ט'.
    אשכול מקצוע סך כל השעות בשלוש שנים
    אשכול שפות וספרות שפת אם (שפה וספרות) 15*
    עברית 15*
    אנגלית 12*
    שפה עברית דבורה  6*
    אשכול מתמטיקה ומדעים מתמטיקה 15*
    מדעים 14*
    אשכולות מורשת רוח וחברה תרבות ומורשת דת 6
    היסטוריה 6
    אזרחות 2
    גיאוגרפיה אדם וסביבה 6
    ליבת החינוך חינוך- (התפתחות אישית ומעורבות חברתית) 6*
    חינוך גופני 6*
    אוטונומיה בית ספרית בתחום האומנויות תוספת שעות לפי החלטת בית הספר למקצוע בחירה בתחום האמנויות 3 שעות שבועיות על פני שלוש שנים למקצוע בחירה מומלץ מתחום האמנויות

    חזרה לשעות

    • כל שאר השעות יחולקו באוטונומיה בית ספרית אחרי השלמת מינימום 108 שעות אורך לשלוש שנים
    • מדעים - בכיתות גדולות מ-28 תלמידים יוסיפו שעה לצורך המעבדה (בהתאם לחוזר מנכ"ל).
    • יש להקצות במסגרת תכנית שלהב"ת שעה נוספת לשפת אם ערבית.
    • תוספת על פי צורכי ביה"ס למקצועות החובה בשפות יסוד – 10 ש"ש על פי החלטת ביה"ס)
    • בשעות התוספתיות יש להקצות שעה שבועית תוספתית בערבית לחיזוק הוראת אוריינות הקריאה הדיגיטלית וההבעה, בכתות ז'-ח'-ט'.
    אשכול מקצוע סך כל השעות בשלוש שנים
    אשכול שפות וספרות שפה עברית 9*
    ספרות 6
    אנגלית 12*
    שפה זרה שנייה ערבית או צרפתית [1]3+6
    אשכול מתמטיקה ומדעים מתמטיקה 15*
    מדעים 14*
    אשכולות מורשת רוח וחברה תנ"ך 9
    תושב"ע [2]6
    היסטוריה 6
    אזרחות 2
    גיאוגרפיה אדם וסביבה 6
    ליבת החינוך חינוך-חינוך חברתי וכישורי חיים (התפתחות אישית ומעורבות חברתית) 6*
    חינוך גופני 6*
    אוטונומיה בית ספרית בתחום האומנויות תוספת שעות לפי החלטת בית הספר למקצוע בחירה בתחום האמנויות 3-2 שעות שבועיות על פני שלוש שנים למקצוע בחירה מומלץ מתחום האמנויות

    חזרה לשעות

    הערות:

    • מדעים - בכיתות גדולות מ-28 תלמידים יוסיפו שעה לצורך המעבדה (בהתאם לחוזר מנכ"ל).
    • כל שאר השעות יחולקו באוטונומיה בית ספרית אחרי השלמת מינימום 108 שעות אורך לשלוש שנים
    1. תוספת שעות מסלים המוקצים על-ידי המטה. (לצורך קבלת תוספת שעה בשפה זרה יש להגיש בקשה.)
    2. תוספת 2 שעות שבועיות לכיתה לצורך הוראת תושב"ע על-מנת לאפשר תגבור מקצועות הקודש לצד מתן מלוא שעות הליבה.

    מתווה הגמישות המלאה מאפשר לכם לבנות את מערכת השעות ואת ארגון הלימודים במגוון דרכים יצירתיות ושונות זו מזו. אנו מציגים בפניכם מודלים מוצעים ליישומים שונים של הגמישות.

    א. המלצת המפמ"ר - המודל המסורתי - המודל המרוכז[ | עריכת קוד מקור]

    מודלים א' וב' - צמצום מספר המקצועות שיילמדו במהלך השנה. התלמיד פוגש מקסימום 5-6 מורים בשנה, מפגש .משמעותי 4-10 שעות, המורה פוגש פחות כיתות, כך ניתן להעמיק את הקשר המשמעותי בן המורה לתלמיד, לקיים תהליכי למידה מתמשכים ומעמיקים יותר, להשתהות בתוך תחום הדעת לפיתוח תפקודי לומד והתנסות מגוונת במיומנויות למידה מסדר חשיבה גבוה.

    לנוחיותכם מצורפת המלצת החלוקה התלת-שנתית המומלצת על-ידי המפמרים.

    המלצת המפמ"רים לפריסת שעות נדרשת תלת שנתית:

    1.     פריסת שעות שנתית סטנדרטית

    סך כל השעות בשלוש שנים
    מקצוע ז ח ט
    שפה עברית* 9 3 3 3
    אנגלית* 12 4 4 4
    שפה זרה שניה ערבית 6+3 3 3 3
    מתמטיקה* 15 5 5 5
    מדעים* 14 4 5 5
    חינוך- חברתי וסביבתי 6 2 2 2
    חינוך גופני 6 2 2 2
    תנ"ך 6 2 2 2
    תרבות יהודית ישראל 5 2 2 1 (מומלץ 2 ש' בסמסטר)
    היסטוריה 6 2 2 2
    ספרות 6 2 2 2
    גאוגרפיה אדם וסביבה 6 2 2 2
    אזרחות 2 2

    2.     המלצת המפמ"רים לפריסת שעות שנתית מרוכזת:

    כל שאר השעות יחולקו
    מקצוע ז ח ט
    שפה עברית* 9 3 3 3
    אנגלית* 12 4 4 4
    שפה זרה שניה ערבית 6+3 3 3 3
    מתמטיקה* 15 5 5 5
    מדעים* 14 4 5 5
    חינוך- חברתי וסביבתי 6 2 2 2
    חינוך גופני 6 2 2 2
    תנ"ך 6 3 3
    תרבות יהודית ישראל 5 3 2
    היסטוריה 6 3 3
    ספרות 6 3 3
    גאוגרפיה אדם וסביבה 6 2 2 2
    אזרחות 2 2
    • כל שאר השעות יחולקו באוטונומיה בית ספרית אחרי השלמת מינימום 108 שעות אורך לשלוש שנים.

    ב. יישום "רך" של המודל המרוכז ממתנ"ה תשע"ח[ | עריכת קוד מקור]

    ג. מודל האשכולות[ | עריכת קוד מקור]

    במודל זה בוחרים נושא, מיומנות או ערך מתכנית הלימודים המשותף ל 2 מקצועות מאשכולות שונים (שפה וספרות, מדעים מתמטיקה, מורשת רוח וחברה, ליבת החינוך, אומנויות) בכל מקצוע ילמדו את התכנים הקשורים לנושא הנבחר. כל מורה מלמד מתחום הדעת שלו את הנושא הנבחר בהתאם לתוכנית הלימודים המאושרת.

    למודלים נוספים ניתן להיכנס לאתר אגף א' לחינוך על יסודי

    חזרה לשעות

    מרחבי גמישות למתנ"ה- על יסודי[ | עריכת קוד מקור]

     [ | עריכת קוד מקור]

    גמישות בארגון הלמידה [ | עריכת קוד מקור]

    ארגון מערכת השעות[ | עריכת קוד מקור]

    בתוך מערכת השעות אנו מאפשרים לך לשנות 15% מהשעות על מנת להתאים את המערכת לצרכי ולמטרות בית הספר. 

    בנוסף, כל מנהל/ת יכול/ה להגדיל את גמישות השעות על ידי הוספת שעות מתוכניות תוספתיות ומגמישות בארגון הכיתות ובקבוצות הלימוד.

    פריסת שעות מקצוע[ | עריכת קוד מקור]

    ניתן לפרוס כל מקצוע לאורך השנה (סמסטרים) ולאורך השנים, בהתאם לצורכי ולמאפייני בית הספר ובכפוף לחוזר מנכ"ל (כמו מקצוע החינוך אותו יש ללמד בכל שנה). גמישות זו מאפשרת העמקה במקצוע והפחתת מספר המקצועות הנלמדים במקביל מדי שנה.

     איגום תחומי לימוד[ | עריכת קוד מקור]

    ניתן לשלב מספר תחומי דעת ללמידה אינטגרטיבית, בהתאם לתוכנית הלימודים. גמישות פדגוגית זו מאפשרת העמקת החשיבה, הבנת הנושא על היבטיו השונים ומורכבותו, מיקוד בהיבטים רלוונטיים לחיי התלמידים, עבודה על מיומנויות למידה מגוונות וכדומה. תוכנית הלימודים הדיסציפלינארית נלמדת במלוא היקפה.

    ארגון קבוצות הלומדים[ | עריכת קוד מקור]

    ניתן להרכיב מסגרות למידה מגוונות: רב-גילאיות, הטרוגניות, הומוגניות, מסביב לתחום דעת משתף, לעניין משותף וכדומה, המאפשרות חיזוק מיומנויות חברתיות, עידוד אכפתיות ומענה מדויק יותר לצרכי ולתחומי העניין של התלמידים.

    אורך השיעור וההפסקות[ | עריכת קוד מקור]

    ניתן לקבוע את אורך השיעורים וההפסקות, להתאים אותם לגיל ולמאפייני הלומדים למימוש התפיסה הפדגוגית ולטובת אפקטיביות הלמידה, כל עוד נשמרים כללי העסקת המורים, ניתנות הפסקות כנדרש ונשמר אורך יום הלימודים כפי שהוגדר בחוזר מנכ"ל.

    לצפיה בפרטי חוזר מנכ"ל לחצו כאן

    גמישות בתהליכי הוראה-למידה-הערכה [ | עריכת קוד מקור]

    תכניות הלימודים[ | עריכת קוד מקור]

    מקצועות החובה מחולקים ל-70% בסיס הידע והמיומנויות ו-30% פרקי העמקה ובחירה. במסגרת 30% ניתן לבחור נושאים מתוך סל תכנים נתון מתכנית הלימודים. לצד זאת, קיימים מסלולים המאפשרים לבית הספר להציע תכנית לימודים ייחודית.

    לצפיה בפרטי חוזר מנכ"ל לחצו כאן

    תכניות חינוכיות[ | עריכת קוד מקור]

    ניתן לבחור תכניות חינוכיות מתוך המאגר המאושר של התכניות בהתאמה לצרכי בית הספר וייחודיותו, לפי הכמות ומידת האינטנסיביות המתאימים לבית הספר.

    ספרי לימוד[ | עריכת קוד מקור]

    ניתן להשתמש בכל ספר לימוד בהתאם לקצב ההתקדמות של הכיתה והתלמידים, תוך גמישות בין שכבות הגיל ומאפייני הלומדים ובלבד שספר הלימוד מאושר על ידי משרד החינוך. ניתן ללמד ללא ספר לימוד מלווה, באמצעות אסופה שנכתבה על ידי צוות ההוראה, או באמצעות המרחב הדיגיטלי (לדוגמא הילקוט הדיגיטלי של מט"ח).

    הוראה-למידה-הערכה[ | עריכת קוד מקור]

    מוסדות החינוך מוזמנים להעמיק בפיתוח שיטות הוראה- למידה והערכה חדשות ומגוונות המותאמות לייחודיות ולתפיסות הפדגוגיות הבית ספריות ולצרכי ומאפייני התלמידים.

    מרחבי למידה[ | עריכת קוד מקור]

    מוסדות החינוך מוזמנים להוסיף ולפתח מרחבי למידה פורצי מקום וזמן - המזמנים למידה התנסותית, חווייתית ורלוונטית.

    גמישות בניהול צוות ההוראה [ | עריכת קוד מקור]

    פיתוח מקצועי[ | עריכת קוד מקור]

    למנהל בית הספר הסמכות לבנות את תכנית הפיתוח המקצועי של בית ספרו על פי צרכי בית הספר. כמו כן ילווה המנהל את בניית תכנית הפיתוח המקצועי של מוריו בהתאם.

    הדרכה[ | עריכת קוד מקור]

    ניתן לבחור את נושאי ההדרכה ואת היקף השעות הניתן בגינן בהתאם למאפיינים ולצרכים הבית ספריים

    הליך ההיוועצות[ | עריכת קוד מקור]

    בדצמבר 2016 יצא משרד החינוך בהליך היוועצות רחב בנושא מרחבי האוטונומיה. באתר ההיוועצות תוכלו למצוא את מאות התגובות שקיבלנו, את התובנות שהופקו מהן ואת ההחלטות שקיבל המשרד בעקבות התהליך.